Page 18 - מגזין הטכניון | חורף 2010

ÁÂ˙ÈÙ ¯˜ÁÓ 18
כשאנחנו רואים אדם בוכה, ברור לנו שהוא
עצוב. אם הוא פורץ בצחוק, אנחנו מניחים שכבר
אינו עצוב. אבל הפרעות בפעילות המוח עלולות
לשבש את מנגנוני הצחוק והבכי, וכך אכן קורה
אצל אנשים שנפגעו נוירולוגית בשל חבלת ראש,
, מחלת אלצהיימר ALS אירוע מוחי או מחלות כגון
וטרשת נפוצה. המחוות הגופניות של אנשים אלה
אינן תואמות בהכרח את מצבם הרגשי האמיתי.
תסמונת זו, שהיא חלק מהתופעה של רגשנות-יתר
Pseudobulbar) PBA נקראת (emotional lability)
. ביטוייה העיקריים, כאמור, הם התקפים(affect
של צחוק ובכי שאינם תואמים את הנסיבות ואת
תחושתו של החולה.
במחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע“ש רפפורט
נבדקה הפעילות המוחית הקשורה בביטויי רגשות
כגון צחוק ובכי, וזאת באמצעות טכניקות של
מיפוי נוירו-פיזיולוגי של פעילות חשמלית של
המוח. החוקרים בחנו את תגובותיהם של הנבדקים
לגירויים טעונים-רגשית )כגון שמותיהם של בני
משפחה( לעומת גירויים שאינם טעונים רגשית,
ואפיינו אזורי מוח מוטוריים וסנסוריים שפעילותם
קשורה בביטויי רגש.
החוקרים - הפרופסורים אריאל מילר והלל פרת
והסטודנט גיא היימן - בדקו בשלב הראשון של
המחקר )שממצאיו פורסמו לפני כשנה( שלוש
קבוצות: )א( בריאים, )ב( חולי טרשת נפוצה ו)ג(
חולי טרשת נפוצה הסובלים מהתפרצויות בלתי
נשלטות של צחוק ובכי. המסקנה העיקרית: קיומו
של ”סף תגובה רגשית“ הדומה באופיו לפעולתו של
”סף תחושת כאב“: בעלי סף-תגובה-רגשית נמוך
נוטים לעתים להגיב לגרויים באופן שאינו תואם
את אופי הגרוי )מצחיק, מעציב וכיו“ב(. ההקבלה
בין שני המנגנונים האמורים - סף תגובה רגשית
וסף תחושת כאב - קיבלה חיזוק בניסויים קליניים
. בניסויים אלו נמצא כיNeurodex בתרופה בשם
תרופה זו משפיעה הן בהפחתת כאבים )כלומר
העלאת סף הכאב( והן בהפחתה של ביטויים
רגשיים משובשים )כלומר העלאת הסף לתגובה
רגשית(.
ממצאי השלב הראשון במחקר הפריכו הנחה
מקובלת, לפיה תסמונת הצחוק והבכי הבלתי
נשלטים נובעת רק משיבושים באזורי מוח
מוטוריים ואינה קשורה בהיבטים סנסוריים )עיבוד
חישה(. החוקרים הראו כי היבט החישה - המשפיע
על גובה הסף הרגשי - משחק תפקיד חשוב
בתופעה האמורה.
בשלב השני של המחקר נבדקו חולי טרשת נפוצה
לפני טיפול תרופתי ואחריו. הממצאים: אחרי
הטיפול התרופתי אין הבדל בין הלוקים בתסמונת
לבין נבדקים בריאים, בהיבטים של פעילות מוחית
ומאפיינים התנהגותיים.
השלב השני של המחקר מחזק את הטענה שסף
רגשי נמוך הוא הסיבה לכך שגירויים שונים, קלים
ככל שיהיו, ”מתניעים“ תגובת שרשרת סנסורית,
מוחית ומוטורית המתבטאת בהתקפי צחוק ובכי.
J. Clinical במחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת
, הוכחה גם יעילותה שלPsycho Pharmacology
התרופה האמורה בהגבהת סף התגובה הרגשית
ובהגברת עמידותו של החולה לגרויים שוליים. זאת
בנוסף להשפעה החיובית בשיכוך כאב.
מדעני הטכניון פיתחו גישה מתמטית כדי לחזות
מתי ובאילו תנאים יהפוך תא עוברי לתא שריר ולא
לתא אחר, כגון תא עצם או עור. המחקר פורסם
על ידי פרופסור Development בכתב העת המדעי
אהוד קינן מהפקולטה לכימיה ע“ש שוליך, דוקטור
רם רשף מהפקולטה לביולוגיה ועמיתיהם דוקטור
רון פירן, עינת הלפרין ודוקטור נגה גוטמן-רביב.
הגישה המתמטית האמורה מאפשרת מבט ממעוף
הציפור על מערכות ביולוגיות מסובכות, מתוך
הדגשה של הפרטים החשובים ביותר. כך ניתן
לחקור לא רק התפתחות של רקמה ספציפית
כמו שריר אלא כל תהליך ביולוגי שיש בו צמתי
החלטות בדרך להתמיינות כמו למשל התפתחות
מערכות מורכבות אחרות כגון הלבלב או הכליה.
˙ȯ·ÂÚ‰ ˙ÂÁ˙Ù˙‰‰
במהלך ההתפתחות העוברית הופכים תאים
עובריים לתאים ממוינים מסוגים שונים - שריר,
עצם וכיו“ב. ה“החלטה“ לאיזה סוג רקמה יתמיינו
התאים העובריים היא תהליך מורכב שאינו מובן
עד תום. כדי להבין טוב יותר את התהליך השתמשו
החוקרים במודלים מתמטיים.
”מעט מאד עבודות עשו שימוש בכלים מתמטיים
כדי לתאר מערכות של התפתחות עוברית,“ מסביר
ד“ר רשף, ”ועד היום לא נעשה שימוש במודל
אלגבראי פשוט כפי שעשינו בעבודה זו. ייחודו
וערכו של מודל זה הוא בהפשטה של תהליכים
שמנגנון פעולתם מורכב וקשה לפענוח.“
”מערכות ביולוגיות, ואפילו בעלי חיים שלמים,
ניתנות לתיאור כמכונות חישוב מולקולריות
שכל מרכיביהן - חומרה, תוכנה, קלט ופלט - הם
מולקולות הפועלות אלו על אלו על פי מסכת
מדויקת של חוקים,“ אומר פרופסור קינן. ”לפני
קבלת ההחלטה נראית רקמת התאים כמו שדה
קרב, שבו ארבעה צבאות שונים, המיוצגים על ידי
חלבונים שונים, מתעמתים או משתפים פעולה
בניסיון לכוון את התא להתמיין לכוון זה או אחר.
הבעיה המדעית היא מורכבותו של העימות
הזה, והקושי לזהות את יחסי הכוחות בין אותם
”צבאות“ )ריכוז חלבון( והשפעתם בכל נקודה“.
”דירה להשכיר“ כמודל כלכלי
מחקר חדש: שכירת דירה עדיפה,
מבחינה כלכלית, על רכישה
שכירת דירה בישראל עדיפה, מבחינה
כלכלית, על רכישת דירה. זו אחת ממסקנותיו
של מחקר שנערך בטכניון. המחקר כלל דירות
בגדלים שונים, שנקנו באמצעות משכנתאות
מסוגים שונים בשלוש תקופות שונות
)הרבעונים האחרונים בכל אחת מהשנים
4991, 7991 ו-0002( ובאזורים שונים ברחבי
הארץ. כל הדירות שנכללו במחקר נמכרו בסוף
שנת 7002.
החוקרים בחנו את האופציה של רכישת דירה
לעומת השקעה באפיקי חיסכון שונים )מניות
ואפיקים סולידייים(, תוך התייחסות למכלול
עלויות העסקה )למשל מס רכישה ומס על
רווחי הון(. המסקנה העיקרית: בכל תרחיש
אפשרי, ההון שנותר בידי השוכר גבוה מזה
שנותר בידיו של רוכש דירה. זאת בתנאי
שמדובר בשוכר ”ממושמע“ שחוסך ומשקיע
בקפידה את ההון הראשוני הנדרש לרכישת
דירה ואת ההפרשים השוטפים בין עלות
המשכנתא למחיר שכר הדירה.
כאשר מדובר בשוכר ”בלתי ממושמע“,
המצליח לחסוך רק %05 מסכום ההון הראשוני
הנדרש לרכישת דירה ורק %05 מההפרש
השוטף בין תשלומי המשכנתא לתשלומי
שכר הדירה - במקרה כזה משתנה הכדאיות
היחסית: במקומות מסוימים בצפון הארץ
עדיין תהיה השכירות עדיפה על קנייה, ואילו
בירושלים, במרכז, בדרום הארץ ובשרון תהיה
הקנייה תותיר הון גדול יותר בדרך כלל.
המחקר נערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי
ערים על ידי המסטרנטית דנה כץ-נחמני,
בהנחיתו של ד“ר דני בן-שחר.
ס ף ה צ ח ו ק ו ה ב כ י
בפקולטה לרפואה גילו כי
התקפי צחוק ובכי בלתי נשלטים,
המאפיינים לעתים אנשים
הלוקים במחלות מוח, נובעים
בין השאר מ“סף רגשי“ נמוך
התא הע ו בר י - מה ה ו א ר ו צה לה י ו ת כשי ג דל ?
מ ו ד ל מ ת מ ט י ש פ ו ת ח ב ט כ נ י ו ן מ ס ב י ר כ י צ ד ” מ ח ל י ט “ ה ת א ה ע ו ב ר י
ל ה פ ו ך ד ו ו ק א ל ת א - ש ר י ר