Áˢ· Ìȯ‚·
24
” ר פא ל א י נ ה י כ ו ל ה
ל התק י י ם ב ל י ט כ נ י ו ן
ח ז ק , “ א ו מ ר ד “ ר ר ו נ י
פ ו טסמ ן , סמ נ כ “ ל המחק ר
ו הפ י ת ו ח ב ר פא ל . ” הקשר
ב י ן ש נ י ה ג ו פ י ם ה ו א ש י ל ו ב
מ נ צח - ו נ ד י ר - ב י ן
אק ד מ י ה ל תעש י י ה “
אלפיים מתוך 005,5 עובדי רפאל הם בוגרי
הטכניון. אחד מהם הוא ד‘‘ר רוני פוטסמן
(, סמנכ‘‘ל למחקר ופיתוח בחברה.
Potasman
)
”גיוס האנשים הטובים ביותר ושמירתם כאן
לאורך זמן - זה המפתח האמיתי להצלחה שלנו,“
אומר ד“ר פוטסמן. ”התחלופה כאן נמוכה מאוד.
אנשים מגיעים לרפאל ’לצבור ניסיון לכמה
שנים‘ ונשארים שלושים וארבעים שנה - כי הם
יודעים שלעבודה כאן יש משמעות עמוקה.“
ד“ר פוטסמן עצמו למד בטכניון כעתודאי,
בפקולטה להנדסת חשמל. ”למען האמת, לא
כל כך אהבתי את תקופת התואר הראשון. זו
היתה תקופה מאד תובענית ואינטנסיבית עם
חיי חברה די מוגבלים. לכן היה לי חשוב לסיים
את התואר כמה שיותר מהר.“ היעד הזה לא
היה פשוט כל כך, שכן בזמן הלימודים פרצה
מלחמת יום הכיפורים.
”בתואר השני, לעומת זאת, נהניתי מכל רגע.
כיום אני מבין את חשיבותו ותרומתו של
הטכניון לחיי המקצועיים. אין ספק שזהו מוסד
מפואר שאין רבים כמותו בעולם. יותר מכל
למדתי להעריך את היצירתיות שרכשנו ואת
עומק הלימוד, אבל בעיקר את ’רוחב‘ הלימוד.
בפקולטה להנדסת חשמל הושם דגש מיוחד
על היכולת להתמודד עם מצבים לא מוכרים
)’בחינות מקוריות‘( ועם הדיוק בפרטים )’מי
שלא מדייק - נענש‘(, אבל בעיקר קיבלנו בסיס
איתן במגוון תחומים מדעיים, ביניהם כימיה,
מחשבים, תרמודינמיקה, פיסיקה וחומרים.
באותם ימים לא ממש הבנו לשם מה מלמדים
אותנו את כל ’המקצועות הלא-חשובים הללו‘,
אבל היום אני מבין בדיוק - קוראים לזה ’ראייה
מערכתית‘.
”ההתפרשות הזאת חשובה, לעתים, אפילו יותר
מההעמקה, כי היא מאפשרת להתמודד עם
בעיות ’מהחיים‘. לצערנו, הבעיות והאתגרים
בחיים האמיתיים לא תמיד ’מסתדרים‘ לפי
המסלול האקדמי הספציפי שאותו בחרת.
במבט לאחור ברור לי שהטכניון היה בית הספר
הכי טוב שלי. ”
ı¯‡· ÌÈÏÈ·˜Ó ÌÈÙÂ‚Ó Ï‡Ù¯ ‰Â˘ ‰Ó·
øÌÏÂÚ·Â
רפאל - או בשמה המלא ”רפאל מערכות
לחימה מתקדמות בע‘‘מ“ – הוקמה לפני יותר
משישים שנה כמעבדה הלאומית של מדינת
ישראל. הרעיון של מייסדי המדינה היה להקים
גוף פארא-אקדמי העוסק במחקרים צבאיים
ובפיתוחים צבאיים. להקמת רפאל היו שתי
מוטיבציות עיקריות: לתת מענה לבעיות,
בתחום הביטחוני, שלא ניתן לפותרן בדרך
אחרת; ולהוות אבן שואבת למצוינות.
במשך כחמישים שנה היתה רפאל יחידת סמך
של משרד הביטחון: תקציבה הגיע ברובו ממשרד
הביטחון, עובדיה היו עובדי מדינה ומרכז הכובד
של הארגון היה מחקרי-פיתוחי. לפני פחות
מעשור הפכה רפאל לחברה ממשלתית.
ø‰Ê‰ ÍωӉ Ï˘ ˙ÂÎÏ˘‰‰ Ô‰Ó
מיקוד, התמקצעות וצמיחה משמעותית מאוד
בהיקף עסקיה של רפאל. כיום יש לרפאל ייעוד
כפול: להיות חברה עסקית וצומחת )עסקית
וצומחת לא כדי להגדיל את התשואה לבעלים,
אלא כדי לאפשר השקעות עתידיות שלא
מתקציב המדינה( ולשמש כמעבדה הלאומית
של מדינת ישראל. שתי משימות אלה מכתיבות
את הגנטיקה של הארגון.
כיום כבר קל לנו יותר להשוות את רפאל לגופים
מקבילים בארץ ובעולם, ולכן לא אפריז אם
אומר שרפאל, לאורך כל שנותיה ובוודאי כיום,
מהווה אי של מצוינות במדינת ישראל ומאגר
מוחות בלתי רגיל שרק משתפר מדור לדור.
בחלק מהנושאים בהם עוסקת רפאל עוסקות
- בהצלחה - גם התעשיות הבטחוניות האחרות;
אבל מגוון הנושאים הנחקרים והמפותחים
ברפאל, עומקם )רובם הם, בהגדרתם, מולטי-
דיסציפלינריים(, המומחיות הקיימת, התעוזה
והיצירתיות - כל אלה הם חסרי תקדים בקנה
מידה עולמי. ולמוטיבציה יש תפקיד מרכזי בכל
אלה.
ø˙‡Ê‰ ‰Èˆ·ÈËÂÓ‰ ¯Â˜Ó ‰Ó
ברור שעובדי רפאל אינם נהנים מתמריצים
כספיים כמו אלה הנהוגים בחברות פרטיות,
והם לא יכולים להתגאות בחוץ ובבית במה
שהם עושים. הסיבה למוטיבציה העצומה היא
התחושה שרפאל היא לא רק מקום למימוש
עצמי, אלא משימה לאומית שיש לה משמעות
אלפיים בוגרי טכניון, והגיוס נמשך.
ד“ר רוני פוטסמן
” ש י ל ו ב מ נ צ ח ב י ן
א ק ד מ י ה ל ת ע ש י י ה “