כשרות מבצעית בצה"ל
ינואר-פברואר 4102
הביטחון
| 40
אלכס נחומסון*
כאשר מפקדי אוגדות הלינו בפורום הפיקוד
הבכיר על מחסור חמור באימונים,מחסור
שהוריד את רמת הכשירות המבצעית
לרמה שהייתה ערב מלחמת לבנון השנייה
אמורה הייתה להידלק נורה אדומה וגדולה
במשרדו של שר הביטחון. ממנו ומהרמטכ"ל
מצופה לנהוג משנה-זהירות בכל הנוגע
לכשירות המבצעית של הצבא. התיקון העמוק שנעשה בצה"ל בשנים
1102-7002 בהובלת רב-אלוף גבי אשכנזי מתמוסס ונבלם. נראה
שהקונספציה חוזרת ומכה בשנית.
מעל תוכניות הקיצוץ סדר הכוחות ו ימוני היחידות הלוחמות של
צה"ל מתנוסס דגל אדום, דגל מלחמת ל נון השנייה. עיקר מנופף הדגל
, שצפה היותו רמטכ"ל כי טילי
משה יעלון
האדום הזה לשר ה יטחון
החיז ללה יחלידו קני השגור (והתיר לקצץ ר ע מתקצי ה יטחון)
, שהיה ראש מפקד זרוע הי שה (מז"י) ער
בני גנץ
ולרמטכ"ל ר -אלוף
המלחמה. מז"י, זו המסגרת, שאחראית ל ניין הכוח הי שתי ומוכנותו
ונושאת חריות ישירה למצ ו של צ הי שה כל נקודת זמן.
כראש המסגרת הזאת,
גנץ
בני
אציין שתוך כדי כהונתו של ר -אלוף
הוא גם הו יל את תוכנית "קלע", תוכנית שעמדה להיות מאושרת
ממשלה, יום שפרצה מלחמת ל נון השנייה. (על-פי התכנית הזו
אמור היה סדר-כוחות הטנקים להצטמק שליש).
הצ החלוד שהתייצ למערכה מול החיז ללה -6002 היה
תוצר עדיפויות כלכליות של הערכות מצ שגויות ושל טיפול תזזיתי
מז"י שע רה שינויים מ ניים (וטרמינולוגיים) מהירים שנות קיומה,
מהירים מכדי לעמוד יעדיה המוצהרים.
מהר מאד למדנו שהטילים אינם מחלידים קני השגור משתי סי ות:
אנחנו חיים מאה ה-12 והטילים עשויים מחומרי אלחלד.
•
איש לא מפריע לתחזוקה השוטפת של הטילים.
•
ולעניין הזה אפשר להוסיף כפרפראזה לאמרה התיאטרלית הידועה:
טילים שנצפו מערכה הראשונה, ישוגרו חרונה.
•
הגדיר זמנו טיפשות כחזרה על אותם המהלכים
אלברט איינשטיין
וציפייה לתוצאה שונה. אני לא רוצה להרחיק לכת ולהטיל ספק
ת ונתם של המצ יאים, שמתמרנים ין מג לות תקצי יות לצרכים
מ צעיים, אך הנטייה האנושית המסוכנת ליפול ש י הקונספציה
מצריכה עין פקוחה על מהלכי הקיצוץ שנעשו ע ר ושייעשו עתיד.
ללשכת שר ה יטחון
משה יעלון
כשנכנס
נפתולי התקציב.
מרץ 3102, הודיע רוח המחאה הח רתית כי הוא מוכן לספוג קיצוץ
מתקצי ה יטחון. פקידי האוצר עטו על הכרזה זו
₪
של 3 מיליארד
כמוצאי שלל ר וקיצצו את שלושת המיליארדים מ"תקצי ה סיס"
ולא השוואה לתקצי שנת 2102, כך ש תוצאה נוצר פער של 5.4
ין תקצי המינימום, שתוכנן משרד ה יטחון ל ין
₪
מיליארד
התקצי שאושר פועל. גם לאחר שהממשלה התרצתה והחליטה
ין
₪
מן הקיצוץ נותר פער של 57.1 מיליארד
₪
להחזיר 57.2 מיליארד
מה שהצ רואה כמינימום הכרחי ו ין הכסף שקי ל
פועל לשנת הע ודה 4102.
השלכות הקיצוצים לא נעלמו מעיני קצינים
, שמציפים את המטכ"ל רשימות
כירים צ
סימפטומים של תוצרי הקיצוץ שנעשה ו דאגה לאלה
שיעשו ועיקרם - מחסור חמור ימונים, מיעוט
חריף תרגילי גייסות מרמת חטי ה ומעלה והפחתה
מהותית ימי האימונים והתרגילים, שאמורים
להת צע לכאורה.
הערכת איומים מזרח התיכון אינה מלאכה קלה.
האיומים נזילים ו דרך-כלל אינם מתממשים תצורה
ו זמן הנצפה. לגופי המודיעין המער יים והישראלים
זורמים פריטי מידע, שלא תמיד מאפשרים להם להציג
תמונת מצ נכונה, כפי שראינו תהליך של "ה י
הער י" מצרים ו מלחמת האזרחים שמתנהלת
סוריה - שתי המדינות, שלקורה הן השפעה
אסטרטגית על יטחון מדינת ישראל, תרחישים
שלא נצפו ושלא הוצגו פורומים של ראשי המדינות.
היערכות המודיעין לג י מגמות אלו דומה לתחזית
מזג האוויר, תמיד חסרות נתון מכריע, עלום,
מתהווה ומתפרץ, שקו ע את התוצאה של המשוואה.
ה"קונספציה" חוזרת
*הכותב הינו יו"ר לשעבר של ה"פורום לביטחון ואבטחה בישראל"
צילום: דובר צה"ל
הטנקים מסוג "פטון" ("מגחים"), שקוצצו לאחרונה מסדר הכוחות של צה"ל
