חרם על היהודים
ינואר-פברואר 4102
הביטחון
| 44
יוסף קיסטר*
ב־1 באפריל 3391, זמן קצר לאחר מינויו של אדולף היטלר לקנצלר
של גרמניה, יצאה ממשלתו בקריאת חרם לאומי על חנויות יהודיות.
היה זה החרם הראשון אשר הכריז המשטר החדש על יהודי הרייך
הגרמני. היו אלה החודשים הראשונים לשלטון החדש של מפלגת
. ), עלי
S
.
A
הפועלים הנאציונל־סוציאליסטית. כנופיות ה־אס"אה (
החולצות החומות, הטילו אימתם על האוכלוסייה המ והלת ועל
מנהיגי המפלגות האחרות וח ריהן, שכ ר שמרו על פרופיל נמוך.
הקנצלר החדש ניסה להרגיע את האזרחים, שעדיין לא הפנימו מה
נפל עליהם חירות הכלליות של 5 מרס 3391, כחודש קודם להטלת
החרם על החנויות היהודיות. היו אלה ה חירות הכלליות הראשונות
וגם האחרונות רייך השלישי. כדי לממש את מזימותיו פעל הקאנצלר
החדש ו־זמנית שיטה דוקה - להנחית מכות מחץ לכל הכיוונים
ו ו זמן לפזר גלולות הרגעה. תחילה, אימץ לעצמו דימוי של מנהיג
סוציאליסטי. ר ים טועים לייחס להיטלר השקפת עולם ימנית. הוא
היה לאורך כל חייו סוציאליסט, נציג הפועלים, לפחות, עיני עצמו. זה
היה השם שהעניק למפלגתו, זה היה צ ע דגלו - אדום וזה היה היעד
הח רתי המוצהר אליו חתר. שליטה מוחלטת יגודים המקצועיים
ו מוקדי הכוח של הפועלים. לכן, מינה את נאמנו, ע ד נרצע ושיכור
, כראש "חזית הע ודה הגרמנית". ואכן, ה טיחו
רוברט ליי
מועד, ד"ר
השניים לפועלים ולכלל צי ור השכירים שמירת הזכויות, אותן השיגו
,
אוטו פון־ביסמארק
מרוצת עשרות השנים מאז ימי שלטונו של
אף ה טיח יציאתו הראשונה לתקשורת כראש
ליי
"קאנצלר ה רזל".
"חזית הע ודה", מייד לאחר חגיגות האחד מאי (3391), ש סיומן
נתפסו נייני האיגודים המקצועיים כל רח י גרמניה, כי הפועלים
יכולים לתפוס תנומה ולהרחיק כל דאגה מל ם. "פועלים"! - צווח
"מוסדותיכם קדושים עינינו הנאציונל־סוציאליסטים.
ליי
השיכור
אני עצמי ן איכר עני ויודע דלות מהי... אני מכיר את הניצול של
הקאפיטאליזם האנונימי" וחזר על ה טחתו ש ועה, כי לא רק יפעל
לשמור על הקיים, "אנו נחזק עוד יותר את ההגנה ואת הזכויות של
הפועלים!"
החרם נגד היהודים היה תרגיל שקוף לתעל את "זעם ההמונים"
הגרמני נגד הגורם, שנגדו כוונה כל התעמולה של הנאצים עוד טרם
עלייתם לשלטון. ההכנות ל"יום החרם" היו רשלניות. עוד יום
, שר התעמולה
יוזף גבלס
82 מרס (3391), התכנסו יתו של ד"ר
. ישי ה זו נתק לו
1
וההשכלה העממית של הרייך, ראשי השלטון
ההחלטות המ צעיות ל"יום החרם". הנימוק היה תגו ה להפגנות של
יהודים ירות אירופה וארה" נגד המשטר החדש גרמניה.
יום החרם נק ע לש ת של 1 פריל, החל משעה 00:01 למשך
, עורך העיתון
יוליוס שטרייכר
יממה. ראש הפעולה הועמד
האנטישמי "דר שטרימר". ש תות ומועדים לוח השנה הע רי,
נק עו, מקרים ר ים, ליעדים של תחילת מ צעים נגד היהודים. על
יצוע החרם הופקדו אנשי ה־אס"אה וח רי ארגון "קסדת הפלדה"
זלדטה
, שר הע ודה של הרייך (3391 - 5491).
פרנץ זלדטה
הנהגת
היה קצין זוטר צ הגרמני "מלחמה הגדולה", ש מהלכה אי ד
את ידו הימנית וזכה עיטור "צל ה רזל". מישור הפוליטי הפנים־
גרמני היה מראשי מפלגת "העם", מפלגה ימנית, שגילתה תחילה
התנגדות לנאצים היות שראו הם גורם שמאלני - חתרני. הוא אף
לכהונת הקאנצלר. אולם לאחר
היטלר
ניסה לחסום את דרכו של
המפלה של מפלגת "העם" חירות הכלליות של 5 מרס, החליט
לחצות את הקווים. 72 פריל (3391), כחודש לאחר יום החרם
הלאומי, הצטרף למפלגה הנאציונל־סוציאליסטית. גם ארגון "קסדת
הפלדה" התמזג עם כנופיות ה־אס"אה, ל "יום החרם" היו אלה
שני ארגונים ירי ים; מה שסייע לכישלון המ צעי והארגוני.
המטרה הייתה למנוע מקונים להיכנס לחנויות ול תי עסק של
. כמו
1
יהודים, או עלותם. ריוני האס"אה מצויידים לות ו רו ים
ח רי ארגון "קסדת הפלדה", מנעו כניסת לקוחות לחנויות היהודים,
אך גם התקוטטו עם תוש ים, ש ו לקנות ושנדחו קללות ו הערות
פוגעניות. אלה האחרונים ה ינו, כי הפגנת כוח ריונית זו לא תסתיים
על סף דלתות חנויות היהודים. הח ורות עוטי החולצות החומות ותגי
שרוול עם צל הקרס, גילו חוסר משמעת. כנראה, לא היה להם עניין
לעמוד משמרת מחאה שעות ר ות, מה גם ש ינם ל ין ח רי "קסדת
הפלדה", שהיו קצינים וחיילים משוחררים מהצ הגרמני מלחמת
העולם הראשונה ושהשתייכו רו ם למפלגת "העם" היה פער מעמדי
ח רתי. לאחר שהפגינו נחת זרועם על כמה לקוחות, שהתעקשו להיכנס
לחנות יהודית, או שהעירו הערות על עצם החרם, נטשו ר ים מהם
את עמדותיהם טרם סיום המ צע. אחדים מ ין המפגינים, יצאו ל ית
המשפט להכות שופטים ועורכי דין, שזוהו כיהודים והרחיקו אותם
יומים מאולמות המשפט.
חודש לאחר־מכן חיזק המשטר הנאצי את זהותו הסוציאליסטית.
חג הפועלים המעמדי של "אחד מאי" הוגדר כיום־חג לאומי רייך
השלישי, שנקרא "יום הע ודה הלאומי". השליטים החדשים שיוו לו
מעמד מיוחד אשר זיכה אותם תמיכת צי ור העו דים גרמניה.
פני ר ות פועלים שדה התעופה 'טמפלהוף'
היטלר
נאום שנשא
של רלין, תחת כרזות ענק סיסמה: "כ דו את הע ודה וכ דו את
.
2
העו ד!" ה טיח, כי אחד מאי יוחג לכ וד הע ודה הגרמנית לתמיד
אירופה מאיימת בחרמות ובנידוים
מאז אותו חרם כלכלי על חנויות של יהודים גרמניה, חלפו כ ר
שמונים ואחת שנים. מים ר ים ונחלי דם זרמו נהרות אירופה,
י שת שהייתה ית ק רות המוני למיליוני יהודי אירופה ומחוצה לה,
אירופה כמו אירופה -
לא לומדת מעברה
*הכותב הינו היסטוריון
1. באנציקלופדיה של השואה, כרך שלישי, יד ושם, ספריית הפועלים, ידיעות אחרונות, 0991, צוין שהכינוס של ראשי הרייך היה במעונו של היטלר
בברכטסגאדן. שם, עמ' 215
