התארגנות לחירום ברשויות המוניציפאליות
מאי-יולי 4102
הביטחון
| 42
דרור שלו*
תפיסת הביטחון שקיימת שנים רבות
ניתן להגדרה כ"ויתור כמעט מוחלט על כוח
. לפי
)1(
העמידה לטובת מירב כוח המחץ"
תפיסה זו ההכרעה בחזית הצבאית תקבע את
הניצחון הלאומי ומטרת צה"ל היא ניצחון
בשדה הקרב.
לאור העימותים בעשרים השנים
האחרונות קיימת הבנה בין העוסקים בשאלת האיומים הביטחוניים
על מדינת ישראל, כי המלחמות הסימטריות בין צה"ל לצבאות מדינות
ערב אינו האיום המוביל ואת מקומו תפס איום הטרור לסוגיו, בעיקר
נשק תלול מסלול. החזית הצבאית בה מתנהלות מלחמות "גדולות" בין
יחידות צבאיות, סדירות, חדלה להיות הבמה העיקרית, עליה מתנהלת
שם
,
)2(
ההתמודדות באיזורנו ומקומה נתפס על־ידי "החזית אזרחית"
שואף האוייב לייצר תמונת ניצחון על בסיס יכולותיו ההתקפיות
המתעצמות מחד גיסא והקושי של ישראל להתגונן מפניהן מאידך־
..
)3(
גיסא
מאז מלחמת ששת הימים, בה הלחימה ניטשה רק בחזית ועד
מלחמת המפרץ הראשונה ב־1991 "נשכח" העורף הישראלי. מלחמת
המפרץ הביאה עמה מציאות חדשה ובלתי־מוכרת של הפגזת החזית
האזרחית, ללא פעילות בחזית הצבאית. העורף האזרחי הפך מותקף
כחזית עיקרית במערכה, בה הפכו אזרחי המדינה כולה ללוחמים
בקרב בקו האש הקדמי. לא עוד ממתינים מאחור בעורף כי אם
ניצבים בחזית.
החזית האזרחית
משנות ה־09, בכל העימותים הפכה החזית האזרחית לעיקרית
ומספר הנפגעים מקרב האזרחים עלה על מספר החיילים הפגועים. כך
במסגרת "אינתיפאדת אל אקצה", עת פגעו מחבלים מתאבדים במרכזי
הערים וכך במתקפת הטילים והרקטות על עוטף עזה וכמובן, במלחמת
לבנון השנייה אשר הדגישה יותר מכל את השפעת הכשלון בחזית
)4(
האזרחית על תוצאות המערכה כולה.
החזית האזרחית היא מקום המפגש של אוכלוסייה אזרחית עם
תופעות משבריות מגוונות כגון, מלחמות, משברים כלכלים וחברתיים
ואף אסונות טבע.
החזית האזרחית בישראל כוללת את כל 'בעלי העניין' במדינת
ישראל העלולים להיפגע ממצב משברי (ביטחוני, אזרחי או אסון טבע)
)5(
ובכללם, מוסדות המדינה והרשת האזרחית.
אוכלוסיית ישראל מנתה בשנת 3102 כ־006,080,8 נפש וכ־%29
מכלל האוכלוסייה, המהווים כשבעה וחצי מיליון נפש, מתגוררים
ביישובים בעלי מעמד עירוני) %14 מאוכלוסיית ישראל גרה במרכז
הארץ). צפיפות אוכלוסייה עולה בהתמדה כתוצאה משיעורי גידול
גבוהים יחסית, המתרכזים על־פני שטח קטן (הצפיפות במחוז תל־
אביב, שבו 41 יישובים בלבד, הגיעה בשנת 1102 ל־225,7 נפשות
לקמ"ר). מכיוון שהמרחב האורבני במדינת ישראל צפוף מאוד ולאור
העובדה כי משנות ה־09 בכל העימותים הפכה החזית האזרחית
לעיקרית, שבה האזרחים הם אלה החשופים, יש צורך בגורם שינהל
חזית זו. הרשות המקומית היא הגורם, שפוגש את האזרח בחיי היום־
יום בכל תחומי החיים (מים, ביוב, תברואה, בתי ספר, גני ילדים ועוד).
הרשות המקומית היא הגורם המקצועי המכיר, היודע לארגן ולנהל
את אזרחים ברמה המקומית ולכן היא הגורם המתאים ביותר לניהול
החזית האזרחית בחירום.
קיימים שני איומים מרכזיים על הרשות המקומית:
איומי מלחמה הכוללים תקיפת טילים, ירי נשק קל (נק"ל), קטיושות
או ארטילריה, תקיפת מטוסים ואמצעי חבלה.
איומי חירום בשיגרה: אסונות טבע, אסונות מעשי ידי אדם.
המשך רציפות
משימת הרשות המקומית בחירום היא ליצור
תפקודית על־מנת להמשיך ולתת שירותים לתושבים, זאת במטרה
להגביר את חוסנו ועמידותו של העורף ולאפשר למקבלי ההחלטות
לקבל החלטות מיטביות. הרציפות התפקודית תימשך בכל תחומי
:
)6(
הטיפול, שניתנים בשיגרה
(1) ישראל טל, "ביטחון לאומי: מעטים מול רבים", כמו כן ביצור אברהם " מעמד העורף בתפיסת הביטחון הלאומי
(2) הועדה לבחינת מוכנות העורף עושה שימוש במונח "חזית אזרחית" ולא במושג עורף בדו"ח "עיצוב מערך העורף במדינת ישראל, דוח שני של
הוועדה לבחינת מוכנות העורף למצבי חירום, פברואר 7002).
(3) אלירן מאיר "החזית האזרחית האיום, הערכות ומה שבניהם" הערכה אסטרטגית לישראל 1102, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 1102.
(4) הכנסת "הוועדה לבחינת הערכות החזית האזרחית לשעת חירום" ירושלים 9002
(5) הכנסת "הועדה לבחינת הערכות החזית האזרחית לשעת חירום" ירושלים 9002
(6) "תיק אב לרשות המקומית" משרד הפנים, רח"ל, פקע"ר 8002
בניהול איזורי אסון מאוניברסיטת חיפה
M.A
*הכותב הינו מנהל אגף החירום והביטחון בעיריית חולון. בעל תואר
מאמר ראשון מתוך סידרתמאמרים
ת
ָ
נ
ְ
ב
ִ
ל
ְ
הרשות המקומית כּ
היסוד בחזית האזרחית
