משמאל לימין: המלך מוחמד ה־5. חוסיין מלך ירדן ו...ריימונד
>
המשך בעמוד 61
פרשה עלומה
אוגוסט-ספטמבר 4102
הביטחון
| 14
היה מוסלמי
מוחמד החמישי
, שאף כי
יעקב
מדווח בפני
ריימונד
אדוק ונהג להתפלל חמש פעמים ביום, הוא דאג, שלא לקפח את
היה נוכח בפגישות עם
ריימונד
תושביו היהודיים. כיועץ מדיני למלך,
ראשי מדינות ואישים רמי מעלה ורושם את הפרוטוקולים. במקביל,
והמשיך בתפקידו, גם כאשר האחרון
חסן השני
הוא התידד עם בנו,
עלה לכס המלוכה בעקבות מות אביו.
ביצע שליחויות מדיניות מטעם בית המלוכה
ריימונד
היועץ המדיני
ג'מאל עבד אל־
או ממשלת מרוקו. כך יצא לו להיפגש עם נשיא מצרים,
, שהדיחה את
מוחמד נאג'יב
ועםמי שעמד בראשמהפכתהקצינים,
נאצר
חוסיין
נשיא לוב, עם
מועמאר קדאפי
. עוד הוא נפגש עם
פארוק
המלך
נשיא סוריה. אחת מפגישותיו
חאפז אל אסאד
, מלך ירדן ועם
טלאל
, נשיא תוניסיה לאחר מלחמת
חביב בורגיבה
המסקרנות התקיימה עם
ששת הימים. הנשיא התוניסאי ביקש באמצעותו להעביר מסר לעולם
הערבי, "אל להם לערבים להילחם עם ישראל בשדה הקרב פנים־אל־
פנים משום שיש באפשרותם להתגבר עליה באמצעות רחם האישה
הערבית, שבעוד 52 - 03 שנה תציף אותה במיליוני ערבים ותכבוש
אותה ללא מאמץ". כעבור שנים חזר על אותה "מנטרה" איש הטרור,
לרבאט הוא דווח למפעיליו במוסד
ריימונד
. כאשר חזר
יאסר ערפאת
.
בורגיבה
על ה"בשורה" של
, ששירת באמונה את בית המלוכה ולא
יעקב
התוודה בפני
ריימונד
עשה דבר כנגד מרוקו, זאת בניגוד למחתרת היהודית במצרים, בראשית
שנות החמישים, שהפעילה אמצעי חבלה ושנודעה כפרשת "עסק
הביש". יחד עם זאת, הוא מודה, שלא היה יכול להתעלם ממצוקת יהודי
מרוקו ומן התשוקה, שבערה בו לעזור למדינת ישראל.
חש מקרוב את ערגתם של חברי הקהילה
ריימונד
כמי שחי במרוקו,
היהודית לארץ־ישראל, שהגיעה לשיאה לאחר ניצחון צה"ל במלחמת
ששת הימים. בראשית 8691 החלו משפחות יהודיות ראשונות, תחילה
בחשאי, לעזוב את מרוקו ולצאת לישראל דרך גיברלטר וצרפת. המלך
, גילה התנגדות קשה לעזיבת היהודים ואסר אותה בחוק.
חסן השני
יהודים רבים נאסרו והושלכו לכלא ואף נאלצו לשלם כופר־נפש, מה
שהביא לצמיחת מחתרת יהודית, שעיקר עיסוקה התנקז להברחת
אפשר לו
ריימונד
יהודים מחוץ לגבולות מרוקו. מעמדו המיוחד של
הי"ד. סוכן המוסד
אלי כהן
להתעטף בכיסוי מושלם, אף כי פרשת
שהועלה לגרדום בסוריה ב־5691, הזכירה לו, שחייו אינם בטוחים.
מתגלה בספר. כך למשל הוא מודה,
ריימונד
רק טפח מפעילותו של
שהיה ברשותו מכשיר קשר ושהיה בקשר עם שניים מסוכני המוסד,
והשני, עם מי ששמו היה
סעיד
האחד בטאנג'יר עם מי שכינויו היה
מהעיר מרבלה בדרום־ספרד. המידע שהועבר אליהם מצא דרכו
פיליפה
למפעיליהם בישראל.
ערב אחד בשבתו בביתו ברבאט, כך עולה מן הספר, פרצו לביתו של
כתריסר שוטרים, חלקם בלבוש אזרחי. הם אזקו אותו ולקחוהו
ריימונד
לתחנת המשטרה במערבה של העיר, שם נלקחו ממנו טביעת אצבעותיו
. לאחר
מוחמד החמישי
וחפציו האישיים, כולל שעון היד, מתנת המלך
ריימונד
שנטרקה מאחריו דלת הברזל של תא המאסר, לא הפסיק
מלהרהר, מה עלה בגורלם של רעייתו ובנו בן ה־9, שנותרו מאחוריו
ז"ל, המרגל היהודי בסוריה.
אלי כהן
ובדימיונו עלה סופו הטראגי של
לקראת חצות לערך הוא שמע לפתע קולות רמים של כמה אנשים
הקרבים לתא המעצר. היו אלו אחדים מראשי הקהילה היהודית, שבאו
אליו יחד עם קצין המשמרת, שאף פתח בפניהם את דלת התא. יחד
לטוס במונית לביתו, לארוז בחפזה ערימת
ריימונד
עם משחרריו, מיהר
בגדים וחפצים אישיים, לשרוף בתנור דפי נייר ורשימות, שהיו מונחות
במגירות השולחן, ליטול את רעייתו ובנו הקטן ולגמוע את הדרך
במהירות לנמל הדייגים ברבאט.
ומשפחתו
ריימונד
סירת מנוע עם שני יורדי־ים יהודיים אספה את
ומיהרה להפליג ללב־ים. אחרי כרבע שעה של הפלגה, עלתה צוללת
של חיל הים הישראלי על המים, שילשלה חבלים לעבר הסירה,
