Background Image
Next Page  58 / 60 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 58 / 60 Previous Page
Page Background

פלדה עם לב אדם

המשך מעמוד 93

<

פברואר-אפריל 5102

הביטחון

| 58

יוסף פרנקל

ביקורת ספרים

לא חסרים בספר סיפורים מרגשים. אחד מהם נוגע למוצב תל־א־

סאקי, בו היו נצורים עשרים צנחנים, שלחמו בעוז ביומיים הראשונים

ולא נתנו לסורים להתקרב אליהם, לאחר שאזלה תחמושתם ולא נותרו

כמעט חיילים בריאים המסוגלים להילחם, הם הוציאו את הנצרות מן

הרימונים ואחזו בהם כדי שלא ליפול בשבי, זאת לפני שחולצו בשלום

על־ידי לוחמי החטיבה (עמ' 4־35). כבר ביום הרביעי ללחימה בעוד

יצחק

הצבא המצרי עדיין שואט בסיני, שולח מפקד פיקוד צפון, האלוף

) מברק לרמטכ"ל, "קו הפסקת האש בגולן בידינו, אנו

חאקה

(

חופי

תוקפים מעבר לו" (עמ' 55).

תקריות שנסתיימו באבידות בנפש היו מנת חלקן של הקרבות ברמת

הגולן. כך למשל, באיזורתל־יוספון, שבו לחמהחטיבתהשריון 936 בפיקדו

, לא הובחנו בעוד מועד כוחות קומנדו סוריים, שתקפו את

אורי אור

של

החטיבה במטולי אר.פי.ג'י ושגרמו לה לאבידות בנפש ולפצועים, זאת

לפני שבחלקם הושמדו ובחלקם נהדפו מעבר לקו שביתת הנשק. פעולה

נועזת זו בצירוף מהלכי נסיגה מתוכננים של הכוחות הסוריים לצורך

היערכות מחדש, העידו על עקשנות ורצון לחימה. תקרית חמורה אחרת

טוביה

ז"ל מהגדוד של

רמי גבעוני

נסתיימה במותו של מפקד פלוגה ח',

ז"ל. כאשר הגדוד התקדם לעבר תל אל־אדבח לאחר שחצה את קו

תורן

שביתת הנשק, הוא נתקל במארב נ"ט מחופר, שלא איפשר את הצלחת

המשימה וניתנה לו פקודת נסיגה. שני טנקים מפלוגה ח' נפגעו מטילי

סאגר ונותרו בשטח האוייב. כאשר הגיעו הצוותים, שפינו עצמם למקום

, אז עדיין סמג"ד, עם צוותי רפואה של

דוד כספי

מבטחים, המתין להם

ז"ל נפגע באחד הטנקים ולא

רמי גבעוני

הגדוד. או־אז נתברר, שהמ"פ

ולפוצץ

רמי

ביקש אישור לחלץ את

יוסי פלד

חולץ על־ידי צוותו. המח"ט

את הטנק בחסות החשיכה, בקשה שלא נתקבלה בפיקוד האוגדתי. מספר

על־ידי הסורים, שגררו את

רמי

חודשים לאחר־מכן הוחזרה גופתו של

הטנק למסע "ניצחון" בדמשק (עמ' 85).

למרות הפריצה וההבקעה של החטיבה בגיזרה בצפונית בציר

קוניטרה־דמשק, הסורים עדיין לא ביקשו הפסקת אש ואדרבא,

נסתייעו בכוחות שריון עיראקיים רעננים, שגילו נחישות לבוא לכדי

קרב מגע (עמ' 18). למרות האבידות הכבדות, בהן נמחקו יחידות

שלמות מן הצבא הסורי והעיראקי, האוייב לא נשבר והתמוטט כפי

שאירע ב"מלחמת ששת הימים". ביום שלישי, 61 באוקטובר, כבשה

החטיבה את התלים מנתר וטלבנה בואכה דמשק, שם נאלצה להילחם

חמישה ימים עד להפסקת האש בקרבות בלימה עקובות מדם אל מול

התקפות שריון חוזרות ונשנות, מטחי קטיושה כבדים והתקפות

,

כספי

קומנדו. על אף ההרוגים, הפצועים והטנקים הפגועים, כך מעיד

החטיבה עמדה במשימתה. הלוחמים, ברובם מילואימניקים בעלי

משפחות, שנטלו חלק ב"מלחמת ששת הימים", גילו מוראל גבוה ועל

אף התשישות והעייפות, לא נרתעו לרגע, לא ברוחם ולא במעשיהם.

, התבטא לאחר הלחימה, שהיו שעות

מוסה פלד

מפקד האוגדה

מושמדת (עמ' 38). אחרי

יוסי פלד

במהלכה, בהן חש כי חטיבתו של

הפסקת האש ב־02 לאוקטובר, לוחמי האוגדה לא שוחררו לביתם

אלא הועברו בפקודת המטכ"ל לחווה הסינית בסיני בין הארמיות

המצריות, השנייה והשלישית. שם בין הדיונות, הם רבצו עוד חמישה

חודשים.

, הוכיח בהתנהגותו, ששיר "הרעות" של

כספי

המחבר והלוחם

, לא נשלח לתהום הנשייה. ביום הראשון שנזדמן לו לצאת

חיים גורי

ל"אפטר" לכמה שעות ספורות, הוא לא יצא למשפחתו החרדה, אלא

, אלמנתו

דליה

ז"ל ואת

טוביה תורן

, אלמנתו של

שרה

הלך לבקר את

גילה איפוק, אך

כספי

ז"ל, שתיהן בקיבוץ "מעברות".

רמי גבעוני

של

היה מאוד נסער בנפשו. השלושה היו חברים קרובים, ששירתו יחד

בפלוגת הצנטוריונים הראשונה, במחנה "חסה" 28, תחת פיקודו של

ז"ל, לימים אלוף ומפקד פיקוד הדרום ב"מלחמת יום

שמואל גורודיש

ז"ל.

חיים ברלב

הכיפורים", שנאלץ לפנותו לטובת רב־אלוף (מיל')

בצוותא הם עברו את "מלחמת ששת הימים" והגיעו לתעלה (עמ' 661).

ז"ל, מי

משה דיין

לעומת הגישה הדפטיסטית של שר הביטחון

שהרבה לחזור על הצהרותיו בדבר "אובדן הבית השלישי" ו"הלכו

הדגניות" ולדחוק בהקמת קו מגננה בעורף, גילו המפקדים בחזית,

, עוז־רוח ,

יוסי פלד

ומפקד החטיבה

מוסה פלד

בתוכם מפקד האוגדה

שהסתיר את מצוקותיהם האישיות (עמ' 302).

האם הופקו לקחים מן המלחמה הזו? שואל המחבר ומשיב, שאין

תשובה ברורה. יחד עם זאת, למרות שהצבא היום הוא דיגיטאלי

וטכנולוגי, רווי מחשבים וטילים חכמים, יש הרבה מה ללמוד מן המלחמה

ההיא בתחומי המנהיגות, הפיקוד והתמרון, בלחימה במספר חזיתות

ובתנאים נחותים של סדר־כוחות, בעמידה תחת הפגזת ארטילריה בלתי־

פוסקת ובפריצה אל טריטוריית האוייב (עמ' 502). הנני מבקש להוסיף,

שגם בתחרישי הייחוס של הסייבר, עדיין, חובה לטפח את השריון ככוח

המחץ של צה"ל. מבצע "צוק איתן" הוכיח, שגם אם מדובר בחדירה של

מאות מטרים בלבד, החי"ר מתקשה לזוז מבלי שהטנקים נעים לפניו.

איומי הסייבר יכולים לגרום לנזקים כבדים, אבל רק האחיזה בשטח

מבטיחה ניצחון ואין אחיזה בלי שהטנקים מבטיחים אותה.

אנו קוראים את המחבר האומר, שמלחמה זו פגעה בגופם של רבים

ובנפשם של רבים יותר, אך בל נטעה, זו הייתה מלחמה שנסתיימה

בניצחון מוחץ של צה"ל. סיפורה של חטיבה 502 מלמד כי למרות

שהמלחמה הותירה חלק מלוחמיה פגועים ושרוטים, היא הפיחה בהם

גם עוז ואמונה ביכולתם לשמור על הבית.