83 96
מאיה
חייכתי אליה וגילינו ששתינו
Æ
"
ח
"
לך דו
היא אמרה
Æ
פוסעות לכיוון שניידר
שהגיעה לכאן מסן פרנסיסקו בעקבות
Æ
מחלה של אמה
שאלה
"
ø
מה את עושה בשניידר
ø
ואת
"
¨
אה
"
Æ
תוך כדי הליכה קצבית לשער
"
אני בדרכי לסדר את חדר המתנות
שעטתי אחריה תוך כדי שאני מסבירה
לה על עמותת ילדים שלנו ופרוייקט
דיברנו
¨
השיחה התגלגלה
Æ
חדר המתנות
היא
"
את יודעת
"
Æ
על המוות ועל החיים
אנשים מדחיקים שהילדים
"
אמרה לי
הם מתעלמים מכך שהילד
¨
שלהם חולים
הרי
"
עניתי לה
"
נכון
"
Æ
"
שלהם עלול למות
אף הורה לא רוצה באמת לחשוב שהילד
¨
אבל זו אופציה
Æ
"
המתוק שלו ימות
ואני עניתי לה שמשפחה
Æ
היא הקשתה
וילדים זו משמעות חיים לאנשים וברגע
Æ
שילד מת לעיתים ההורה מאבד הכל
ואיזה משמעות
ø
"
אז מה שווים החיים
"
וכבר המשכנו והזכרנו
ø
יוצקים לתוכם
האדם מחפש
"
את ויקטור פרנקל בספרו
ואמא רק שאלה אותי אם את
"
משמעות
כל הדברים הללו שוחחתי באמת ובתמים
:
©ÆÆÆÆ
עם אישה שהכרתי ברחוב בחניה
ברור שנתתי לה כרטיס של גלגלדאנס
כי אנחנו תמיד אוהבים אורחים מעניינים
Æ
ל
"
מחו
הצטרפתי
Æ
ככה הגעתי לחדר המתנות
לבת השרות הלאומי העדינונת שהיתה
שם והתחלנו למיין ולסדר את השקיות
הארגזים והמתנות האינסופיות שהמתינו
¨
היו המון מתנות
Æ
במסדרון ובחדר עצמו
מרופא
¨
גנים ואנשים פרטיים
¨
מבתי ספר
¨
אחד שתרם ארגז שלם של פזלים
וגם
Æ
ושתבינו שהכל זה מתנות חדשות
לקח לי
¨
המון שקיות ממשטרת ישראל
אמנם שעתיים לרשום ולמיין ולסדר אבל
שאלתי את עצמי
© °
כל הכבוד למשטרה
®ÆÆÆ
אם זה מהניצבים
בינתיים תוך כדי עבודה הגיעו כל מיני
ילדהחמודה
Æ
אנשיםלחדרהמתנותהקטן
¨
עם זונדה ואינפוזיה מגיעה לאט
±¥
כבת
היא מסתובבת בחדר המפוצץ שכבר
Æ
כמעט אין מקום לדרוך בו ומחפשת
בסוף היא מוצאת משהו כלבבה ויוצאת
אחריה נכנסת רופאה
Æ
עם חיוך קטן
אני עוזרת
Æ
שמחפשת בובה לילדה קטנה
לה למצוא בבלגן ומרגישה כמו מוכרת
ומיד המחשבה שלי
Æ
בחנות צעצועים
¨
אולי נשים את משחקי הבנות
¨
טסה
ואת
ø
בובות ויצירה וכאלה במדף אחד
האחראית
ø
משחקי הבנים בצד אחר
דווקא אוהבת את הרעיון ומסבירה לי
החדר דווקא היה
¨
שלפני פיצוץ המתנות
הנה המדף של
¨
מסודר בצורה הגיונית
Æ
הפזלים היא מצביעה
פתאום נכנס אבא שמחפש מתנה לילדה
הוא מתלבט קשות
Æ
שלו בת ארבע וחצי
בובה גדולה או ערכת
Æ
מה היא תאהב
ואני בתור אישה יודעת ישר מה
Æ
צביעה
אבל מניחה לו להתלבט עם
¨
היא תאהב
בסוף הוא יוצא עם הבובה ואני
Æ
עצמו
:
©ÆÆÆÆ
מרוצה
Æ
ואז נכנס הדוקטור בהא הידיעה
בקול גדול ואני
"
שלום
"
הוא אומר
מסתובבת ורואה רופא עם כובע שתקוע
חלוק הרופא שלו מעוטר בהמון
¨
בו פרח
נראה
¨
בובות קטנות ופרחים ומדבקות
הוא
Æ
כמו ליצן רפואי אבל הוא רופא
יש לי ילד
"
מבקש את סמי הכבאי כי
Æ
"
מתוק בן שלוש שכלב נשך אותו בפנים
אבל הרופא קליל ומצחיק
¨
אוי נשמע רע
ואיך שהוא נראה ככה קשה לדמיין ילד
תוך כדי החיפושים אחרי סמי
Æ
פצוע
המבטא שלו
Æ
הכבאי מתפתחת לה שיחה
Æ
"
סרחיו
"
אבל השם על התג הוא
Æ
ערבי
הוא
Æ
העדינונת שואלת אם הוא ספרדי
אני מחפשת סימנים
Æ
צוחק ואומר שלא
שלחתי
Æ
אחרים ומגלה תג אמיתי מוסתר
ר
"
יד בחיוך והפכתי וגיליתי שזה ד
הוא
Æ
"
אה גילית מי אני
"
Æ
עבדללה משהו
Æ
וחיוכי התרחב
Æ
אומר
זה השם
"
סרחיו
"
אחר כך מסביר ש
המקצועי שלו ושהוא בכלל עבד בצלב
האדום עם רופאים מכל העולם בחיסון
וזו היתה השיטה שלהם שם
Æ
ילדים
Æ
להסחתהדעת וקל היה לחסן אתהילדים
מיד אני חושבת שאם אני אזדקק לחיסון
:
©ÆÆÆÆ
אני אלך לרופא עם הכובע והפרח
בינתיים שומו שמיים אנחנו לא מוצאים
העדינונת
ø
מה יהיה
°
את סמי הכבאי
הוא מתעקש על
Æ
מציעה את בוב ספוג
סמי הכבאי ואני מביטה בחדר העמוס
Æ
ותוהה איך נמצא מחט בערימת שחת
¨
פתאום הוא מוציא משהו בובת כלב
¨
העיניים שלנו מצטלבות כמו המחשבות
לא רעיון טוב לתת לו כלב במצבו הוא
בסוף הוא
Æ
מחייך ומניח את הבובה
Æ
ה
'
התפשר על צבי הנינג
רק שתדעו שאמרתי לעדינונת שסמי
הכבאי מסתתר שם בחדר ואנחנו פשוט
Æ
לא יודעות איפה
:
©ÆÆÆ
אני אחזור לשם ואמצא
כשיצאתי זמזמתי את השיר של
קליינשטיין ובצד כתבתי את
:
מחשבותיי
כמה
¨
איזה עם נפלא יש פה
©
מישהו שלח לי מתנות קטנות
¨
מתנות קטנות
"
®
היה במסדרון העמוס
"
מישהו
"
®
רעות ואחוה
¨
אמונה אחד בשני
©
רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה
®
אכן קטנות אבל גדולות בתחושה שהן מייצרות לשני הצדדים
©
מתנות קטנות
¨
יש רגעי אושר
¨
אין מרפא להכל
©
את מה שיש
¨
כמו הכוח לקבל את מה שאין
®
ככה זה בחיים
Æ®
לפעמים פשוט לא צריך לבקש דבר
©
"
מה עוד אפשר כבר לבקש
≤∞±µ
אפריל
ˇ
ה
"
ניסן תשע
79