70-71 96
אנו רואים שלושה מדדים
של אבטלה: האחד, אנשים
שהתייאשו מעבודה השני,
כאלה שעובדים במשרות
חלקיות והשלישי עובדים
בשכר רעב. צריך לבדוק את
הבעיות בהתאם לנתונים
ואז התמונה תהיה יותר
נכונה וקרובה למציאות.
"הבעיה הגדולה
שלנו היא חוסר
האמון במערכות
המדינה!"
ד"ר איציק ספורטא צופה אל
פני העתיד בדאגה:
ישראל פרץ
:
מראיין
מזה מספר שנ י ם
שאני מראיין ממגזין
למגזין את ד"ר איציק
ספ ו רטא , פ רש ן
הכלכלה ו החברה
שלנו. הפעם, יותר מבעבר,
נשמע לי מאוכזב ואולי אף מתוסכל
מהמציאות שבה אנו שרויים. לא שכול
כך רע פה, ממש לא, אלא בעיקר הוא
מאוכזב מדרך קבלת ההחלטות בדבר
הקצאת משאבים למי ולאן. לדעתו,
בעניין זה הממשלה לוקה מאוד,
ולא רק זאת, אלא שהציבור נותן
לזה יד בהפגנת אדישות מדאיגה
וכך, במקום למצות באמת את
הפוטנציאל הקיים במדינה ובקופת
האוצר, אנו עדיין מדשדשים
ומביטים בעיניים כלות על
הסבתא השוכבת במסדרון
בית החולים, על העניים
המבקשים לעשות להם
חג ועל הפערים בחינוך בין
הפריפריה למרכז ומדינות
העולם. ועוד הוא צריך להסביר
את ראש הממשלה בנימין נתניהו
השואל ותוהה "מה כול כך מדוכדך
כאן"...באמת שאלה.
אז מה אתה חושב, למה התכוון ראש
הממשלה נתניהו באמירה זו?
אני רחוק מלהיות דובר ראש הממשלה,
האחת
:
אבל אני רואה כאן שתי טעויות
היא, שהתקשורת אומרת שיש כלכלה
טובה ובונים כבישים, אבל לא מזכירים
את העובדה שמעלים את מחירי הדיור,
שהפקקים גדולים והצפיפות רבה.
השנייה היא, שהתקשורת מדווחת על
הדברים הטובים. אבל ראש הממשלה
שכח שיש גם דברים לא טובים ואת זה
אי אפשר להעלים. הראייה, מספרים לנו
שזמן הנסיעה יתארך לנו, כך שאם תקנו
עוד רכב, הוא יעמוד בחניה כי אי אפשר
יהיה לנסוע.
אבל בכול זאת אי אפשר להתעלם
מהמספרים כמו למשל האבטלה
הנמצאת באחוזים בודדים ממש...
אומנם האבטלה קטנה. הנתונים בעניין
זה טובים. אך השאלה היא האם אנו
מתפרנסים בכבוד? האם חיים יותר
טוב? האבטלה זה סימן חיים של אנשים.
היום יש אמנם אבטלה נמוכה אבל זה
מאוד מטעה. כאילו שהכול בסדר ופה
הטעות! אנו רואים שלושה מדדים של
האחד, אנשים שהתייאשו
:
אבטלה
מעבודה, השני, כאלה שעובדים במשרות
72
המשך בעמוד
חלקיות והשלישי עובדים בשכר רעב.
צריך לבדוק את הבעיות בהתאם לנתונים
ואז התמונה תהיה יותר נכונה וקרובה
למציאות.
לא אחת ציינת שההשקעות בתחומי
הרווחה בישראל אינן מספיקות, אתה
מוכן לפרט?
% פחות
85
ההשקעה שלנו היא
בהשוואה להשקעה של מדינות הדומות
לנו. ההשקעה בבריאות אינה מספקת.
אם היו מוסיפים מיליארד שקל בבריאות
זה היה חוסך את הסבתא במסדרון.
ההשקעות בסך הכול קיימות, אבל הן
לא מספיקות. השקיעו יותר בהשוואה
לשנים הקודמות אבל גם האוכלוסייה
גדלה, ולכן, צריך להשקיע בהתאם ולא
להגדיל השקעה במעט, כדי להראות
שהיא גדולה יותר משנה שעברה.
נכון שצריך להשקיע, אבל מאיפה
הכסף?
זה מה שמקומם אותי. יש עודפי
תקציבים והם לא מנוצלים נכון. במקום
להוריד מיסים, יש מקום להעביר את
העודפים להשקעה. במיוחד שיש מחסור
אדיר במשאבים. עדיף כבר היה להשקיע
את עודפי התקציבים בתחומי החינוך,
הבריאות והרווחה. קח לדוגמא את השר
ארדן, הוא אמר שהורידו את האגרה,
כשהודיעו על הקמת התאגיד. אז זה יפה
שקל. אבל
200
מאוד. הורידו לנו מס של
זה לא עוזר לילד שצריך להגיע למיון וזה
חסר בשירותים הכלליים. צריך לחשוב
על התקציב האישי לעומת התקציבים
לשירותים הכלליים. כשהמצב קשה
אומרים בואו נצטמצם, שזה בסדר.
אבל כשהמצב מתרווח מה עושים עם
הכסף? מי נהנה מזה? זהו, הנהנים מכך
הם אוכלוסייה מצומצמת מאוד שנהנית
מהמצב המתרווח. ובמקביל, לפני פסח
רואים את התורים הגדולים העומדים
לחלוקת מזון. מה צריך להגיד להם? שאין
כסף? אבל יש, אך הלך למקום אחר...
קשה לטעון שאין השקעה. ניתן לראות
זאת בהתפתחות המדינה לאורכה
ולרוחבה, אתה לא רואה זאת?
התפיסה החשובה היא, האם משקיעים
בבריאות או בחינוך. אנשים אומרים
הרבה דברים ומדקלמים את ההצהרות
כאילו אתה קורא איזה עיתון. ראש
הממשלה הוא לא בן אדם רגיל - רובצת
עליו אחריות גדולה. הוא צריך להחליט
החלטות חשובות לגבי האוכלוסייה
במדינה. לכן, חובה עליו להיזהר לגבי
ההצהרות שהוא נותן. אני ממליץ
Daniel
״
I
לקוראים לצפות בסרט
סרט מצוין שממש ממחיש
-
״
Blake
59
את המצב. מדובר בבן אדם בן
מאנגליה שחטף התקף לב והוא מתאר
צריך לעבוד או לא?
:
איך מסובבים אותו
מגיעה לו קצבה או לא? פשוט שוכחים
שהאדם נקלע למצב מסוים ולא רואים
איך הוא חש ואת צרכיו. פשוט נזרק
ושיתמודד עם זה.
אתה מתאר תמונה עגומה למדי...
אכן, נוצר מצב שכל אחד עובד על
השני. אני אומר תעזוב את העיתונות.
כולם עושים עלינו ספינים. ממש עובדים
עלינו. הבעיה הגדולה היא חוסר האמון
המוחלט בראש הממשלה, בכל
המערכות החברתיות, בתקשורת
מי שקורא את 'ישראל
היום' לא קורא את
'ידיעות אחרונות', אלה
שקוראים 'ידיעות'
לא קוראים את עיתון
'הארץ' וכך הלאה.
אנו הופכים לסוג של
כיתתיות, מעין קבוצות
סגורות, כמו בפייסבוק.
כל אחד לעצמו בקבוצה
שלו וראש הממשלה
משחק בזה הכי הרבה.
כשהמצב קשה אומרים
בואו נצטמצם, שזה
בסדר. אבל כשהמצב
מתרווח מה עושים עם
הכסף? מי נהנה מזה?
זהו, הנהנים מכך הם
אוכלוסייה מצומצמת
מאוד. ובמקביל, לפני
פסח רואים את התורים
הגדולים העומדים
לחלוקת מזון.
2017
אפריל
|
ז
"
ניסן תשע
2017
אפריל
|
ז
"
ניסן תשע
68
69