39 / 68
39
ה פ ן ה מ ש פ ט י
שיעמוד בתקן, גוררים גם שינויים בעלויות, וחשוב לתת את הדעת
כבר בהתחלה לפרטים אלה.
חתימת הסכם
הסכם מקיף, מאורגן ותקף בין שני הצדדים, מעבר לכך שנועד לעגן
הכל בכתב משפטי ולהסדיר את היחסים, חשוב גם ברמה הפרקטית:
הוא קובע מה יקרה אם היחסים יעלו על שרטון, אילו צעדים משפטיים
ניתן לנקוט כדי לאכוף את החוזה, ובאילו סנקציות ניתן לנקוט. הסכם
נכון יכול להיאכף הן בבתי המשפט הישראלים והן במערכת המשפט
הפלסטינית.
להלן מספר נקודות שחשוב לשים אליהן לב בעת ניסוח הסכם:
רצוי שההסכם יערך באנגלית, כדי ששני הצדדים יוכלו
שפת ההסכם:
לדבר באותה שפה ולוודא הסכמה והבנה של שני הצדדים. אפשרות
נוספת היא לכתוב הסכם בעברית ולתרגמו לערבית. עדיף לחתום
על ההסכם אצל עו"ד, כדי לוודא עגינה משפטית שתאפשר אכיפה
במקרה של הפרה.
אם ההסכם נחתם בישראל, אפשר יהיה לאכוף
מקום החתימה:
אותו בישראל. אם ההסכם נחתם ברשות הפלסטינית, ובאין ציון
מפורש, הדיון בהסכם ככל הנראה יערך ברשות הפלסטינית. כדי
לאפשר פתרון קל ומהיר מבחינה משפטית במקרה שהיחסים יעלו
JAC
על שרטון, מומלץ להכניס להסכם סעיף בוררות, המסמיך את
לדון ולקבל החלטה משפטית בתיק.
(Jerusalem Arbitration center)
כאמור, חשוב להגדיר באופן מדויק ולהגיע
הגדרת המוצרים:
להסכמות עם הצד הפלסטיני לגבי הטיב והאיכות המדויקים של
המוצר או השירות שאותם אנחנו רוצים לייבא או לייצא.
החוזה בין הצדדים אמור להיות מושתת על יחסי אמון
אמון והגינות:
.
Good Faith
ותום לב -
חשוב מאוד
מחירים ותנאים לאספקת הסחורה או השירותים:
להסכים להגדיר את המחירים והתמורה לסחורות או השירותים
המסופקים לרבות כמויות באופן ברור. כמו כן, יש לקבוע טווח זמן
לאספקה ממועד קבלת ההזמנה. יש להסכים על מנגנון של החזרת
סחורה ליצרן פלסטיני, למשל במקרים של פגמים בסחורה. חשוב
לציין במפורש את זכות המזמין (הישראלי) לקזז סכומים המגיעים
ליצרן הפלסטיני ולקבוע באילו מקרים הוא רשאי לבצע זאת.
אלא אם נקבע אחרת, יש לציין כי הצד הישראלי
חובת הנאמנות:
(במקרה שהוא הרוכש או המזמין) רשאי להתקשר עם ספקים או
יצרנים פלסטינים אחרים.
במידה שהצדדים מעוניינים בכך ובהסכמתם, ניתן לקבוע
בלעדיות:
בלעדיות עבור הזמנת ואספקת הסחורות או השירותים. ככל שיוסכם
על בלעדיות, עדיף לקצוב את הבלעדיות בזמן וביעדים של מכירה,
ולהגביל לטריטוריה מסוימת.
יש לקבוע את תקופת החוזה, כך שצד שבוחר
תקופת החוזה:
לסיים את החוזה טרם תום התקופה המוסכמת יצטרך לשלם לצד
השני פיצוי בגין הנזקים העלולים להיגרם לאותו צד. למשל, במקרה
שהיצרן בחר לסיים את החוזה והמזמין הסתמך על הכנסות מסוימות
ממכירות שהיה מבצע אם החוזה היה נמשך. כיוון שהמצב הביטחוני
בין הרשות הפלסטינית וישראל אינו יציב, מומלץ לקבוע במפורש כי
ביטול החוזה לפני תום התקופה כתוצאה מאירועים ביטחוניים אינו
מהווה הפרה של ההסכם ולא יזכה בפיצוי.
בטחונות
בטחונות חשובים כדי שתהיה אפשרות להפעיל סנקציות במקרה של
הפרת ההסכם. להלן מספר סוגי בטחונות אפשריים:
•
במקרה זה, בעל החברה עצמו ערב אישית
ערבות אישית:
להסכם, ולא הישות המשפטית שנקראת החברה. הערבות
יכולה להיות מוגבלת לסכום מסוים או פתוחה.
•
צ'ק בטחון: חשוב להגדיר בהסכם באילו מקרים ניתן לפדות
אותו. את הצ'ק ניתן לשים בנאמנות אצל צד שלישי שמפקח
על העסקה, כגון עו"ד.
•
היתרון בערבות בנקאית הוא שהבנק ייתן
ערבות בנקאית:
ערבות רק למי שיעבור את הבדיקות הכלכליות הנדרשות. כמו
כן, מדובר בערבות בטוחה מאוד. החיסרון בערבות בנקאית הינו
בתשלום שנקבע על פי ריבית. ככל שהערבות גבוהה יותר, כך
תהיה הריבית גבוהה יותר. חסרון נוסף הוא שהצד הישראלי
יצטרך להגיע לשם כך לבנק בו מתנהל חשבון בעל העסק.
פתרון אפשרי לבעיה זו, הוא להציע לבעל העסק הפלסטיני
לפתוח חשבון בבנק ישראלי.
•
זוהי למעשה גרסה מותאמת למציאות
:
Letter of Guarantee - LG
, בו עושים שימוש
Letter of credit - LC
המקומית של המסמך
כאשר מדובר בשתי מדינות נפרדות בעלות מערכת מכס נפרדת.
הוא מסמך בנקאי, מעין מכתב ערבות, שמסדיר
LG
במקרה שלנו,
את העברת הכספים ברמה הבנקאית בעת העברת הסחורה או
קבלת השירות.
הגדרת שרשרת האספקה
לעניין האחריות למוצר, חשוב להסדיר בחוזה את שרשרת האספקה,
כלומר איזה גורם אחראי לכל שלב. לחותם ההסכם מהצד הישראלי
חשוב לציין בחוזה כי האחריות שלו למוצר תתחיל בצד הישראלי בלבד.
כמו כן חשובה הגדרה ברורה של צורת האריזה ותהליך ההעברה.
סנקציות
הסנקציות שיקבעו למקרה של הפרת הסכם הן תמיד נגזרת של
- יגיעו שני הצדדים לבית
במקרה שאין שום בטוחה
הבטחונות.
המשפט ומשם ימשיכו בהליכים המשפטיים עד פסק דין והוצאה
- ניתן לפנות לבית משפט
במקרה של ערבות אישית
לפועל.
ישראלי בסדר דין מקוצר שהוא הליך מהיר, לתבוע מכוח הערבות,
- ניתן
במקרה של צ'ק שלא נפדה
לקבל פסק דין ולהגיע להוצל"פ.
ללכת ישר להוצל"פ. במידה שלא צויין במפורש בהסכם שהדיון בו יחול
רק בישראל, ניתן לפנות להליכים בבית משפט פלסטיני. כדאי לדעת
שהרשות הפלסטינית מחמירה מאוד עם מקרים של צ'קים ללא כיסוי.
ברשות הפלסטינית מעשה זה נחשב לעבירה פלילית, ועשוי להוביל
לכשלושה חודשי מאסר, על כל מקרה בנפרד.
בוררות
כאמור, מומלץ מאוד להכניס להסכם מבעוד מועד סעיף שקובע כי
במקרה של חוסר הסכמה בין הצדדים, שני הצדדים מסמיכים את
לדון ולפסוק בעניינם. אפשרות זו הינה קלה, זולה
JAC
מוסד הבוררות
ומהירה משמעותית מתהליכים בבית משפט, וברוב המקרים תקצר
משמעותית את זמן ההידיינויות המשפטיות ותצמצם את העלויות
הכרוכות בהן.
(*) המידע המובא בכתבה זו נמסר על ידי עו"ד כיאן בלאל ממשרד
אפשטיין קנולר חומסקי אסנת גילת טננבוים ושות', המתמחה בליווי
עסקים ישראלים בעבודה הפלסטינים.
(**) המידע הינו לידיעה בלבד ואין בו משום המלצה ספציפית לגבי מקרה
זה או אחר.