19 | 13.06.14 |
שביעי גליון 611 ט"ו סיון תשע"ד
גובות:
הרב צבי טאו.
מהרבנים החשובים בדורנו. לא מתחבר
לחלק מהדברים שמופצים בשמו.
עמוס עוז.
שיכתוב ספרים. מי שמגלה הבנה לטרור
לא יכול להטיף מוסר לאף אחד.
ג'ון קרי.
מגע הקסם של הכישלון. כולנו היינו
רוצים לזכות בפרס נובל, אצלו זה פשוט
אובססיבי.
יצהר.
ישוב חשוב, חוקי ולגיטימי במדינת
ישראל, עם אנשים מיוחדים שמתמודדים
עם אתגרים לא פשוטים מבית ומחוץ.
מחזק את ידיה של הנהגת הישוב.
תא כתבי השטחים.
כבוד להתיישבות שגם הכתבים
שמסקרים אותה נחשבים לקבוצת
איכות. קבוצה נמרצת ושנונה
שמצטמצמת מיום ליום...
איילת שקד.
גשר חשוב בין הציונות הדתית לחילונית
שהיה צריך להבנות מזמן. הדבר המרענן
שקרה לציונות הדתית בעת האחרונה.
'תורת המלך'.
יצא מפרופורציות. לא מסכים בכלל עם
מה שכתוב בו.
היישוב 'לשם'.
קסם של מקום, הלהיט התורן
בהתיישבות. מאחל להם שיגדלו
ויתפתחו, וגם ידעו לשמור על אווירה
צעירה תוססת וקהילתית.
הרב פרומן.
מצטער שלא יצא לי להכיר אותו יותר,
אפילו תמונתו מפיצה אור יקרות. אחת
הדמויות שעוזרות להבין שהחיבור בין
אנשים חזק יותר מהניתוק שבין המנהיגים.
שכם.
המקום שאין אומות העולם יכולים
להגיד - גזול הוא בידכם. חבל שלא
הצלחנו להתיישב בתוכה כמו חברון.
משה )בוגי( יעלון.
המח"ט שלי בסדיר. יש לו מספיק אומץ
ובעיקר יושרה לכתוב בספרו את מה
שחשב באמת על תהליך אוסלו, על הנהגת
הרשות הפלסטינית ועל הגירוש מגוש
קטיף, כשכל שאר הגנרלים מיישרים
קו עם הפוליטיקאים. שר בטחון שקול
ומחושב שרק עוד לא הצליח להתגבר על
יעוץ משפטי אנטי התיישבותי.
מאיר שלו.
ניחן בכישורי כתיבה יוצאי דופן, ספריו
הם שילוב מיוחד של סיפורי ארץ
ישראל, תנ"ך וציניות.
פרשת 'קוסרא'.
סיפור הזוי שלא היה צריך להתרחש.
יש מקומות יפים אחרים ביש"ע שכדאי
לטייל בהם.
יריב אופנהיימר.
מחפש ולא מוצא תחום אחד בו הוא עסוק
ביצירה ובניה. אני מרחם על אלו שכדי
לממש את הציונות שלהם עסוקים כל
היום באיך להרוס במקום באיך להתפתח.
חוק שהיית מחוקק.
הצהרה לפני בחירות – כמוה כחוזה
חתום. וגם - מי שמלכלך את המרחב
הציבורי יעשה עבודות שירות בניקיון.
עלוני שבת.
פקקים בכניסה לבית הכנסת והמון
חומר לגניזה. בעידן המיחזור כדאי
שכולם יהיו ירוקים.
פלייליסט אישי.
טקסטים מעניינים או ביצועים מרגשים
למילים מהמקורות היהודיים. מאיר
אריאל, אהוד בנאי, יונתן רזאל, שלמה
ארצי, מאיר בנאי וכד'.
פק"ל כיסים.
כמה שפחות. מפתחות וטלפון.
האישה שאיתך.
עוגן יציב וחיבור שהולך ומתגבר, רוב חיינו
אנחנו ביחד. אשת חינוך ברמ"ח איבריה
שמעדיפה שלא ידברו עליה הרבה.
השבוע יתקיים כנס יש"ע
להסברה ותקשורת 4102,
זו השנה הרביעית. הכנס שהפך
למרכזי בתחום התקשורת
מיועד לראשי מועצות, דוברים,
ראשי ארגונים ואנשי תקשורת
והסברה. בכנס משתתפים מיטב
המרצים ואנשי התקשורת
המובילים בישראל.
01 דברים
שלא ידעתם על
יגאל דילמוני
עד גיל 21 למד והתחנך דילמוני בבית
ספר חרדי לגמרי, בחינוך העצמאי.
את אורנה אשתו הכיר באוטובוס
בדרך לטירונות ב'שאנור', בין הישוב
’עינב' לבין ’שבי שומרון'. רמז לבאות?
ב'עופרת יצוקה' החליט אחד
השריונרים, שבבית בו שהה דילמוני
עם חבריו על יד רפיח, יש מחבלים
וירה עליהם פגז. בנס לא נפגע איש.
אביו וסביו היו מראשי הקהילה
היהודית בעיר ’הראט' שבאפגניסטן,
קהילה בה מתגורר כיום יהודי אחד
בלבד.
בתחילת דרכו היה מורה במוסדות
שונים, ואף הגיש נבחנים לבגרות
במגמת ארץ ישראל במוסד הדגל –
’מדרשית נועם'.
כשהגיע לכיתות י“א וי“ב, העביר
דילמוני את לימודיו ב'גלות' כלשונו,
בישיבות שחורות.
לאחרונה רכש והתאהב דילמוני
בתחביב חדש - רכיבת אופניים.
השיא עומד כרגע על ארבעים ושבעה
קילומטרים.
לפני אירועי הטרור בשנות האלפיים
היה אורח של עיריית שכם במסגרת
שיתוף פעולה תיירותי.
בגיל עשרים ותשע ועם שלושה
ילדים, התנדב דילמוני להדריך בסניף
’בני עקיבא' החדש שהוקם בישוב
’אבני חפץ'.
את הספרים ’תיאום כוונות' ו'רומן
רוסי' הוא קרא יותר מעשרים פעמים,
ולדבריו, הוא מסוגל להמשיך ולקרוא
אותם שוב ושוב.
