17 | 20.03.15 | כ"ט אדר תשע"ה| 153 גליוןשביעי
גובות:
לנשים במאיות בתעשייה הרווחת.
בקולנוע החרדי לעומת זאת המצב הפוך
ורוב התעשייה מורכבת מנשים.
צניעות.
אני מאוד מתחברת לפשטות וצניעות.
בעיני זה משהו שמקרין מהפנים החוצה
ומאפשר שחרור וביטוי ליופי האמיתי.
כפייה דתית.
אני נגד כפייה דתית מכל סוג ובכל אופן!
'התעוררות'.
תנועה צעירה ורעננה ומפלגה ירושלמית
שרצתי בה במקום השביעי כנציגה חרדית
בגלל תיק הקולנוע, אך פרשתי בשיא.
'חמישים גוונים של אפור'.
חמישים גוונים של טמטום חולני ומיותר.
רחוק מאומנות במיטבה.
סרט דתי פורץ דרך.
'למלא את החלל'. סרט ישראלי של אשה
דתיה שמלמד המון על גבולות בקולנוע.
להטב“ים.
הרבה חברים וחברות מהעבר משתייכים
אף Tlv לקהילה הלהטב“ית. בפסטיבל ה
הענקתי ביחד עם ינון מילס את הפרס
להצגה הטובה ביותר של הקהילה.
אריה דרעי.
אישיות.
יהודה עמיחי ז“ל.
המשורר האהוב עלי ואבא של עמנואלה
האהובה. גם ידידי, המשורר רוני סומק,
היה שוליה שלו וזכיתי לשמוע דרכם
הרבה סיפורים...
”ועשית כל אשר יורוך".
להצביע 'ג' בקלפי.
עירית לינור.
סופרת ותסריטאית מוערכת ומגישה
מיתולוגית בגל“צ. לשעבר גם חברת
'מועצת הקולנוע'. היא בלתי נשכחת
ותמיד אוהב אותה.
גבול בקולנוע.
אני לא אדם של גבולות.
אישך, שלום ארז.
חבר טוב, אבא נפלא ואדם מדהים. חוץ
מזה הוא אברך יקר, מתמידן ושקדן עצום
ובעיקר בעל מידות וחסד. העיסוקים שלנו
הם שני קווים מקבילים שלא היו נפגשים
לעולם אלמלא היינו זוג.
כיסוי ראש.
אני גרועה בזה. יש לי פאה וכובע
לאירועים מיוחדים ולא משנה מה אני
לובשת, כשזה על הראש שלי אני נראית
חסידה מבית. בהתחלה היה לי מאוד
קשה לשים כיסוי ראש ואת הכיסוי
שמתי רק לאחר לידת הבן הבכור. עד
היום, מתחת לכיסוי ראש יש לי שיער
מתולתל וארוך מאוד.
פרובוקציה.
לפעמים נדמה לי שלא משנה מה אעשה
תמיד אייצר פרובוקציה. עצם קיומי,
לפעמים נתפס בעיני כשערורייה.
חלום שעדיין לא התגשם.
יש לי כמה כאלה אבל קודם שאסיים את
הדוקטורט, אקים מרכז תרבות לנשים
חרדיות, אוציא ספר שירים ושהסדרה
שלי תראה אור וכמובן שאחתן את ילדיי
עם נדוניה ומוהר ראויים.
אמונה.
מהות החיים ביקום. אדם ללא אמונה
משול בעיני לקליפה בלי פרי.
סמים קלים.
אין דבר כזה 'קלים'.
אורי אורבך.
יום אחד נעלם. אחד האנשים המוכשרים
שהצמיחה הציונות הדתית. אדם צנוע וחכם.
נשיא המדינה רובי ריבלין.
לא מכירה אישית אבל עושה רושם של
אדם חביב.
01 דברים
שלא ידעתם על
מרלין וניג
עבדה תקופה קצרה ב'חדשות
ערוץ 2' וכשחזרה בתשובה ביום
אחד בהיר נעלמה, אנשים ריכלו:
”איזה בזבוז“.
רק בי-ם הספיקה לגור בנחלאות,
בקרית משה, ברח' המ“ג, בקרית
בעלזא, בגאולה, במאה שערים.
היום ברח‘ 'גדרה'.
בתיכון ה'ניסויי' במגמת
התיאטרון עוררה הכי הרבה
פרובוקציות.
הייתה מדריכה ב'שומר הצעיר'.
בעלה והיא חברים מגיל 61 עם
פרידה לשלוש שנים כשלמד
מחול בסן פרנסיסקו.
החתונה שלהם הייתה מחולקת
לשלוש: נשים, גברים ומעורב.
עדיין מתגעגעת לנסיעה על
אופנועים עם בעלה. ”שנינו
אופנוענים מלידה“.
כזוג צעיר הייתה להם
קונדיטוריה ביתית ואת
השליחויות היו עושים יחד
בחיפושית בצבע תכלת.
היא לא מתפרנסת מתפקידיה
הציבוריים ומכתיבת ביקורות
קולנוע. ”זה בשביל הנשמה“.
היא מאוד ביקורתית כלפי
היצירה שלה וכ-08 אחוז
משמידה מיד.
נשים מביאות פואטיקה ורגש למסך.
הקולנוע ברובו גברי למרות שהשנה עלה
מספר הסרטים שהפיקו במאיות. בקולנוע
החרדי רוב התעשייה מורכבת מנשים.