27.03.15 | ז' ניסן תשע"ה| 154 גליוןשביעי | 34
איתמר מרילוס סיפור מההפטרה
גיל מ ונוב
הוא פר ומאי
ושימש בעבר כא ט
רטג בכיר של ראשי
ממשלות מטעמ
הליכוד. בנו פ לככ
הוא בנ של לוחמ לח"י.
רקע זה מ ייע ל מ ונוב לה ביר
את תופעת 'הנ יכימ' בליכוד.
כלומר את המציאות בה ילדיהמ
של בכירי אצ"ל ולח"י פנו אל
הפוליטיקה. הרשימה היא ארוכה
וניתנ למנות את בנימינ נתניהו,
בני בגינ, צחי הנגבי וציפי לבני
שפנו אל השדה הפוליטי. ב פר
מראה מ ונוב כי תחושת ההשפלה
של ההורימ מצד הממ ד של מפא"י
היא שהובילה את דור ההורימ
לדחופ את ילדיהמ לפוליטיקה
הארצית. רלוונטי מתמיד.
למרות השיח הפוליטי הרדוד והשטחי
שליווה את הבחירות האחרונות )ואולי מאז
ומעולמ היה ככה( ואת דפי הפיי בוק שלנו,
שמחתי לגלות כי יש כאלה המצליחימ לע וק
באופנ רציני יותר ב וגיות פוליטיות טעונות.
ככ ב פר 'דת ומדינה בישראל' של דני טטמנ
וגדעונ פיר, העו ק באופנ נרחב באפשרויות
השונות של ה דרת היח ימ בינ דת ומדינה מנ
ההיבטימ הפילו ופיימ והמשפטיימ.
ככ למשל, ה פר בוחנ את השאלות: האמ
נכונ שעל המדינה לתקצב גופימ דתיימ?
במה שונה אוניבר יטה מישיבה? והאמ בכלל
הגיוני לאפשר רק לבתי דינ רבניימ להכריע
בענייני נישואימ וגירושימ? התזה העיקרית
של מחברי ה פר היא, שבמדינת ישראל ומ
ורותיה היהודיות קשה מאוד לחולל הפרדה
משמעותית בינ דת למדינה. מחברי ה פר
מצדדימ בעמדה, שאינה הבונ-טונ באקדמיה,
לפיה לא ניתנ מבחינה פרקטית ולא נכונ מב
חינה מו רית להפריד בינ דת ומדינה במדינת
ישראל. )אמ חלק מכמ קפצ משמחה ומיהר
לקרר את השמפניות, הוא עשה זאת מוקדמ
מדי. הטענה, שאי אפשר להפריד דת ומדינה,
איננה בהכרח אומרת כי יש להעדיפ את הדת
בכל מקרה בו יש התנגשות בינ טיעונ דתי
לטיעונימ אחרימ )למשל טיעונימ ליברליימ((.
בתחילת הפרק שעו ק במקרה הישרא
לי, תוקפימ המחברימ את אופנ הפ יקה
של בתי המשפט בישראל בענייני דת ומ
דינה. לטענתמ, לא כל נימוק המבו על
הדת הוא בהכרח "הכחשת החופש מדת של
האדמ החילוני", ואינ לראות בככ הפרה של
זכויות החילונימ. יחד עמ זאת, גמ 'המו
נופול האורתודוכ י' בענייני אישות זוכה
לביקורת חריפה ב פר, וכנ הפטור הגורפ
שניתנ דה-פקטו לתלמידי ישיבות חרדיימ.
מפתיע כי עד היומ לא חובר פר מקיפ כל
ככ המציג את האפשרויות השונות ביח י דת
ומדינה. רק בימימ האחרונימ הועלתה שוב
וגיה זו על הפרק כאשר קצינ חינוכ ראשי
דרש למנוע מרבנימ צבאיימ לקחת חלק פעיל
בטק י ההשבעה של הטירונימ, זאת על ב י
הנימוק כי לא מדובר בטק דתי. גמ לאחר
קריאת ה פר קשה לגזור באופנ ישיר מענה
לשאלה: האמ האופנ בו מבקש לנהוג הקצח"ר
הוא בעייתי?
נדמה לי שהייחוד של ה פר הוא בכל זאת
ביב הטענה כי שיקולימ דתיימ צריכימ
להישמע, וגמ מי שאינו אדמ דתי יכול להעריכ
את תרומתמ מבחינה משפטית ופילו ופית.
ככ למשל לגבי הגבלות מ וימות של החי
רות, המזכירות לנו כי השורשימ של הרעיונות
הליברליימ והדמוקרטיימ מצויימ כבר בתנ"כ
בצורה כזו או אחרת. נכונותו של הטיעונ הזה
יכולה להיבחנ במידת העצבנות שהיא עשויה
לעורר הנ באדמ דתי והנ באדמ חילוני. החילוני
בדרכ כלל יטענ שקשה להאמינ שיש קשר בינ
דמוקרטיה לדת, בעוד הדתי יטענ כי אמ צריכ
לקיימ את מה שנכתב הרי זה לא בגלל התו
עלת שגלומה בככ אלא מפני שזהו ציווי דתי.
נדמה לי שאמ אכנ זה המצב, שני המחברימ
•הטיבו להציע פתרונ אמיתי.
דת ומדינה בישראל
דני סטטמן וגדעון ספיר
הוצאת 'ידיעות ספרים'
993 עמ'
הילכו דת ומדינה בישראל בלתי אם נועדו?
הספר 'דת ומדינה' של דני סטטמן וגדעון ספיר צולח את המכשולים, הרגילים בחיבורים
העוסקים בסוגיות אלו: לא משעמם ולא מתלהם ובעיקר מאתגר את החשיבה
צילום: פלאש 09
גיל מ ונובהנ יכימ /
הוצאת 'דביר' / 464 עמ'