43 | 01.05.15 | י"ב אייר תשע"ה| 158 גליוןשביעי
סיפור לשבת
הבלשים מכיתה ד'-1
חבורה גדולה של ילדים מכיתה ד1 משכו
בגזע העץ העבה. יוסי הציע למשוך אותו
בחבל ואכן הגזע העקשן התחיל לזוז
ממקומו. אט אט בשארית כוחותיהם משכו
אותו הילדים למקום המדורה. "לשום
כיתה לא יהיה גזע כזה במדורה", אמר
יהודה. "כעת יש לנו סיכוי טוב
לזכות בתחרות". בכל שנה ישנה
תחרות בין הכיתות למי תהיה
המדורה הטובה ביותר. המנהל
בכבודו ובעצמו עובר בין המדורות,
ומתבונן איזו מדורה יפה
יותר, איזו כיתה שרה
ורוקדת בהתלהבות
יותר גדולה, ואיזו כיתה
הכינה דברי תורה
מעניינים למדורה.
הכיתה הזוכה
מקבלת פרס גדול.
"עדיף לא לגלות לשאר
הכיתות שיש לנו גזע
כזה, זה עלול לגרום
שגם הם יחפשו
גזע גדול יותר,
או שיסחבו לנו
את הגזע שהבאנו",
אמר דני. "אין להם
סיכוי" אמר מוטי.
למחרת שבו הילדים מבית הספר וגילו
שהגזע חסר. "איך יתכן? אולי יש ביננו
מרגל?"
יהודה לא איבד את עשתונותיו, "כשסוחבים
גזע כזה, חייבים להשאיר עקבות גרירה
על האדמה" אמר. החברים הלכו בעקבות
הסימנים עד שהגיעו אל הגזע שנמצא חבוי
בין השיחים". לאחר שהחזירו את הגזע
למדורה אמר יהודה "עכשיו צריך חמישה
מתנדבים שימנעו את הגניבה הבאה" וכך
ארבנו חמישה ילדים לגנבים בחשיכה. בשעה
תשע וחצי בערב נשמעו צעדים ברורים.
קבוצה של כעשרה בנים כשפנסים וחבלים
בידיהם עשתה את דרכה לכיוון הגזע. הם
קשרו את הגזע בחבלים והחלו לגרור.
"קדימה הסתער" נשמעה צעקתו של
יהודה, ובבת אחת התנפלנו
על הגנבים, הארנו עליהם
בפנסים וצילמנו את פניהם.
היו אלו תלמידי כיתה ד'2.
לא הרבצנו להם ולא
קיללנו אותם רק
חיכינו לבוקר לספר
למנהל. המנהל
שיבח אותנו על
ה ת נ ה ג ו ת נ ו
הנאותה. על
שלא נקמנו
ולא הרבצנו
ל מ ר ו ת
שכעסנו נורא.
התלמידים
שהשתתפו בנסיון הגניבה
קיבלו עונש חינוכי, הם כתבו עבודה גדולה
על איסור גזל וגניבה. אחרי הכל הבנו כולנו
הרבה יותר טוב אתמשמעות החג, ל"ג בעומר,
היום בו פסקו תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו
כבוד זה בזה, מלמות במגיפה .ומיותר לציין
מי זכה הפעם במקום הראשון...
(תקציר סיפוריו של הרב ידידיה שילה)