43 | 15.05.15 | כ"ו אייר תשע"ה| 160 גליוןשביעי
סיפור לשבת
טיול של יום ירושלים
שעת צהרים ביום ירושלים. בעיר העתיקה
מטיילים סבא נפתלי בן השבעים, וארבעת
נכדיו הצעירים. השמש קופחת על ראשם,
והם מפלסים את דרכם בין הרוכלים
הערבים, בשער שכם. הצפיפות היתה רבה.
הם הקפידו ללכת קרוב זה לזה, כדי להשאר
צמודים ביחד.
"איפה הימים?, איפה הימים?", אמר סבא
נפתלי, כשהוא נשען על מקלו וארבעת
נכדיו סביבו.
איזה ימים? שאל משה הנכד הצעיר. "הימים
שאחרי מלחמת ששת הימים". ענה סבא
נפתלי. "השוק הזה שאתם
רואים אותו, השוק של
שער שכם היה הומה
מיהודים. אנשים נשים
וטף. כל המדינה טיילה
כאן. עשו קניות הלכו
בנחת בלי נשק, וביקרו
היכן שרצו. ליד שער
האריות ישב ערבי זקן עם גמל,
ועשה לילדים סיבוב תמורת תשלום. משער
שכם היינו לוקחים אוטובוס ערבי, ונוסעים
לטייל לבית לחם ולחברון. כל האוטובוס
היה מלא בערבים, ואנחנו נסענו משפחה עם
ילדים קטנים, ולא פחדנו בכלל". "באמת, כך
זה היה?" שאל חיים בעינים נוצצות. "אז מדוע
היום אין מצב כזה, כמו פעם?" שאלה מיכל.
"כי אז אנחנו היינו מאוחדים", ענה סבא.
"כשאנחנו מאוחדים, האויבים פוחדים, אולם,
כשאנו רבים בינינו, האוייבים קמים עלינו. אז
היתה תחושה עצומה של אחדות בעם. היתה
הרגשה של התגשמות חזון הנביאים".
החבורה המשיכה לצעוד ברחוב הגיא משער
שכם לכיוון הכותל המערבי. יהודים בודדים
בתוך ים של ערבים. שוטרים ממשמר הגבול
סיירו באזור והחזירו את תחושת הביטחון.
לפתע הרים חיים את עיניו וקרא: "ראו! בית
עם דגל ישראל". "תראו איזה דגל גדול",
אמרה מיכל.
סבא הרים את עיניו ומתוכם נצצה דמעה.
הוא הביט בבית ואמר: "כמה טוב לראות
בית יהודי באמצע רחוב הגיא. זה מזכיר לי
ימים קדומים יותר כשהייתי ילד, לפני
קום המדינה האזור הזה היה
מלא ביהודים. אחר כך הערבים
במאורעות הדמים, דחקו את
היהודים לתוך הרובע היהודי,
וכך הפך שמו של האזור
הזה, לרובע המוסלמי. סבא
והנכדים המשיכו בטיול.
הם התקרבו לאזור
הכותל המערבי. לפתע
שמעו קול רעש גדול. יפה
הקטנה נבהלה מעט, אולם מיכל החזירה לה
את הביטחון כשאמרה: "אל תדאגי הקולות
הללו הם קולות שמחה, שמחה שלנו". מכל
שערי ירושלים נכנסו בבת אחת אלפי צעירים
רוקדים, כשדגלי ישראל מונפים בידיהם. הם
נכנסו בשירה אדירה "עם ישראל חי" אליהם
הצטרפו משפחות שלימות עם ילדים ועגלות,
והשמחה היתה רבה.
גם סבא נפתלי וארבעת נכדיו הצטרפו
למעגל הרוקדים. היה זה יום ירושלים מיוחד.
זכינו לחוות עבר והווה וזכינו להתפלל על
העתיד של עם ישראל.