21 | 22.05.15 | ד' סיון תשע"ה| 161 גליוןשביעי
לומדת את השפה ובודקת אמ זה מתאימ
לי. הוא ה כימ", היא מ פרת. ”אבל הוא
התנה שזה יקרה רק כאשר א יימ את
התואר. יומ אחרי שקיבלתי את הדיפלו
מה הגעתי לבית עמ התעודה וכרטי טי ה
ביד ואמרתי: אבא אני ט ה. להתראות".
הילה הגיעה לישראל בגיל 32 והשתכנה
במ גרת התכנית במרכז הקליטה בבאר
שבע' שמ הכירה את מי שיהיה בעלה
לעתיד - איליה לוינ ונ, שעבד כשומר
במקומ בתקופת לימודיו באוניבר יטת 'בנ
גוריונ'. "באחד הערבימ התחלנו לדבר",
מ פר איליה. "ה תבר, שיש לנו רקע
משותפ בלימודימ. אני הייתי בשלבי יומ
של תואר בבלשנות וה תבר שגמ היא
יימה את התואר הזה באוזבקי טנ, וככ
התחילה ההיכרות".
איליה נולד בברית המועצות לאמ
יהודייה ולאב שאינו יהודי והוריו התג
רשו עוד כשהיה ילד. ב ופ שנות ה-09'
עלה לישראל עמ אימו, יימ את לימודי
התיכונ ושירת בצבא בנח"ל. איליה לא
נחשפ בביתו לאורח החיימ היהודי ולכנ,
לא הציק לו במיוחד שאלת יהדותה של
חברתו הילה.
"בשלב די מוקדמ הבנתי שאביה של
הילה יהודי ואימה איננה יהודייה", הוא
מציינ. "היא התחברה לצד היהודי שלה.
מאז שאני זוכר את הילה היא הייתה מד
ליקה נרות שבת ושומרת על כשרות. מב
חינתה היא הרגישה יהודייה לכל דבר",
הוא מציינ.
איליה התגיי למשטרה לפני שנה וחצי,
ליחידת 'י "מ יואב' שהוקמה לאחרונה.
מדובר באחת מהיחידות המובחרות של
המשטרה בדרומ, שהוקמה במטרה לה
תמודד עמ הגורמימ העבריינימ הכב
דימ ואיליה הוא אחד ממפקדיה. "לאחר
ש יימתי את התואר, עשיתי חושבימ עמ
עצמי מה אני רוצה לעשות בהמשכ", הוא
מ פר. "החלטתי שחוצ מהתרומה לעצמי,
עלי לתרומ ל ביבה ולמדינה שלי. מ ת
בר שעשיתי את התואר רק כדי להכיר את
הילה", הוא מחייכ.
כשהיכרותמ התפתחה לחברות, ביקש
איליה להכיר את משפחתה ולבקש את ידה
מאביה. השניימ נ עו לאוזבקי טנ וע
רכו טק אירו ינ. "כשהגענו, אבא שלי
שאל 'למה שלא תתחתנו פה?'.לא ה כ
מתי. אמרתי לו שאני רוצה חתונה יהודית
בישראל. אינ לי משהו אחר", היא אמרה
בהחלטיות.
ואיליה? מה הוא חשב?
"כשהכרנו הוא ידע שאני שומרת שבת,
מדליקה נרות שבת, אוכלת רק כשר וכו'
והוא אהב את זה", היא מציינת. "כשדי
ברנו על הקמת משפחה אמרתי לו שאני
רוצה להקימ בית יהודי אמיתי ואמ הוא
מ כימ לזה אז נלכ ביחד כל הדרכ. אמ
לא אז לא. מההתחלה היה לי מאוד חשוב
שיהיה לי בית כשר, שומר שבת וחגימ.
רציתי שיהיה לי 'ליל דר' אמיתי", היא
אומרת בהחלטיות.
מכתבים לנשיא
אכ להילה היו תכניות נו פות, אותנ
היא התכוונה להגשימ בעזרת העברית של
איליה. "מיד כשהכרתי את איליה, שאלתי
אותו איכ אני יכולה להתגיי , כי הבנתי
שזה מה שאני רוצה לעשות", היא אומ
רת. "הרגשתי שאני חייבת כי היה לי ממש
חשוב לתרומ פיזית ולא רק לגור פה ול
בנות את הבית". כשהגיעה ללשכת הגיו
כדי לנ ות את מזלה, נדחתה שוב ושוב
בגלל גילה, אולמ הילה לא התייאשה.
בעזרת איליה כתבה מכתבימ לגורמימ
רבימ בהמ גמ לנשיא דאז שמעונ פר
ולרמטכ"ל בני גנצ וביקשה להתגיי .
"בלי איליה לא הייתי מצליחה בכל זה.
הוא עזר לי לכתוב את המכתבימ. הוא היה
איתי בלשכת הגיו . הוא ממש היה שמ
בשבילי", היא אומרת.
ההתעקשות הצליחה. לאחר ני יונות אינ
פור קיבלה הילה תשובה חיובית וגוי ה
כ תצפיתנית בגבול עזה. ”רציתי מאוד
להיות לוחמת", היא אומרת בחיוכ, ”אמרו
לי שתצפיתנית זה לוחמת, ואני, שלא יד
עתי כל ככ טוב עברית - לא ידעתי מה
זה אומר. עבדו עלי קצת, אבל אני שמחה
שעשיתי את התפקיד הזה".
ב שנה שעברה, ביומ העצמאות ה-66
ל מדינת ישראל, עמדה הילה בבית הנ
ש יא בטק קבלת אות ’מצטיינ הנשיא'
על פעילותה, ועבורה היה זה רגע מרגש
במיוחד. ”זכיתי לראות את הרמטכ"ל בני
ג נצ והנשיא שמעונ פר שכתבתי להמ
מכתבימ כדי להתגיי , וזו הייתה גירת
מעגל ממש", היא מתארת בהתרגשות.
במבצע ’צוק איתנ' הייתה הילה מפקדת
בגזרה וגמ על ככ היא קיבלה ’אות הערכה'
שנרשמ בתיקה האישי, מה שאישש אצלה
א ת התחושה כי גיו ה לא היה לשווא.
”ב'צוק איתנ' ממש הרגשתי את התרומה
שלי למדינה. הרגשתי שעשיתי משהו".
ידעת שאת צריכה לעבור גיור?
”האמת היא שעד שהתגיי תי לא הב
נ תי שאני לא נחשבת יהודייה", מודה
ה ילה. ”באוזבקי טנ נחשבתי יהודייה כי
זה הולכ לפי האבא. אפילו בדרכונ
זה היה כתוב". לדבריה, היא התא
”כשהתגייסתי אמרתי
שאני שומרת שבת
וביקשתי ללכת
לבית הכנסת בבוקר.
המפקדת אמרה:
'אבל את לא יהודייה, אז
מה הקטע שלך? למה
את שומרת בכלל?'
הייתי בשוק"
"היה לי ממש חשוב לתרום פיזית". עם הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ בטקס קבלת אות הצטיינות