43 | 19.06.15 | ב' תמוז תשע"ה| 165 גליוןשביעי
סיפור לשבת
עבודה נקיה
מנחם היה בכיתה ו'. הוריו היו עניים, חבריו
כינו אותו 'קבצן'. לפני הטיול השנתי שאל
המורה "מי לא הביא אישור לטיול"? "מנחם,
אין להורים שלו כסף", צעק יונתן.
מנחם לקח את הילקוט ורץ החוצה. הוא
החליט שלבית הספר הזה הוא לא חוזר. הוא
צעד ברחובות כשעיניו תקועות במדרכה.
"שלום ילד חמוד" שמע לפתע קול מאחוריו.
מנחם סובב את ראשו, ולפניו ראה נער גדול.
"מדוע אינך בבית הספר"? שאל הנער.
"אני לא חוזר לבית ספר", ענה מנחם. "קיבלת
נכונה", החלטה
אמר הנער והושיט
למנחם חפיסת
שוקולד. מנחם בלע
את השוקולד. הנער
הציע לו להפגש מחר
ליד הבנק במקום
ללכת לבית הספר.
למחרת בבקר נעמד
מנחם ליד הבנק.
אישה מגונדרת פנתה
אליו בקול צפצפני: "ילד. מדוע אינך הולך
לבית הספר"? מנחם קלט שזה אותו הנער
מחופש לאשה. "מעכשיו לי קוראים אמא,
ולך קוראים שימי", אמר הנער. הם התקרבו
לחנות מוצרי חשמל. הנער הדריך את מנחם
איך לגנוב בשעה שהוא מתווכח עם המוכר.
בסיום הגניבה הלכו למחסן של הנער. מנחם
התפעל ממכשירי החשמל שהיו שם. "כל
הכבוד על ביצוע הגניבה", אמר הנער, "עשית
עבודה נקיה" הוא חייך ונתן למנחם עשרה
שקלים. כך עשה מנחם יום אחר יום. כעבור
כמה ימים, התקשר מנהל בית הספר לביתו
של מנחם, כדי להתנצל על התקרית עם
הטיול, ולהזמין את מנחם לחזור ללימודים.
"אני לא מבין", ענה אביו של מנחם. "בכל
בוקר הוא יוצא מהבית עם הילקוט, וחוזר
בצהרים". אביו של מנחם החליט לעקוב אחרי
בנו. הוא ראה את מעשה הגניבה הנורא ולא
ידע מה לעשות מרוב צער. "איפה גנבתם
היום"? קידם אביו את פני בנו כשחזר הביתה.
מנחם פרץ בבכי וסיפר לאביו הכל. "אתה
חייב לעזוב את הגנב הזה", אמר האב. "למה?
טוב לי. נמאס לי להיות הקבצן של הכיתה"
בכה מנחם. האב הלך
לרב השכונה, סיפר לו
הכל בבכי מר. הרב
הבטיח לעזור. בבוקר
למחרת כשמנחם יצא
שוב ל"עבודה" חיכה
לו הרב, הוא דיבר
אל ליבו ואמר: "אביך
סיפר לי הכל. אתה
גונב עבור נער המוכר
למשטרה מכשירי חשמל יקרים ובתמורה
אתה מקבל עשרה שקלים. ברגע שתיתפס,
אתה תיכנס לכלא, והנער יעלם עם כל הכסף.
האם זה טוב לך באמת? אתה לא רואה שהוא
מנצל אותך?"
"אתה צודק", אמר מנחם. "עכשיו אני מתחיל
להבין." מנחם חזר לביתו, ולא הצטרף עוד
לאותו הנער. רב השכונה אסף תרומות בשביל
משפחתו של מנחם. הם עברו דירה לשכונה
אחרת, אביו של מנחם מצא עבודה ומצבם
הכלכלי השתפר. מנחם חזר ללימודים ורכש
לעצמו חברים טובים.