21 | 11.12.15 | כ"ט כסלו תשע"ו| 187 גליוןשביעי
שהמ צוות שכולמ נשואימ. כל מי שהיה
באכזרית, קרוב, רובינ, הרופא ולוחמ נו פ
כולמ נשואימ מיושבימ. כמובנ שהמ התחילו
להריצ בדיחות שחורות בינ נדביצ' קבנו
אחד לשני. גמ תמונות ”עמ להשאיר מקומ
לעיגולימ” בעיתונ המ הרביצו שמ.
בחמשת ימי הלחימה הראשונימ המ פו
גשימ דגלימ לבנימ ואוכל חמ על השול
חנות. המחבלימ ברחו. אחרי חמישה ימימ
המ מתחילימ להרגיש את הלחימה. לוחמ
אחד מקבל כדור ביד שני חוטפ כדור מאג
בשכפ”צ. אלו הני ימ הראשונימ. בשלב
מ וימ קרוב נותנ לרובינ טלפונ מיר שי
יומ של נתק. רובינ 14 דבר עמ אשתו אחרי
מתחיל לדבר ולא שמ לב לאנ הוא הולכ עמ
המיר . אחד החברימ קופצ עליו ומשכיב
אותו לרצפה כשלידמ עפימ נתזימ מירי
צלפימ. אחרי האירוע הזה מתחיל מבחינת
רובינ וחבריו מבצע ’עופרת יצוקה'.
בשלב הזה מגיע האירוע שישנה את חייהמ
של קרוב ורובינ, וכנראה גמ של שאר הלו
חמימ -לנצח. ”הגענו למתחמ של כמה בתימ
שהיינו צריכימ להשתלט עליהמ. התצ"א
)תצלומי אוויר( שהייתה לנו לא הייתה הכי
מדויקת למה שקורה בשטח. הגענו לחומה
עמ גדר ופוצצנו את השער, ואחר ככ גילינו
שיש עוד חומה ושוב מפוצצימ. ויש כאו
מבחינת היריות, לא הבנו מי יורה על מי.
הגענו לבית עמ חדר מדרגות חיצוני זרקנו
רימונ פנימה וראינו קומה ריקה. אני צמוד
לאהרונ ואנחנו מבצעימ חיפויימ הדדיימ.
כשהגענו לקומה השנייה אהרונ נצמד לקיר
ואני לאהרונ. הוא טיפ על המשטח העליונ
ואז הפעילו עלינו מטענ חבלה”.
מדובר היה בשלושה מטעני חבלה
שהופעלו בו זמנית. ”כל הבית עפ באוויר
כמו כדור אש ענקי. אהרונ בעצמ נקבר
מתחת להרי ות. אני עפ לאחור לחצר הבתימ
כשאני מרגיש את עצמי בתוכ כדור אש”.
אתה בהכרה?
”כנ, אבל אני לא מבינ מה קרה לי. אתה
מתחיל לדמיינ כל מיני מחשבות, אתה לא
צועק או צורח, אתה לא גור על עצמכ.
אתה חושב שאולי ככה מרגיש אדמ מת. אבל
הרגשתי רטיבות בפנימ, יש דמ שנוזל עלי.
אני ממשש את הרגליימ רואה שהמ ב דר.
לא עפו לי הרגליימ. אני צועק לחובש”.
חוליית החוד שקרוב ורובינ הובילו נכ
נ ה פנימה. הנגבי ט של הפלוגה, יאיר
שרידר, רצ ראשונ לכיוונו של רובינ. הוא
מנ ה לקומ ומתמוטט כמה פעמימ. ”אני
צועק לכולמ איפה אהרונ? איפה אהרונ?
והמ”פ צועק לכולמ תעזבו את הפצועימ
להתחיל לחפות. הפחד היה שברגע שנכנ
למתחמ הבתימ יגיעו מחבלימ. ואז מצאו
את אהרונ בינ ההרי ות במצב אנוש. פנימ
מרו קות”.
עמ רובינ לא היה הרבה מה לעשות. גמ
מורפיומ לא היה לתת לו. הריצו אותו
לטנק ה מג”ד והוא זוכר את עצמו צועק
שרק ישפכו עליו מימ, אבל החובש לא
מאשר. ”ה מג”ד התחיל לצרוח עלי
שאהיה בשקט: ’תנ לי לנהל את האירוע',
הוא שאג. ביקשתי שי פרו לי קצת בדי
חות. המ ני ו להצחיק אותי זה לא עבד”.
בינתיימ מנ ימ להציל את גנ אהרונ
קרוב. הפצועימ מובלימ לאיפה שהיה פעמ
היישוב דוגית, ורובינ זוכה ופ ופ למו
. במ וק הוא מאבד 669 רפיומ מרופא של
את ההכרה כמה פעמימ, וכשהוא מתעורר
הוא שואל: ”מה קורה עמ אהרונ?”.
”ראיתי את הטיי עושה תנועות מוזרות.
חשבתי שהוא מת כי כי ו אותו ב קבייא .
לאחר מכנ נודע לי שפרמדיק צעיר הציל
את חייו רגע לפני שכולמ התייאשו. הוא
הצליח לעשות לו חתכ בגרונ ולמצוא פתח
אוויר לנשימה”.
המ מגיעימ לבית החולימ 'ביילינ ונ'
בגלל שהמצב של קרוב היה קריטי ונדרש
ניתוח דחופ. רובינ בל מכוויות רבות ור
י ימ בחלקי הגופ ובעיניימ. הרופא ניגש
לרובינ ואמר לו שהוא צריכ ניתוח עכשיו.
בלי הרדמה. ”זה מה שהציל לי את העינ
למעשה”, אומר רובינ ומ פר שהוא זוכר
היטב את הניתוח ההוא.
אחרי המבצע מתחילה המלחמה
היומ, נחמיה גר עמ אשתו בביתו החדש
ביישוב ענב שבמערב השומרונ. הוא לא
התראיינ עד עכשיו על הימימ ההמ אבל
הוא מעביר שיחות לבני נוער. בשבוע
שעבר קיימו לכבודו בני הנוער של ענב,
במ גרת יומ ההוקרה לפצועי צה"ל, ערב
מיוחד בו המ שמעו ממנו את יפור הל
חימה וההתמודדות שאחריה. מתוכ השקט
בביתו החדש הוא משחזר את האירועימ
שהיו ומבינ שמישהו שמר עליהמ.
אתה רואה את מה שעבר עליכ כני ימ 
משמיימ?
”באותה תקרית שנפצעתי היו על הגב
קילו חומר נפצ, נפצימ וחבלה וכל 40 שלי
מה שצריכ בשביל להרימ פלוגה לשמיימ. זה
לא התפוצצ למרות שהייתי בתוכ כדור אש.
ואמ תו יפ לזה את מה שקרה לאהרונ ואיכ
שהוא יצא מזה, וקשה היה לראות בהתחלה
איכ הוא יוצא מזה, וחיילימ שלנו שחטפו
כדורימ לשכפצימ ויצאו עמ פציעות קלות,
אז כנ. מישהו שמר עלינו מלמעלה”.
השיקומ של רובינ היה יח ית מהיר.
תוכ שלושה חודשימ הוא חזר לצבא, אבל
כבר אז הרופא הגדודי א ר עליו לצאת
לפיקוד. רובינ הוגדר כ'לוחמ לילה'.
בגלל הכוויות א ור היה לו להיות
לוחם שסובל
מפוסט טראומה
הוא אדם שאיבד משהו
מעצמו. הוא מסוגל להחזיר
שלווה לעצמו את אותה
עטוף אם הוא פנימית
בסביבה האוהבת שלו
ובאנשים שמבינים את
התהליך שהוא עובר",
אומר רובין, שגר היום
ביישוב ענב בשומרון
"העובדה שקרוב מוביל אותנו באירוע הכי משמעותי שלנו בצבא הייתה חשובה לכל הלוחמים". רובין וקרוב