11.12.15 | כ"ט כסלו תשע"ו| 187 גליוןשביעי | 36
יוצרים שינוי, בונים עתיד
-800-233-133 :האגודה להתנדבות, מוקד האגודה ………
לראות את האור
'סינדרום אשר' הוא לקות כפולה של חירשות ועיוורון. בת השירות של 'האגודה להתנדבות',
נטע אברהמי מ'המרכז לחירש-עיוור', מספרת למדור על התקשורת הבלתי אפשרית
מעטות הפעולות שאנחנו עושימ בחיינו
שלא כוללות שימוש בחושי הראייה והש
מיעה. מהרגע בו אנחנו פוקחימ את עיני
נו לרווחה בבוקר, שומעימ את הציפורימ
המצייצות מהחלונ ומפהקימ פיהוק גדול
- העיניימ והאוזניימ שלנו בפעולה, מק
שרימ בינינו לבינ העולמ והאנשימ בי
בנו עד כי בלתי אפשרי לדמיינ כי קשר
כזה אפשרי גמ מבלי שיהיה מתווכ בעזרת
החושימ הללו.
אנשימ בעלי 'ת מונת אשר' מתמודדימ
עמ לקות כפולה של חירשות ועיוורונ
ברמות שונות. הת מונת היא מולדת
והיא מציבה עבור הלוקימ בה אתגרימ לא
פשוטימ בהתמצאות ובתקשורת עמ אנ
שימ אחרימ. משימות יומיומיות, לכאורה
פשוטות, עלולות להיהפכ למבצעימ מו
רכבימ ומ ובכימ- קניות, ללכת ממקומ
למקומ ואפילו בקשת עזרה מה ביבה
יכולה להיות קשה מאוד.
חו ר היכולת לתקשר באמצעות חושי
הראייה והשמיעה דורש שיטת תקשורת
חדשה: 'שפת ה ימנימ במגע'. ה'מדבר'
יוצר את הצורות וה ימנימ )לרוב שפת
ה ימנימ הרגילה( בכפות הידיימ של
'השומע', וככ הוא מבינ את הנאמר בא
מצעות מגע.
ה'מרכז לחירש-עיוור' של עמותת
'מכונ בית דוד' בתל אביב הינו מקומ לי
מוד, טיפול ומפגש עבור אנשימ חירשימ-
עיוורימ, אשר רבימ מהמ בעלי הת מונת.
על הקשיימ שקיימימ ביצירה של השפה
החדשה מתגברימ במרכז בעזרת הרבה
יצירתיות ורצונ טוב. בת השירות של
'האגודה להתנדבות', נטע אברהמי שמ
שרתת במרכז, לא מוותרת על אפ אחד.
"לכל אחד יש שפה שונה בהתאמ ליכו
לות ולהבנה שלו", מ בירה נטע. "לדו
גמא, יש אצלנו אדמ שלא יודע את שפת
ה ימנימ הרגילה במגע. אז מה נעשה?
נוותר? ברור שלא. יש לו שפה מיוחדת
אחרת. על כל מפרק באצבעות יש לו
אותיות מא' ועד ת' וזה ממש כמו מקלדת.
ככה אני יכולה 'לכתוב' לו על היד והוא
יבינ את המ ר שאני רוצה להעביר.
נטע עוברת קור מקוצר לשפת
ה ימנימ על מנת שתוכל לתקשר עמ
החירשימ-עיוורימ. "אפילו יש לי כבר
ימנ זיהוי אישי! המ יודעימ שיש לי נזמ
וכשאני מ מנת להמ ביד את הצורה 'נזמ'
המ מזהימ שזאת אני", היא מחייכת.
"בצוות אנחנו מאוד משתדלימ לא
לדבר רגיל בנוכחותמ ובעצמ ככ לה
דיר אותמ. גמ אמ אתה לא רואה ושומע,
הם שמים יד על הכתף בשרשרת, ומי שיש
לו ראייה יחסית טובה- מוביל. למרות שהם
מוגבלים, זה לא מונע מהם לעזור לאחרים.
אם הם מוצאים את הדרך לתת- כל אחד יכול
אתה עדיינ נוכח. תמיד תהיה דרכ להכני
אותכ למעגל החברתי ולכל אחד יש מקומ
בקבוצה. יש לי כאנ הזדמנות מדהימה
להכיר אותמ ואת עולממ מקרוב וליצור
קשר אישי אמיתי. אני מלווה אותמ ל י
דורימ, לקניות, והמטרה שלי היא, שהמ
ירגישו ביטחונ לה תדר גמ בלעדיי באופנ
עצמאי", היא מייחלת.
"כשהגעתי הנה לא ידעתי כיצד לתקשר
והיה לי מאוד קשה להבינ מה המ מנ
ימ להגיד לי", אומרת נטע. "עוד יותר
ת כלה אותי חו ר היכולת לה ביר להמ
שאני לא מבינה אותמ. במצב רגיל כשא
תה רוצה משהו - אתה פשוט מבקש או
שואל וזה לא צריכ להיות יותר ממשפט
קצר, אבל כאנ אפשר להתעכב על שאלה
אחת רבע שעה וצריכ הרבה מאוד בלנות
משני הצדדימ".
"הכי מרגש אותי זה לראות את האכפ
תיות ביניהמ. למשל, המ שמימ יד על הכתפ
בשרשרת, ומי שיש לו ראייה יח ית טובה-
מוביל. למרות שהמ מוגבלימ, זה לא מונע
מהמ לעזור לאחרימ. זה מלמד אותי שאינ
אדמ שלא מ וגל לתת. אמ המ מוצאימ את
•הדרכ- כל אחד יכול", מ כמת נטע.
"לכל אחד יש שפה שונה בהתאם ליכולות ולהבנה שלו". נטע במרכז