19.05.17 | כ"ג אייר תשע"ז| 257 גליוןשביעי | 12
אמ נ ו ן שו מר ו ן
אלה היו התיאורימ הרא התעללות והזנחה קשה.
מחדרה, שנמצא בביתו שב14-שונימ לגבי פרשת הנער בנ ה
שכונת גבעת אולגה על ידי פקחי עיריית חדרה והמשטרה.
"מזעזע", "זוועה", "הוחזק כל חייו בבידוד", היו תיאורימ
נילווימ. חלק מאמצעי התקשורת הפליגו לזיכרונות ממקרי
התעללות קשימ שאירעו בעולמ בהמ אנשימ היו קשורימ או
כלואימ במקלט במשכ שנימ ארוכות. עיתונ 'ישראל היומ' בה
תלהבות מוגזמת פר מ את תמונות הנער תחת הכותרת, "צפו:
."14-תמונות השחרור של הילד בנ ה
בתוכ דקות פורות מרגע החשיפה התראיינו פ יכולוגימ
בכירימ שה בירו כי יכויי שיקומו של הנער אפ יימ. הפליא
לה ביר פרופ' מולי להד ממכללת תל חי, בהתב ו על תיאור
אחד השכנימ שעיני הילד זעקו אליו דרכ החלונ, שככל הנראה
הילד גמ אינו מ וגל לדבר.
שעות לקח לכולמ להיכנ לפרופורציות ולהבינ שמדובר 24
במשפחת עולימ מרו יה עמ שתי אחיות נו פות שכבר איננ
מתגוררות בבית, שההורימ אולי ובלימ מהפרעות כלשהנ,
שנהגו לאגור מכל הבא ליד, שדירתמ בלה מצחנה והילד גמ
לא נשלח על ידמ לבית ה פר, אולמ הוא למד עמ הוריו את
חומרי הלימוד הנדרשימ והוא מדבר היטב, ששהה אמנמ רוב
שעות היומ בדירה אבל היה חופשי לצאת ולבוא.
ככל הנראה לא מדובר במשפחה נורמטיבית. אבל תיאורי
הזוועה וההתעללות היו מנותקימ מהמציאות. אז איכ תפח ה י
פור לממדימ שכאלה? כי לכולמ היה אינטר . לפקחי העיריה
להיראות יעילימ, לשוטרי משטרת חדרה להצטייר כגיבורימ,
ולתקשורת עוד הזדמנות ל יפור ע י י-מציצני במ ווה של
דאגנות ציבורית וכובד ראש חינוכי.
גמ למשטרה כמו לכל גופ ציבורי, חשובה התדמית. וכאשר
המשטרה מתפארת בהישגיה, זה הכרח בל יגונה. יש בזה אולי יח י
ציבור מחד, אכ גמ העברת מ ר אכיפתי מאידכ. אבל למשטרה יש
גמ אחריות ציבורית, וכאשר היא משחררת בפזיזות מידע מפליל,
היא עלולה להותיר פצועימ בשטח. מידת הזהירות צריכה להינקט
גמ בגלל העובדה שדרכה של התקשורת, הניזונה מהמשטרה,
שהיא מפר מת בהבלטה חשדות ומעצרימ אבל מצניעה שחרורימ
לא נחשפ מפאת גילו, 14-וזיכויימ. גמ אמ פרצופו של הילד בנ ה
ב ביבת מגוריו וברדיו חייו כולמ ידעו להצביע עליו.
•
מאחד הישובימ ה מוכימ 8 שנימ נחטפה ילדה בת 7 לפני
לחדרה. החלו חיפושימ בהשתתפות תושבי הישוב. יומ למחרת
התפר מו ידיעות על ככ שהילדה נמצאה עירומה בבית עלמינ
בחדרה. המשטרה התלהבה ל פר לכל התקשורת מהו מקומ
מגוריה, מה היו נ יבות חטיפתה - הוכנ ה לרכב לעיני חב
רתה, ועל ככ שהיא נמצאה בבית העלמינ. בתוכ ככ גמ דאגה
המשטרה לעדכנ שהיא ככל הנראה נפלה קורבנ לתקיפה מינית
של אדמ מעורער בנפשו מאותו ישוב.
התקשורת בדרכה הבלתי אחראית, שיתפה פעולה עמ כל
פרט מפרטי העלילה.
הנימוק המשטרתי לפר ומ היה, שזה יוביל לקבלת תלונות
נו פות כנגד התוקפ.
למשטרת חדרה היה כל ככ חשוב לפר מ לכל העולמ את
הצלחתה באיתור הילדה, לפרט את נ יבות מציאתה, אופנ
פגיעתה ואת מעצר האדמ, כשבדרכ היא התעלמה מהנזק
האמיתי ארוכ הטווח שנגרמ לילדה, והוא חשיפתה כמי שעברה
. כל 15 תקיפה מינית. הילדה צריכה להיות כיומ נערה בגיל
תושבי ישובה מכירימ את ה יפור ויודעימ לזהותה. היא גדלה
מאז תחת המיתוג של - הילדה שנאנ ה. לא ברור אמ תלונות
נו פות אודות התוקפ הובאו מאז לידיעת המשטרה, אבל את
הנזק הנפשי הנו פ שנגרמ לה כתוצאה מאותה חשיפה משטר
•תית-תקשורתית, שומ דבר כבר לא יוכל לרפא.
ברדיוס חייו כולם יידעו להצביע
עליו. הנער מחדרה מוצא מביתו
תקשורת •שוטרים ופקידים תאבי פרסום
מי באמת התעלל בילד מחדרה?•סנסציונית
איך תפח הסיפור לממדים שכאלה? כי
לכולם היה אינטרס. לפקחי העיריה להיראות
יעילים, לשוטרים להצטייר כגיבורים,
ולתקשורת עוד הזדמנות לסיפור מציצני
צילום מסך