02.06.17 | ח' סיון תשע"ז| 259 גליוןשביעי | 36
ערות, הארות והמלצות על מסעדות: ………
אור רייכרט
החבר י ם של ר י י כרט
שמח במטבח
בשוק מחנה יהודה, במסעדה שמחה עם מוזיקה מקפיצה, רייכרט טעם מנות
מבריקות כמו ריזוטו כורדי חמצמץ ויאפרח פורצ'יני. עד שגליקריה שרה את פני מלאך
ג'קו סטריט
74 אגריפס
ירושלים
18:00 :'א'–ה
עד הלקוח האחרון
מוצ"ש: שעה אחרי
צאת שבת עד
הלקוח האחרון
כשרות: רבנות
סולם רייכרט
מסעדת שף שמחה
ומקורית
כוסו
כיסאו
טיפה עמום מדי,
מצד שני שמח לאללה
כיסו
מעל הממוצע
כעסו
לקח זמן בשירות, אבל זה
היה על הבר, אז נסבל
לנצור
לזכור לקחת יותר
קוקטיילים
אמ הייתי מנ ה לנחש ניחוש מושכל, מה היתה
הא טרטגיה של 'ג'קו טריט' כשהבעלימ חשב
עליה לראשונה, זה היה 'אני רוצה לבנות מ עדה
מ ביב להמונ כיפ'. וככ הדבר, הכל מוכוונ לככ
שהכיפ יזרומ, ומתוכ זה כולמ יהיו שמחימ. טברנה.
רעות ואני ה תובבנו לנו במתחמ שוק מחנה
יהודה ההומה, שואפימ את כל האווירה הירושלמית
באוויר המושלמ של שלהי האביב.
המ עדה, שעברה דירה מהצד השני של השוק אל
רחוב אגריפ , עדיינ נראית כמעט חבויה לעינ. אני
זוכר ששמעתי דברימ טובימ על המקומ, והחלטנו
להיכנ . מיד על ההתחלה מקבלימ ניעור חושי על
ב י קולי בדמות מוזיקה יוונית מקפיצה, ואנשימ
שמחימ וחוגגימ.
התיישבנו על הבר, שהוא המח ומ בינ המ עדה
למטבח הפתוח במרחק שני מטרימ ממכ. קיבלנו את
כל החוויה לפנימ. ניב המלצר שלנו היה גמ הברמנ,
שהתחיל אתנו מיד בהרמת צ'יי ר של וי קי על
חשבונו להתחלת הכיפ. התחיל.
מעיונ בתפריט, המקומ מנ ה להישאר עמ מנות
מוכרות, אבל בירידה לפרטימ, הכל מתחכמ ומתוח
כמ. מצד אחד זה מעניינ, כי אני אוהב לנ ות דברימ
חדשימ. ומצד שני זה מטריד, כי בנאדמ לא יודע מה
הוא הולכ לקבל, ולא כולנו אוהבימ שינויימ.
התחלנו עמ הדבר הראשונ שקפצ לי לעינ - ריזו
(, והדבר השני - ברו קטת ₪ 58) טו כורדי חמצמצ
.(₪ 66) א אדו
להשלמת האווירה, שכנעתי את רעות לקחת קו
( מבקרדי, רוזטה, ₪ 44) 'קטייל. 'הגמל המקורי
טחינה גולמית קוקו ומיצ אננ , שהיה הברקה כי
פית ו גר את הפינה בצורה מושלמת.
בזמנ שניב המלצר/ברמנ לקח לנו את ההזמ
נות, אני חקרתי את המטבח. ה ו-שפימ והטבחימ
עבדו בתיאומ יפה, תוכ שהמ מגניבימ ריקוד קטנ
כשגליקריה שרה את 'פני מלאכ', ושקיות של חזה
עופ שמתבשלות לאיטמ בגיגיות עמ מכשיר ו-
ויד אימתני.
הא אדו הגיע בכמות ענקית, מפורק ושוכב בע
צלתיימ על ברו קטות קטנות שכמעט ולא עמדו
בעומ . הבשר היה מתוק, רכ ומזמינ, כשהצנימ
הקטנ מנ ה לתת לו קונטרה כמעט ללא הצלחה.
אבל הריזוטו הכורדי החמצמצ היתה הברקה
משוגעת. אורז שבושל לשלמות דיי תית במרכי
בי מרק הקובה-חמו טה, ונותנ מנה חורפית מאוד
ומנחמת שאתה רק רוצה לצלול לתוכה.
לעיקריות, רעות לקחה את חזה העופ ופריטו
ששט לו בגיגית )תחת אזהרה של ניב, שהחזה מאוד
מתובל(, ואני זרמתי לי על הפילה בקר עמ יאפרח
)עלה גפנ/בצל ממולא( פורצ'יני.
ה ופריטו, שאמור היה לתת טירה של טעמי
הל, ג'ינג'ר, זעפרנ שומ וכורכומ, לא היה אנמי,
אבל נראה שמישהו פחד לתת את מלוא הפירוש של
ה ופריטו לחזה, וחבל. מצד שני, החזה היה מושלמ.
ככה זה ו-ויד.
הפילה הוגש מדיומ-ריר, למרות שביקשתי
מדיומ. אבל פחות מטריד אותי, ועדיפ מדיומ ריר
על מדיומ וול. היאפרח שהתברר כבצל ממולא, היה
ממתק של עונג. בצל מקורמל, עמ טוב חזק ואדמתי
של טעמי פורצ'יני בוקעימ מהאורז.
גרנו עמ צנצנת של פירות העונה, קרמ פטי
ייר וגלידה פרווה כלשהי, ויצאנו עמ וואחד חיוכ
•מרוח על הפנימ.