17 / 51
17
בבית הספר בכלל לא הייתי ילד מבריק, מאלה שמתבלטים
בכיתה והמורים בטוחים שיגיעו רחוק. למזלי, אהבתי כדורגל
וגם כימיה, ולמזלי מאמן הכדורגל הסכים לעזור לי במתמטיקה
שהפחידה אותי.”
אשרף בריק - כיום פרופ’ אשרף בריק, בן 24 - נולד ביישוב אַבּוּ סְנַאן
שבגליל המערבי, בקרבת עכו, אחד מתוך עשרה אחים. הודות
להתלהבותו מכימיה הפך התלמיד הממוצע לתיכוניסט נלהב
ומצטיין, וכשהבין שכדי להגיע לאקדמיה תידרש לו גם שליטה
באנגלית הוא החל לקרוא בהקפדה את ה”ג’רוזלם פוסט”.
ואכן, חריצותו הובילה אותו לאקדמיה, ותחילה לאוניברסיטת
בן גוריון. הוריו רצו שילמד הנדסה או משפטים, אבל הוא בחר
בהנדסת כימיה ומשם “נדד” לכימיה. למרות ההתחלה הקשה
(“בעיקר עם העברית והאנגלית”) הוא סיים את השנה השלישית
בהצטיינות. בתום התואר הראשון (6991) החל תואר שני בפקולטה
לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, במסגרתו עבד על פיתוח סינתזה
בהנחייתו של
Borrelidin
כימית של מולקולה אנטיביוטית בשם
ד”ר ניזאר חדד.
ב-8991, במסגרת עבודתו המחקרית עם פרופ’ אהוד קינן
מהטכניון, הוא החל דוקטורט במכון סקריפס, סן דייגו. “הייתי רווק
בן 42 וזו היתה הפעם הראשונה שלי בחו”ל. לא היה לי מושג היכן
נמצאת סן דייגו על המפה כך שזה היה קצת מלחיץ, אבל מהר
מאוד התאהבתי במכון ובעיר עצמה.”
וגם בבחורה אמריקאית בשם סאוסאן. ב-5002 הם התחתנו וב-
7002 הגיעו לישראל. הוא מונה למרצה בכיר באוניברסיטת בן
גוריון, ותוך זמן קצר פיתח שיטה מיוחדת להכנת חלבונים מצומדי-
אוביקוויטין. ככימאי, הוא מסביר, יש לו יתרונות משמעותיים על
פני חוקרים-ביולוגים. “אנחנו יודעים לסנתז מולקולות שקשה
לייצר בשיטות הקלאסיות - למשל אותם תצמידי-אוביקוויטין. עם
המולקולות האלה אנחנו יכולים לבצע ניסויים ששופכים אור על
המערכת המורכבת הזאת.”
כשהבין את הפוטנציאל המחקרי בתחום זה נטש פרופ’ בריק
את שאר עיסוקיו המחקריים, וכל קבוצת המחקר שלו התמסרה
לעניין זה. הוא מוּנה לפרופסור מן המניין תוך חמש שנים, והיה
בכך לפרופסור הערבי הראשון בישראל בתחום הכימיה. “זה הישג
חשוב, אבל הוא רק מצביע על הדרך הארוכה שלפנינו בתחום של
השתלבות ערבים באקדמיה.”
פענוח מערכת האוביקוויטין זיכה את הפרופסורים אברהם
הרשקו, אהרן צ’חנובר וארווין רוז בפרס נובל בכימיה לשנת 4002.
השלושה פענחו את מערכת האוביקוויטין כמנגנון המבקר את
פירוק החלבונים בתא, וזאת באמצעות הצמדתו של “תג מוות”
לחלבונים משובשים העלולים להזיק לגוף. “אחת המגבלות
במחקר שלנו היתה העדרה של שיטה לקבלת תצמידים מוגדרים
בכמויות גדולות,” מסביר פרופ’ צ’חנובר, “והשיטות שפיתח פרופ’
אשרף מתגברות על בעיה זו. כעת אנחנו יכולים לחקור מנגנוני
זיהוי ספציפיים ומנגנוני פעולה של אנזימי המערכת בדרך שהיתה
חסומה בפנינו עד כה. בירור כזה עשוי להוביל לפיתוח תרופות
חדשות למחלות שונות.”
פרופ’ צ’חנובר, שעקב אחר פרופ’ בריק וגם כתב איתו במרוצת
השנים חמישה מאמרים משותפים, סייע בגיוסו לטכניון. בחודש
מרץ השנה צלח המאמץ: פרופ’ בריק ועשרה חברי הקבוצה שלו
עברו לפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון.
מאז חזרתו לישראל זכה פרופ’ בריק בשורה של פרסים: פרס
הכימאי הצעיר המצטיין (מטעם החברה הישראלית לכימיה), פרס
אלי הורוביץ למצוינות בכימיה ביולוגית (מטעם חברת “טבע”),
פרס טטראהדרון (מטעם חברת אלסוויר) והשנה גם בפרס קרן
היראטה היפנית ובפרס ביזל מקרן הומבולדט הגרמנית. “פרסים
נותנים תחושה טובה ומוטיבציה,” הוא אומר, “אבל הם לא התכלית.
התכלית היא לחדש, לגלות ולהוביל במחקר המדעי.”
“
: אופקים חדשים
אוביקוויטין
מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך פורץ דרכים חדשות בחקר מערכת האוביקוויטין
אשרף בריק
פרופ’