סר מרטין סוויטינג
31
ב
ל
: חיבור אזורי
הנדסה כימית
שהפגיש חברי סגל אקדמי
EMCC
8
אחרונה התקיים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון כנס
מפקולטות להנדסה כימית מארצות הברית, מאיטליה, מטורקיה, מיוון ומישראל. הכנס התקיים בסיוע משרד
המדע, הטכנולוגיה והחלל ובתמיכת הטכניון ותכנית האנרגיה ע”ש גרנד.
את הרצאת הפתיחה בכנס נשא פרופ’ אדם הלר מאוניברסיטת אוסטין, טקסס. פרופ’ הלר המציא את אחד מראשוני
שפיתחה התקן חדשני לניטור רמת הגלוקוז
TheraSense
הלייזרים הנוזליים ואת סוללת הליתיום, והוא מייסד
בדמם של חולי סוכרת. כיום הוא עובד עם בנו אפרים על התקן חדשני לשחרור הדרגתי של תרופה לפרקינסון.
הגיע הלר לאוניברסיטת קליפורניה ברקלי במסגרת הפוסט-דוקטורט. באותה תקופה הופיעו הלייזרים
1962
בסוף
. אחר כך
1963-
הראשונים, והוא הגה את הרעיון של לייזר נוזלי. כששמעו על הרעיון במעבדות בל, הוא גויס לשם ב
) בתחילה בניו יורק, שם בנה את הלייזרים האינאורגניים הנוזליים הראשונים,
Verizon
(כיום
GTE
עבדתי במעבדות
ואז במסצ’וסטס, שם המציא את אחת מסוללות הליתיום (הלא נטענות) הראשונות. סוללה זו, המצטיינת בחיי מדף
של עשרות שנים, עדיין מיוצרת כיום ומשמשות בעיקר בתעשיות הנשק והחלל. הלר מציין בגאווה כי סוללות אלה
יוצרו לראשונה בישראל - בחברת תדיראן.
חזר הלר למעבדות בל והחל לעבוד על חיבורי זהב בהתקנים אלקטרוניים ואז על תאים אלקטרוכימיים
1975-
ב
יעילים. כראש המחלקה למחקר של חומרים אלקטרוניים הוא הוביל פיתוח של טכנולוגיה ליצירה של מעגלי סיליקון
צפופים, ואז על סיב אופטי המחבר מעגלים משולבים. עם הפוסט-דוקטורנט הישראלי ד”ר ינון דגני, הוא גילה שיטה
לשילוב אנזימים במעגלים אלקטרוניים - שילוב שאפשר ניטור חסר תקדים של מולקולות כגון גלוקוז.
שיגור לעתיד
במרץ התקיים בתל אביב ובטכניון הכנס
16-15
תאריכים
,
IACAS
למדעי התעופה והחלל. כנס
57-
הישראלי השנתי ה
מהנדסים, מדענים ומומחים אחרים מישראל
500-
שבו משתתפים כ
ומחו”ל, הוא האירוע המרכזי בעולם האווירונוטיקה והחלל המתקיים
בכל שנה בישראל.
את הרצאת הפתיחה נשא סר מרטין סוויטינג, פרופ’-מחקר
Surrey
Satellite
) ומייסד חברת
Surrey
באוניברסיטת סארי (
. הוא סקר את פריצתם של הלוויינים הקטנים לשוק
Technology
ואת השפעתם עליו ותיאר “להקות לוויינים” (קונסטלציות) - קבוצות
לוויינים הנעות בטיסת מבנה. הוא דיבר גם על כוונה עתידית לייצר
את הלוויין בחלל מחומרים שיוטסו לאתר הייצור, וזאת כדי להקל משמעותית בדרישות לתכן רכיבי הלוויין. זאת
משום שכיום נדרשים לוויינים לעמוד בעומסים הכבדים שבהם כרוך השיגור.
פרופ’-אמריטוס אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון הציג חידושים ממעבדתו בנושא
שנה במסגרת
בתחרות הפרויקטים הנערכת בכל
.Two phase marine ramjet
הנעה סילונית של כלי שיט
הכנס זכה פרויקט של סטודנטים בטכניון להגנה על אסדות קידוח מפני ספינות נפץ. מערכת ההגנה כוללת
מסוק ללא טייס הממריא מהאסדה ומשגר טיל אוויר-ים המשמיד את האיום.
יו”ר הועדה המארגנת של הכנס היה מר אבי בלסברגר, מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית, המסיים בימים אלה
את הדוקטורט שלו בטכניון בהנחיית פרופ’ אהוד בכר מהפקולטה לפיזיקה. יו”ר ועדת המאמרים היה ד”ר יובל
ומרצה מן החוץ בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. מנהלת הכנס היא ורד סגינר.
ISCFDC
לוי, מנכ”ל חברת
חברי הוועדה המארגנת הם בכירים מהתעשיות הגדולות, מצה”ל ומהאקדמיה.