Page 19 - מגזין הטכניון | אביב 2007

Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
±π
- †‰È˘·†‰ÓÈ˘†Ì„
ÌÈ˘„Á†ÌȇˆÓÓ
גברים הסובלים מהפסקת נשימה בשינה נמצאים בסיכון
תמותה גבוה במיוחד אם הם סובלים ממחלת ריאות כרונית
או מעודף משקל. כך עולה ממחקר מקיף שנערך בפקולטה
לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. המחקר, שבו השתתפו 189,01
גברים, התפרסם בכתב העת המדעי המוביל בתחום השינה,
. Journal Of Sleep Research
"עד כה היה ידוע כי ישנו קשר בין דום נשימה בשינה לבין
עליית ההסתברות לתמותה," אומר פרופסור פרץ לביא, שהוביל
את המחקר. "עם זאת, לא היה ידוע אם קשר זה תלוי בעודף
משקל ובחוליים אחרים.
"במחקר הנוכחי בדקנו גורמי ניבוי למוות בקבוצה הגדולה
ביותר שנבדקה עד כה של גברים הסובלים מבעיית דום נשימה
בשינה. הממצאים: בנוסף לגורמי הניבוי המסורתיים )כמו
הסטוריה של התקפי לב, סוכרת ואי ספיקת לב כרונית( -
הצירוף של הפסקת נשימה בשינה עם השמנת יתר או עם
מחלות ריאה מגדיל בצורה משמעותית את התמותה. לפיכך
ישנה חשיבות רבה לאיבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר
בהפסקות נשימה באנשים שמנים או חולי ריאות."
המחקר נמשך תשע שנים, והשתתפו בו פאולה הרר ולנה לביא.
¯Â‡‰†˙‡†¯ÂˆÚÏ
חוקרים בטכניון הצליחו להראות לראשונה כיצד גביש פוטוני הופך מ"מוליך" ל"מבודד" כתוצאה
מיצירת אי סדר בתוכו.
הרעיון הועלה לראשונה בשנת 8591 על ידי פרופסור פיליפ אנדרסון, שאף קיבל פרס נובל על כך.
אנדרסון הראה )תיאורטית( כי כאשר מגדילים את האי-סדר בחומר גבישי, האלקטרונים שבתוכו
"נתקעים" במקומם והגביש הופך ממוליך למבודד. התיאוריה זכתה לשם "מיקום אנדרסון"
.(Anderson Localization )
מאז ניסו חוקרים רבים ברחבי העולם להוכיח ניסיונית את התיאוריה של אנדרסון בחומר גבישי,
אך ללא הצלחה, בין היתר מכיוון שהתיאוריה של אנדרסון אינה לוקחת בחשבון אפקטים נוספים
הקיימים במוצקים. עם זאת, כיוון שהאפקט האמור מבוסס על האופי הגלי של האלקטרונים, צפו
מדענים שתהליכים דומים יקרו גם בגלי אור.
עתה הצליחו חוקרים בפקולטה לפיסיקה - הדוקטורנטים טל שוורץ וגיא ברטל, פרופסור מוטי שגב
)המנחה את השניים בעבודת הדוקטורט( ופרופסור שמואל פישמן - להוכיח את תיאוריית אנדרסון
בגביש פוטוני )מערכת שבה מקדם-השבירה של האור משתנה בצורה מחזורית, דהיינו: מהירות האור
.Nature משתנה בצורה מחזורית בחומר(. מחקרם התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת
"אטומי הגביש מהווים מעין 'בורות-פוטנציאל' עבור האלקטרונים," מסביר פרופסור שגב, "ואי סדר
פירושו שינוי בעומק ה'בור'. אנו הראינו לראשונה באופן נסיוני את 'מיקום אנדרסון' בגבישים
פוטוניים, שבהם האור רואה את הגביש הפוטוני כפי שאלקטרונים בחומר רואים את המבנה המחזורי
ון', אך אנו הוכחנונדרסשל האטומים. בגבישים אטומיים לא ניתן, ככל הנראה, לראות את 'מיקום א
לראשונה כי בגבישים פוטונים הדבר אפשרי, והראינו כי התפשטות האור אכן נעצרת עקב אי-סדר.
הרעיונות שאותם הדגמנו הינם אוניברסליים, ולפיכך רלוונטיים למגוון של תופעות גליות בטבע."
È˙¯ˆ‰†Ò¯ȇ‰†„‚†˙ÈˆÂ˜‰†‰¯ÈÒ‰
הקשר בין התפשטותו של שיח הסירה הקוצנית לבין
הכחדתו ההדרגתית של האירוס הנצרתי - זו הסוגייה
שעמדה במוקד מחקרה של בשמת סגל מהפקולטה
להנדסה חקלאית וסביבתית. המחקר נערך בהנחייתו
של ד"ר יוחאי כרמל מהמעבדה לאקולוגיה וסביבה
בטכניון, במימון רשות הטבע והגנים.
˜¯ÓÒÈ·†Ï˘†Ò¯ȇ‰
האירוס הנצרתי נמצא בריכוזים קטנים בגליל העליון
והתחתון, בעמק החולה ובחרמון. פרח זה, השייך
לקבוצת אירוסי ההיכל, התגלה בשנת 0981 על ידי
Iris Bismarckiana סוחר פקעות ערבי. שמו המדעי -
- הוענק לו על ידי החוקר הגרמני אדוארד אוגוסט
פון רגל לכבודו של ביסמרק.
בסיועו של ד"ר גלעד אבן צור מהיחידה
GPSלגיאו-אינפורציה נעשה במחקר הנוכחי שימוש ב-
)מכשיר איכון לוויני(, המתעד את מיקום הפרח
במרחב בדיוק של כס"מ אחד. מכשיר זה איפשר
לעקוב אחר גורלם של פרחים ספציפיים משנה לשנה,
וללמוד את השינויים החלים באוכלוסייה.
בניסוי מקביל ביצעה בשמת טיפולים בחלקות של
מטרים, שבחלקן נשרפו כל שיחי הסירה הקוצנית 5x5
ובאחרות נעקרו. שאר החלקות נותרו ללא שינוי -
כקבוצת ביקורת.
˙È·È˘‡†‰ÏÂÚÙ†‰˘Â¯„
הממצאים: בחלקות שבהן נשרפו שיחי הסירה
הקוצנית, או קוצצו, שגשגו צמחי האירוס והצמיחו
פרחים רבים יותר. אחת ממסקנות המחקר היא
שבלימת התפשטותה של הסירה הקוצנית תועיל
להישרדותו של האירוס. ממסקנה זו נובע צורך
בפעולה אקטיבית בשמורה. ממצא זה עולה בקנה
אחד עם המגמה החדשה בשמירת הטבע, המצדדת
בטיפול אקטיבי בשמורות - בניגוד לגישה קודמת
שעל פיה יש 'לעזוב את הטבע לנפשו'.
כמה מ"אויביו" של האירוס הנצרתי ידועים, והם
מעשי ידי אדם: בנייתן של שכונות חדשות בסמוך
לשמורה, והקמתם של כבישים המחברים ביניהן.
"קיטוע כזה יוצר מצב בו אוכלוסיות האירוס הופכות
מבודדות זו מזו, והקשרים הגנטיים ביניהן ניתקים.
כתוצאה מכך עלולה אוכלוסיית האירוסים להיקלע
ל'צוואר בקבוק גנטי' ולהצטמצם עד סכנת הכחדה,"
מסבירה בשמת. במסגרת המחקר הנוכחי התגלה
שהאבקה מלאכותית משפרת מאד את ייצור
הזרעים של האירוס, ובפרט - כשההאבקה נעשית
בין פרטים מאוכלוסיות שונות. לפיכך, אחת
ההמלצות המרכזיות של המחקר היא לבצע דרך
קבע האבקה מלאכותית בשמורה ולהשתמש לשם
כך באירוסים מהאזור השכן )שכונת הר יונה(.