דורשי הטכניון
42
מרכז לדימות והתנהגות נחנך לאחרונה
בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון.
המרכז קרוי על שמם של קרלה וד"ר הוגו אלסבך-
הרצדאהל ז"ל, שתרמו מעזבונם תרומה נדיבה
להקמתו. המרכז יאפשר לקיים מחקר לא-פולשני
בבעלי חיים, הכולל אפיון התנהגות ודימות של
מערכות הגוף במגוון שיטות מהמתקדמות בעולם.
ד"ר הוגו אלסבך נפטר ב-7002 והוא בן 09 שנה.
הוא הותיר אחריו את אשתו קרלה, שנפטרה שנתיים
מאוחר יותר, כשהיא נושקת לגיל 09.
בני הזוג, שלא העמידו צאצאים, ביקשו בצוואתם
להעביר לטכניון את תרומתם מכספי עזבונה של
קרלה ז"ל, שהיתה בת למשפחת תעשיינים יהודים
אמידים ממאסטריכט, בירת מחוז לימבורג שבדרום
הולנד.
ד"ר אלסבך נולד בניימיכן, הולנד ב-11 בספטמבר
7191. הוא למד קרדיולוגיה באוניברסיטת ליידן,
הולנד, בתחילת שנות ה-06, בימים שקדמו לפריצת
הדרך ההיסטורית של ד"ר כריסטיאן ברנרד, חלוץ
השתלות הלב. הטיפול בחולי הלב היה באותם ימים
טיפול תומך בלבד, בסיוע תרופות. בליידן עשה ד"ר
אלסבך גם את עבודת הדוקטורט שלו.
הוגו אלסבך עבר באירופה את מלחמת העולם
השנייה. הוריו, סלומון אלסבך ואלישבע (אליזבת)
לבית גוטשלק, ואחיו אוטו שהיה מבוגר ממנו ב-4
שנים, נספו בשואה, ולעובדה מרה זו היתה השפעה
מכרעת על מהלך חייו.
ד"ר אלסבך, איש רנסאנס רחב-אופקים, נישא
לקרלה לווינה לבית הרצדאהל, אמנית וגרפיקאית.
בני הזוג היו ציונים, ובשנות החמישים החליטו לעזוב
את הולנד, לעלות לישראל ולהשתקע בה. ד"ר
אלסבך הצטרף לצוות הרפואי של בית החולים
בילינסון בפתח-תקוה, אבל לאחר תקופת ניסיון
שלא עלתה יפה החליטו השניים לחזור להולנד. הם
התיישבו בהאג ורק ב-9691 החליטו לשוב לישראל
ולהגשים את חלומם. הם הגיעו לחיפה על סיפונה
של האונייה "תיאודור הרצל" ושכרו דירה ברחוב יפה
נוף, הצופה למפרץ חיפה. בחודשי הקיץ נהגו השניים
לצאת למסעות ברחבי העולם, ויחד עם זאת ניהלו
את חייהם בצניעות רבה.
למרות שהיה גימלאי החליט ד"ר אלסבך לשמש
בתפקיד רופא בבית ספר, ובמקביל גם כרופא של
נמל חיפה. תפקידו היה לבדוק את צוותי האוניות שהיו
מגיעות לנמל חיפה. עם השנים הצטמק מספרם של
אנשי הצוות שעל האוניות, והעבודה התמעטה.
עוד בחייו, ובעצם 03 שנה לפני פטירתו, ביקש ד"ר
הוגו אלסבך ממקורבו פרד אלטמן לטפל בעזבונם.
לפני כ-31 שנים, כשגב' אלסבך-הרצדאהל היתה
מאושפזת בבית החולים רמב"ם, ביקר ד"ר אלסבך
בספריית הפקולטה בחיפושיו אחר מידע על תרופה
שהייתה נחוצה לרעייתו. בביקוריו בספרייה נוצר
קשר בינו לבין הספרנית מרג'י סרלינג כהן, שעזרה
לו באיתור המידע המבוקש. כך נוצר הקשר הראשון
עם הפקולטה לרפואה. הקשר המיוחד שנוצר בין
מרג'י לבין בני הזוג התפתח, העמיק ונמשך כמעט עד
פטירתה של קרלה ב-9002.
חלומו של ד"ר אלסבך באותם ימים היה להקים
מרכז לאומי שיכיל את המידע הרפואי של כל תושבי
ישראל, כך שהמידע יהיה נגיש בכל עת ומכל מקום,
כפי שכיום מאפשרת טכנולוגיית ענן.
לאחר שהתברר שמרכז כזה כבר קיים, הוחלט
בשיתוף עם הפקולטה לרפואה שהתרומה תיועד
להקמת מרכז הדימות שנחנך בימים אלה בפקולטה
לרפואה ע"ש רפפורט, וייקרא על שמם של קרלה
וד"ר הוגו אלסבך-הרצדאהל ז"ל.
בטקס חנוכת המרכז אמר פרופסור אליעזר שלו,
דיקן הפקולטה לרפואה: "שילוב שיטות הדימות עם
האפשרות לבצע באותה חיה מחקר רב ממדי לאורך
זמן, ועם פלטפורמות גנטיות והתנהגותיות מאידך,
פותח צוהר חדש ונרחב לפענוח מנגנוני מחלות,
השפעת תרופות ותהליכים ביולוגיים. הקמת המרכז
מאפשרת לחוקרי הפקולטה ולחוקרי הטכניון לפרוץ
דרך ולהוביל את חזית המחקר בתחום הביו-רפואי
בארץ ובעולם."
ה
הלב
מכל
חנוכת המרכז ע"ש קרלה וד"ר הוגו אלסבך-הרצדאהל
קרלה וד"ר הוגו אלסבך-הרצדאהל