23
וסביבה
חקלאות
במימון ובשיתוף תעשיית הדשנים, עסק בהוראה ומילא כמה
תפקידים ניהוליים, ביניהם מנהל מוסד הטכניון למחקר ופיתוח,
ומשנה לנשיא למחקר. בסוף השנה שעברה זכה באות "יקיר
העיר חיפה". יש לו שלושה ילדים ועשרה נכדים.
כשפרש פרופסור הגין לגמלאות, לקראת סוף שנות התשעים,
(מכון גרנד למחקר
GWRI
פנה אליו פרופסור אורי שמיר, מייסד
.
PJIP
המים בטכניון), בבקשה לשמש מתאם בפרויקט חדש:
מטרת הפרויקט, שיצא לדרך ב-7991, היא לפתח ולהקים
מתקני טיהור מתקדמים בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית,
שיספקו לחקלאות המקומית מים ראויים להשקיה.
הפרויקט נהגה שנתיים קודם לכן, במפגש שקיימה אגודת ידידי
הטכניון בבריטניה. במפגש זה, שאליו הוזמן חוסיין מלך ירדן,
הקציבה האגודה סכום ראשוני לשיתוף פעולה ישראלי-ירדני-
פלסטיני. פרופסור שמיר, שהיה שם, גייס בהמשך מימון נוסף
ממרכז פרס לשלום, המלווה את הפרויקט עד היום, ועמוס
חורב (כיום יו"ר אגודת דורשי הטכניון) גייס תרומות נוספות.
- הסוכנות
USAID
אחד הגופים המרכזיים שתומך בפרויקט הוא
הממשלתית האמריקאית לפיתוח בינלאומי. בפרויקט היה מעורב,
מתחילתו, פרופסור רפי סמיט, כיום דיקן הפקולטה להנדסה
כימית, שהוא אחד המומחים המובילים בתחום הממברנות.
"שמחתי להיענות בחיוב לפנייתו של אורי שמיר," אומר הגין.
"הבנתי שיש כאן פרויקט ייחודי וחשוב, עם רגישויות תרבותיות
ופוליטיות, שדורש תיאום מורכב בין גופים ישראלים (הטכניון,
מכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון), ירדניים ופלסטיניים."
צריכת המים הלאומית בישראל עומדת על כ-2.1 מיליארד
קוב בשנה, מהם מגיעים לשפכים כ-006 מיליון קוב.
בישראל, בניגוד למצב בירדן וברשות הפלסטינית, עוברים
רוב מי השפכים טיפול שניוני (בבריכות חימצון), שמשמיד
את רוב החיידקים הפתוגניים ומחסל את רוב החומר האורגני.
"הבעיה היא שהטיפול השניוני לא מוציא מהמים את המלחים,
וכשמשקים גידולים חקלאיים, המלח מצטבר בקרקע ופוגע
ביבולים בטווח הארוך - טווח שעשוי להיות קצר במיוחד באזורים
מדבריים. לכן זה האתגר המחקרי העיקרי שלנו בפרויקט: לפתח
טכנולוגיות מבוססות-ממברנות להוצאת המלחים מהמים."
בסופו של דבר מדובר כאן בהתפלה - הוצאת מלח מהמים
בשיטות ממברנליות - אבל המתקנים הקיימים בשוק אינם
יודעים להתמודד עם מי שפכים, הסותמים את הממברנות.
"לכן זה בעצם מה שאנחנו עושים בעשור האחרון - משפרים
את הממברנות הקיימות כך שיתאימו למים מזוהמים. חשוב
לציין גם כי הממברנות האלה יקרות מאוד, ולכן חשוב שיהיה
להן מנגנון ניקוי יעיל, כדי שלא נצטרך להחליף אותן כל פעם.
לשמחתי כבר הגענו למערכת יעילה מאוד, שהיא גם סבירה
מבחינת עלות. זהו בעצם רצף של ממברנות, שמתאים לשימוש
בכל מקום שבו מטהרים מי שפכים. המים 'שלנו' אמנם קצת
יקרים, אבל ההפרש הזה משמעותי פחות בגידול בחממות, שם
התוצרת יקרה יחסית."
תפקידו כמתאם הפרויקט שלח את פרופסור הגין פעמים
רבות לירדן ולשטחי הרשות, ויצר חברויות אמיתיות בינו לבין
השותפים השונים. "פעם נסעתי עם אשתי לא-נג'אח, לבית
של אחד השותפים שלנו, ואחר כך הוא ביקר אותנו בחיפה עם
אשתו ושתי הבנות שלהם. בעמאן הייתי עשר פעמים., אבל
בשנים האחרונות המליצו לי השותפים הירדנים לא להיכנס
לירדן, בעיקר בעקבות התנגדות בתוך האוניברסיטאות שקשורות
בפרויקט."
לרנקה שבקפריסין היא מקום המפגש הנייטרלי של הקבוצות
המשתתפות בפרויקט, ובתקופה הקרובה יתקיים שם מפגש
נוסף. "פעם ישבנו יחד במסעדה בקפריסין. בעל המסעדה
שאל מאין אנחנו, וכשהשבנו שאנחנו מישראל, מירדן ומהרשות
הפלסטינית הוא כמעט התעלף."
חשוב לו להדגיש שיש כאן שיתוף פעולה ממשי. "זה לא מצב
ש'אנחנו מלמדים אותם'. יש חלוקת אחריות מוסכמת ומוגדרת,
והחוקרים הפלסטיניים הפגינו מחויבות גבוהה מאוד, ורמה
מחקרית מרשימה. אלה חוקרים ותיקים, עם השכלה מערבית
שלא נופלת מזו שלנו."
סילוק שיירי תרופות
בראש אחד המחקרים בפרויקט עומדים הפרופסורים קרלוס
דוזורץ (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון) ורפיק
קרמאן (הפקולטה לרוקחות, אוניברסיטת אל-קודס). במחקר
זה מובילים השניים פיתוח של טכנולוגיות חדישות להרחקת
שאריות-תרופות ממים מוּשבים המיועדים לחקלאות. "הציבור
לא מודע לעובדה שמי שפכים מכילים הרבה תרופות," הם
מסבירים. "למשל תרופות שנכנסות למערכת הביוב בתוך
השתן שלנו. החשש הגדול הוא מהיווצרות של תערובות-תרופות
('קוקטיילים') מסוכנות במי השופכין, שיגיעו אחר כך למי
ההשקיה ויחזרו אלינו במזון."
הפתרון של דוזורץ וקרמאן הוא סדרת ממברנות שמרחיקות
מהמים את שיירי התרופות, ובמחקר זה כבר נרשמה הצלחה
כמעט מלאה בסילוק החומרים. בניגוד לרוב המחקרים
המבוצעים בעולם, כאן מדובר בפיילוט כמעט-תעשייתי, המבוצע
.
SANOFI
בשיתוף פעולה הדוק עם חברת התרופות הצרפתית
"הכל התחיל חלק מאוד," אומר קרמאן, "אבל האינתיפאדה,
ואחר כך המלחמה ב-6002, יצרו לא מעט קשיים. למרות זאת
התעקשנו והמשכנו את המחקר, באמונה שהמדע חוצה גבולות.
היו תקופות שהתקשורת בינינו, והביקורים ההדדיים, התנהלו
בחשאי, אבל כיום זה כבר מאחורינו."
"התרופפות משמעותית
בתמיכה במחקר
חקלאי." פרופסור הגין
מקבל את אות יקיר
העיר חיפה מידי ראש
העיר, עו"ד יונה יהב
