מגזין הטכניון

האיור, מתוך המאמר

, מראה

Cell Reports

ב-

כיצד לאחר טיפול כימותרפי

מפרישים המקרופאגים אנזימים

הגורמים להגברת חומרי

גדילה. בשל כך נוצרים בסביבה

הסרטנית כלי לימפה התומכים

בגידול ברמה המקומית

ותורמים להתפשטותו גם ברמה

המערכתית (גרורות סרטניות).

פגיעה בפעילות המקרופאגים

לאחר הטיפול הכימותרפי

מקטינה את הגידול וכן את

הסבירות להתפתחות גרורות

כימותרפי נבלמה יצירת תאי הלימפה, ובעקבות זאת חלה ירידה משמעותית ביצירת הגרורות. במילים

אחרות, מצאנו דרך לאפשר טיפול כימותרפי שאינו מעודד את הגידול ואת צמיחת הגרורות.”

עוד חדשות טובות: טיפול מטרונומי

בעקבות פענוח המנגנון הפיזיולוגי התומך בהתחדשות הסרטן בגוף מציג פרופ’ שקד קרן אור

משמעותית. “בסופו של דבר אנחנו מדברים על ‘טרייד אוף’ בין עוצמת הטיפול לעוצמת התגובה

הגופנית. ככל שהטיפול אגרסיבי יותר, התגובה הטראומטית חריפה יותר. לכן, אם נבחר טיפול מתון

ורגוע יותר ובה בעת גם נעכב את תגובת הגוף לתרופה, נוכל לאפשר לתרופה האנטי-סרטנית לעשות

את העבודה ביעילות אופטימלית.”

) - מפרסם פרופ’ שקד בכתב

metronomic chemotherapy

את הפתרון המוצע - טיפול מטרונומי (

. טיפול מטרונומי מבוסס על צריכה של מנות תרופה קטנות בתכיפות גבוהה.

Cancer Research

העת

erythroleukaemia

במחקרים פרה-קליניים נמצא טיפול זה יעיל מאוד בסרטן שד, ערמונית, לבלב ו-

שהיא לוקמיה קשה במיוחד. יעילות הטיפול המטרונומי הודגמה גם בבני אדם חולי סרטן שד וסרטן

המעי הגס ואפילו בגרורות סרטניות, בעיקר כשהוא משולב בתרופות המעכבות את תגובת הגוף

ופוגעות בסביבה המזינה את הגידול. “לכל אלה נוספים כלים מתמטיים וגנטיים וטכנולוגיות של מדידת

חלבונים. כל זה מאפשר ניבוי אמין של תגובת המטופל הספציפי לטיפולים פוטנציאליים. כך יוכל

הרופא להתאים את הטיפול המטרונומי ואת התרופות הנלוות למאפיינים הפיזיולוגיים של המטופל

הספציפי, ובאופן זה להקטין את סיכוייו של הגידול להתחדש.”

השותפים

את המחקר הראשון הובילה ד”ר עפרת ביאר-כץ, דוקטורנטית במעבדה של פרופ’ שקד המתמחה

בהמטולוגיה בקריה הרפואית רמב”ם. שותפים בו פרופ’ אירית אביבי מהמחלקה ההמטולוגית ברמב”ם

) ומשרד הבריאות.

ERC

ופרופ’ יוסף ירדן ממכון ויצמן והוא נתמך על ידי האיחוד האירופי (מענק

במחקר השני, שנתמך על ידי האיחוד האירופי וקרן ישראל-גרמניה, השתתפו פרופ’ ישראל וולדבסקי

(טכניון), פרופ’ ג’ונתן סלימן (היידלברג, גרמניה), ד”ר גליה בלום (האוניברסיטה העברית), פרופ’ רונית

סאצ’י-פאינרו (אוניברסיטת תל אביב), ד”ר דב הרשקביץ וד”ר אורית קידר-פרסון (רמב”ם) וד”ר דוד

לובן (מרכז רפואי העמק).

המחקר השלישי נערך בשיתוף אוניברסיטת טורונטו עם פרופ’ דוד אנדרו ופרופ’ רוברט קרבל. הוא מומן

על ידי האיחוד האירופי וממענק מחקר של פרופ’ שקד ופרופ’ קרבל (טורונטו) מקרן מחקר משותפת

ICRF

של הקרן לחקר הסרטן בישראל (

אפשריות להתגבר עליהן