Page 29 - מגזין הטכניון | אביב 2006
Basic HTML Version
≤π
Ì È Ò ¯ Ù
ÔÈÈˈӉ†¯Ó‡Ó‰†Ò¯Ù
פרופסור יעקב אושמן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,
ואבישי כרמי, המשתלם בהנחייתו לדוקטורט, זכו בפרס המאמר
המצטיין בכנס "הנחייה, ניווט ובקרה" של האגודה האמריקנית
. הפרס הוענק לפרופסור
(AIAA)
לאווירונוטיקה ואסטרונוטיקה
אושמן על המאמר "שערוך מצב זוויתי ממדידות וקטוריות תוך שימוש
במסנן חלקיקים משולב עם אלגוריתם גנטי". המאמר עוסק בשערוך
מצבה הזוויתי של חללית ממדידות וקטוריות, הנרכשות באמצעות
חיישנים כדוגמת מצלמת כוכבים, מד ארץ, מדידי שמש, ומדידי שדה
מגנטי. מאז 5691 הוצגו עשרות אלגוריתמים לחישוב המצב הזוויתי,
אבל אפילו היום, ביצועיהם של האלגוריתמים בחזית הידע אינם
מספקים. מחקרו של כרמי, בהנחיית פרופסור אושמן, עוסק בפיתוח
אלגוריתם מתקדם מטיפוס מסנן חלקיקים, המאפשר לראשונה טיפול
מדויק במערכות לא-ליניאריות ולא גאוסיות. המשערך אשר פותח
במסגרת המחקר הושווה לאלגוריתמים הקיימים בחזית הידע והוכיח
עדיפות מובהקת בדיוק, באיתנות ובקצב ההתכנסות. המאמר התקבל
AIAA Journal of Guidance, Control and
לפרסום בכתב העת
. עבודת המחקר של פרופסור אושמן בנושא זה ממומנת
Dynamics
.
(ISF)
על ידי הקרן הלאומית למדע
CRS
≠‰†Ò¯Ù
הסטודנטית עופרה בני, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון,
)האגודה לשחרור מבוקר( על
CRS
תקבל בחודש יולי פרס מטעם
עבודה יוצאת דופן. בני, דוקטורנטית בהנחייתה של ד"ר מרסל מחלוף,
תקבל את הפרס על פיתוח מערכת פולימרית לשחרור חומרים אנטי
אנגיוגנים, המעכבים כלי דם בגידולים סרטניים.
המחקר האמור מוכיח כי המערכת האמורה מסוגלת לשחרר את
החומרים האנטי-אנגיוגנים לאורך זמן רב, תוך שמירה על האפקטיביות
שלהם. יתר על כן, הפעלה של המערכת בעכברים גרמה לעיכוב
דרמטי בהתפתחות סרטן מוח )ממקור אנושי( ובהתפתחות כלי הדם
שהגיעו לגידול.
ÈχȯÊÚ†Ò¯Ù
ד"ר גיל הר גיל ודפנה גרינשטיין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי
ערים זכו בפרס עזריאלי לתכנון אורבני מטעם המועצה לישראל יפה.
הפרס הוענק להם על עבודתם בנושא שיקום המושבה הגרמנית
ההסטורית בחיפה. גובה הפרס - מאה אלף שקלים. הר גיל וגרינשטיין
הם שותפים במשרד אדריכלי נוף בחיפה.
‰‡ÂÙ¯·†Â‡„φүÙ
פרופסור ישראל ולודבסקי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט זכה
בפרס לנדאו ברפואה לשנת 5002, על הישגיו בחקר הסרטן. פרופסור
( - אנזים אנושי הנוטל
Heparanase
ולודבסקי הוא מגלה ההפרנאז )
חלק מרכזי בתהליכים סרטנייים ודלקתיים.
פרס לנדאו במדע ומחקר מוענק מדי שנה על ידי מפעל הפיס,
בשמונה קטגוריות. הפרס - 05 אלף שקלים בכל קטגוריה - ניתן
לישראלים אשר גילו הצטיינות אקדמית ומקצועית ורשמו לזכותם
הישגים בעלי השלכות מרחיקות לכת.
( העניק פרסים לשני חוקרים צעירים
ACC
איגוד הקרדיולוגיה האמריקני )
מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, במסגרת הכנס השנתי של האיגוד שנערך
באטלנטה, בהשתתפות 53 אלף קרדיולוגים.
ÔÈÈË˘Ù‚†¯Â‡Èφ¯ÂÒÙ¯ÙφÒÙÈÈʆүÙ
פרופסור ליאור גפשטיין )הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, מכון רפפורט והמחלקה
לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם( זכה בפרס על שם זייפס
. פרופסור גפשטיין הוא הזוכה הראשון בפרס יוקרתי זה,
(Douglas
P
.
Zipes
)
שמטרתו להוקיר את פועלו המדעי של חוקר צעיר שתרם תרומה יוצאת דופן
למחקר הקרדיו-וסקולרי תוך הצגת הישגים אקדמיים מרשימים. פרופסור
גפשטיין נבחר מקרב 53 מועמדים אשר הגיעו לשלב הסופי.
ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "פרופסור גפשטיין מהווה דוגמא לרופא-חוקר
מעולה. הישגיו המדעיים בתחומים של המיפוי החשמלי והמכני של הלב ובתחומי
המחקר המתפתחים של תאי גזע, הנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית עומדים
בסטנדרטים הגבוהים של הפרס".
ד"ר דאגלס פטר זייפס, סגן נשיא הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה, הינו חוקר
בעל שם עולמי בתחום של הפרעות בקצב הלב ואלקטרו-פיזיולוגיה. זייפס,
שמאחוריו שלושים שנות מחקר קרדיולוגי, מתמחה באלקטרו-פיזיולוגיה, תחום
העוסק במנגנון האלקטרוני המפעיל את הלב, והינו מומחה בעל שם עולמי
בתחום של הפרעות לב.
בנוסף לקבלת הפרס במעמד הטקס הרשמי של האגודה, נבחר ד"ר גפשטיין גם
לשאת את ההרצאה ע"ש זייפס שעסקה בנושא: "השתלת תאים כטיפול בהפרעות
קצב".
¢ÔÈÈˈӆ¯ÈÚˆ†¯˜ÂÁ¢†≠†ÌÂÏ·†È˘†¯¢„
ד"ר שני בלום, דוקטורנט בפקולטה, נבחר כ"חוקר צעיר מצטיין" בתחרות השנתית
שעורך האיגוד. זוהי זכייה ראשונה של חוקר ממוסד ישראלי בתחרות זו.
ד"ר בלום, שסיים את לימודי הרפואה בטכניון בשנת 9991, למד במעבדתו של
פרופסור שאפר )מכון מקס פלנק, גרמניה( מודל מיקרו-כירורגי ייחודי בעכברי
מעבדה. המודל מאפשר בדיקת התהליך של התקף לב, השפעותיו ואפשרויות
הטיפול בו.
לאחר שנת סטאז' במרכז הרפואי בילינסון חזר ד"ר בלום לפקולטה, והחל ללמוד
( בהנחייתו של פרופסור אנדרו לוי. כאן הקים ד"ר בלום את
Phd
לתואר שלישי )
אותו מודל, ובחן באמצעותו את השפעתם של סוגי חלבון ההפטוגלובין השונים
על תוצאות התקף הלב בעכברים - השפעה שנחקרה על ידי פרופסור לוי
במחקרים בבני אדם. הניסויים שביצע ד"ר בלום איששו את ממצאיו של לוי,
לפיהם חולי סוכרת הנושאים בדמם הפטוגלובין מסוג מסויים )2-2( חשופים
הרבה יותר לאותם סיבוכים )טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם(. יתר על כן,
בניסויים אלו הצליחו ד"ר בלום ופרופסור לוי להקטין משמעותית את חומרתו
של התקף הלב, באמצעות תרופה ניסיונית הנכנסת כעת לניסויים קלינייים.
תחרות "חוקר צעיר מצטיין" מתקיימת בשלוש קטגוריות, כאשר בשלב הגמר
מתמודדים חמישה חוקרים בכל קטגוריה. ד"ר בלום זכה בקטגוריה של פתולוגיה,
פיסיולוגיה ופרמקולוגיה.
∫ȘȯӇ‰†‰È‚ÂÏÂÈ„¯˜‰†„‚ȇ
ÌȯÈÚˆ†ÌÈÚ„Ó†È˘Ï†‰¯˜Â‰
ÔÂÈÎË·†‰‡Âٯφ‰ËϘىÓ
