Page 20 - מגזין הטכניון | אביב 2006

≤∞
‰ Ë Ï Â ˜ Ù † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
, המאפשרים סריקה בלתי פולשנית, משמשים כיום למגווןMRI מכשירי
מטרות רפואיות - מיפוי המוח, זיהוי גידולים סרטניים, הדמיה בעת
ניתוח - כמו גם למטרות אחרות במחקר פרה-קליני. מכשירים אלה הם
רק יישום אחד של טכנולוגיה המכונה בעברית "תהודה מגנטית",
ומאפשרת לעקוב אחר מבנה, מיקום ותנועה של מולקולות או אובייקטים
גדולים יותר באמצעות חשיפתם לשילוב של שדה מגנטי קבוע ושדה
אלקטרומגנטי. באופן פשטני ניתן לומר שתחת שדה מגנטי קבוע יש
לכל אחד ממרכיבי הדוגמה הנבדקת תגובה אופיינית לקרינה
אלקטרומגנטית, התלויה בתדר הקרינה ומאפשרת את זיהוי המרכיבים
ואת הדמיתם.
¯ÂÙÈ˘Ï†Ì˜Ó
MRIתהודה מגנטית היא אכן שיטה ספקטרוסקופית נפוצה, ומכשירי ה-
המתבססים עליה, אכן מסייעים לרפואה ומצילים חיים; ולמרות זאת
סובלת שיטה זו משלושה חסרונות עיקריים. החיסרון הראשון הוא גודל
הדגימה - לדגימתה של רקמה או חומר כלשהוא נדרש "מצבור" של
יותר ממיליארד מולקולות. החיסרון השני הוא הדיוק המוגבל של ההדמיה
- דיוק שעומד כיום על כ-01 מיקרון )בדגימות קטנות(, שהינו נתון
מרשים, אך בלתי מספק במקרים רבים, שבהם אנו זקוקים להבנה של
התרחשויות ברמת התא החי הבודד. החיסרון השלישי הינו כספי -
עלותו האדירה של הציוד הקיים, העשויה לנוע בין מיליון לחמישה מיליון
דולר למכשיר.
ד"ר אהרן בלנק, איש אשכולות בעל השכלה בפיסיקה, מתמטיקה, כימיה
והנדסת חשמל, מאמין שהעתיד בתחום התהודה המגנטית טמון בגודל
- או ליתר דיוק בקוטן - ואת האמונה הזו הוא כבר מצליח ליישם: גששים
זעירים למדידות תהודה מגנטית ששקד על פיתוחם כבר מיוצרים בהיקף
מסחרי על ידי חברה ישראלית, ועלותם )יחד עם המכשיר המפעיל
אותם( צפויה לעמוד על פחות מחמישים אלף דולר - במקום מיליוני
הדולרים הנדרשים לרכישת מכשיר קונוונציונלי. ד"ר בלנק מאמין
שבעתיד יפותחו גששי תהודה מגנטית ניידים נוספים שיאפשרו
לגיאולוגיים לאתר הרכב סלעים בשטח, ויסייעו להיסטוריונים לתארך
יצירות אמנות על פי הרכב שכבת הצבע.
Ô˘‰†Ô¯˙È
באחת הנגזרות של מכשירי ההדמיה שפיתח ד"ר בלנק הוחלפו המהודים
)מחוללי התהודה שלתוכם מוכנסת הדגימה( הגדולים, המתבססים על
מבנה מתכתי בגודל מספר סנטימטרים, במהודים דיאלקטריים
מיניאטוריים בקוטר של כ-2 מ"מ בלבד. ד"ר בלנק מסביר כי "למרות
„ȯÂÂφ¯˘È
שאפשר לצפות שככל שהמהוד גדול יותר עוצמת המכשיר תהיה גדולה
יותר, מתברר שמהודים קטנים מייצרים שדות אלקטרומגנטיים מרוכזים
מאוד ואפקטיביים מאוד. שדות כאלה מאפשרים לנו מיפוי מדויק יותר
של האובייקט - כבר כיום אנחנו מצליחים להגיע לדיוק של 3 מיקרון,
לעומת 01 מיקרון במכשירים הקונוונציונליים - ואני מאמין שנצליח
להגדיל את הדיוק אף יותר באמצעות טמפרטורות נמוכות במיוחד.
"מיזעור המכשירים פותח בפנינו אפשרויות חדשות לשימוש בתהודה
מגנטית. גששי התהודה המגנטית שכבר פיתחנו מאפשרים לנו - במקום
המסורתי - להכניס MRIלהכניס את המטופל ל'סופגניה' של מכשיר ה-
את המכשיר לתוך גופו של החולה וכך לקבל מידע מדויק יותר על בעיות
בריאותיות ספציפיות. בנוסף, עלותה הנמוכה של הטכנולוגיה החדשה
תאפשר להכניס אותה למרפאות רבות."
אחד מהגששים שפותחו על ידי ד"ר בלנק בשילוב חברה מסחרית הוא
מעין "לווין ניתוח", המספק מידע מדויק ביותר בנוגע למערכת כלי הדם.
"התקפי לב הם גורם התמותה הראשי במערב," מסביר ד"ר בלנק, "אבל
הבדיקות הקיימות כיום אינן מסוגלות לאתר את הגורם המסוכן ביותר
בהקשר זה - היווצרותה של רקמה שומנית על הדופן הפנימית של כלי
הדם. באמצעות המערכת שלנו אנחנו מסוגלים להכניס את הגשש הישר
לתוך עורקי הלב, ולזהות ולמדוד נקודות שומן כאלה לפני שהן פורצות
וסותמות את העורקים הכליליים."
במקום להכניס את המטופל למכשיר,
מחדירים את המכשיר למטופל. ד"ר אהרן בלנק
אהרן בלנק נולד בחיפה, גדל בקיבוץ עין השופט וסיים את
לימודי התיכון בבית הספר להנדסאים בתל אביב. לאחר מכן
שירת בצבא במשך תשע שנים, במסגרת תוכנית "תלפיות"
של חיל האוויר. במקביל לשירותו הצבאי השלים בלנק תואר
ראשון במתמטיקה, פיסיקה וכימיה באוניברסיטה העברית,
ותואר שני בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב )בהנחיית
פרופסור רפאל קסטנר(. את התואר השלישי, בכימיה פיסיקלית,
למד בירושלים )בהנחיית פרופסור חיים לבנון(. באותה תקופה
הוא שימש יועץ משרד הביטחון בתוכנית ה"חץ", והיה שותף
העוסקת בפיתוח גששי תהודה TopSpin בהקמת חברת
מגנטית מיניאטוריים לאיבחון מחלות לב. לאחר לימודי
הדוקטורט נסע ד"ר בלנק לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת
קורנל )בהנחיית פרופסור ג'ק פריד(, ומאז אוקטובר 5002 הוא
חבר סגל בפקולטה לכימיה.