Page 21 - מגזין הטכניון | אביב 2006

≤±
‰ Ë Ï Â ˜ Ù † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
בסוף שנת 4002, שלוש שנים לאחר "בהלת האנתרקס" שהתעוררה
Angewandte Chemie בארה"ב ובעולם כולו, פרסם כתב העת
מאמר מרעיש שעסק בתרופה למחלת האנתרקס. המאמר, שנבחר
ל"מאמר החם" של הגיליון, דיווח על תרופה התוקפת לא רק את
חיידק האנתרקס עצמו, אלא גם את החלבון הרעיל שאותו הוא
משחרר למחזור הדם של הנפגע. את התרופה פיתחו פרופסור טימור
באזוב מהטכניון ופרופסור צ'י וויי וונג ממכון המחקר ע"ש סקריפס
בקליפורניה.
חיידק האנתרקס תוקף את האדם )או כל יונק אחר( באמצעות חדירה
דרך פצעים פתוחים, או דרך מערכת העיכול ומערכת הנשימה. בגלל
יכולתו לגרום מוות המוני נאסר השימוש בחיידק )כאמצעי לחימה(
באמנה לאיסור הפצתו של נשק ביולוגי )2791(; אולם בעת מתקפת
הטרור ב-11 בספטמבר 1002 נדבקו כמה עובדי ציבור אמריקאים
מחיידקי אנתרקס שהופצו במעטפות דואר, והדבר גרם לבהלה גדולה
בעולם כולו.
"מאז 4002 המשכנו להתקדם במחקר האנתרקס," מספר פרופסור
באזוב, "ולאחרונה הגשנו בקשה לפטנט בעניין זה. בנוסף זכינו בפרס
מטעם המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון, שמשמעותו -
,(NIHמימון מקרן דבורה. כמו כן פנינו למכוני הבריאות האמריקניים )
ואנו מקווים שנקבל מהם מימון משמעותי נוסף."
ÌÈ·‚†ÌȯË¢
מחקר האנתרקס ממחיש את אחד מכיווני המחקר העיקריים של
פרופסור באזוב ואנשיו: תכנון וייצור חומרים חדשים בעלי פעילות
אנטיביוטית. "תרופות אנטיביוטיות חדשות מפותחות כל הזמן, אבל
במרביתן יש שתי בעיות עיקריות - עמידות חיידקית ורעילות. בעיית
העמידות ידועה לכולם: האנטיביוטיקה החדשה קוטלת את החיידקים
עד שהם מפתחים, בהדרגה, עמידות לתרופה. יתר על כן, חיידקים
( - כלומרmulti- resistanceמסוימים מפתחים "מולטי-עמידות" )
עמידות לכל סוגי האנטיביוטיקה." אם בעבר נחשבה האנטיביוטיקה
לתרופת פלא, כיום ברור שמדובר בפתרון המאבד את השפעתו
בהדרגה. כך מתפתח מעין משחק "שוטרים וגנבים" שבו מנסים
המדענים )השוטרים( לנצח את החיידקים )הגנבים( הגוברים על
התרופות.
˙ÂÈË‚†˙ÂÏÁÓ·†ÏÂÙÈË
בעיית הרעילות חמורה לא פחות - אנטיביוטיקות הפוגעות במנגנונים
מסוימים בחיידק פוגעות גם במנגנונים המקבילים באדם, וכך מזיקים
לו. "תופעת הרעילות מונעת מן הרופא שימוש במינונים אפקטיביים
של התרופה, וכך נמנע טיפול אפקטיבי במחלה. בשנים האחרונות
אנחנו עוסקים בדיוק בעניין הזה - פיתוח של אנטיביוטיקות
סלקטיביות, כלומר תרופות התוקפות רק את הריבוזום )'מפעל
החלבונים'( של החיידק, ולא את הריבוזום של תאי האדם."
לבעיית הרעילות יש, למרבה הפלא , גם צד חיובי. אנטיביוטיקות אלו
פועלות על ידי כך שהן גורמות לריבוזום לטעות בזמן יצירת החלבונים,
כך שנוצרים חלבונים פגומים. מסתבר שבמחלות גנטיות הנובעות
ממוטציות "פסק" בגנים )מוטציות הגורמות ליצירת חלבונים קצרים,
˙È·È˘ÏÒ†‰˜ÈËÂÈ·ÈË‡
ולכן לא מתפקדים(, פעילות האנטיביוטיקות גורמת לכך שייוצרו גם
חלבונים שלמים ופונקציונליים. כיום ידועות מאות מוטציות כאלה
בבני-אדם, וחלקן גורמות למחלות קטלניות. למשל, %06 ממקרי
( באוכלוסיה היהודית האשכנזיתCF מחלת הסיסטיק פיברוזיס )
נובעים ממוטציות מסוג "פסק". בשיתוף פעולה עם ד"ר תמר בן-יוסף
מהפקולטה לרפואה מנסים במעבדתו של פרופסור באזוב למצוא
תרופות חדשות אשר יהיו פעילות בתאי אדם, ושהסלקטיביות שלהן
תתבטא בכך שמצד אחד הן יאפשרו את יצירת החלבונים השלמים
החסרים לחולים, אך מצד שני לא יגרמו ליצירת חלבונים אחרים
פגומים.
המחקר בנושא זה הוביל עד כה לפיתוח חומר חדש אשר פעילותו
על מוטציות "פסק" הייתה גבוהה יותר מאשר תרופות קיימות. בנוסף,
תוצאות ראשוניות בתרביות תאי אדם מראות שייתכן שרעילותו של
חומר זה נמוכה מאוד.
¯ÎÂÒ†˙ÒÒ·ӆ‰˜ÈËÂÈ·ÈË‡
פרופסור טימור באזוב סיים דוקטורט בכימיה אורגנית סינתטית
במכון ויצמן, בהצטיינות, ובשנת 8891, לאחר פוסט דוקטורט בהארוורד
הגיע לטכניון. כיום המעבדה שבראשה הוא עומד היא המעבדה
היחידה בישראל המשלבת פיתוח אנטיביוטיקות חדשות עם חקר
מערכות סוכריות. שני הכיוונים הללו נקשרים זה בזה, מאחר שרוב
האנטיביוטיקות הטבעיות מבוססות על סוכרים.
פיתוח אנטיביוטיקות נעשה בשתי דרכים בסיסיות. האחת היא
ס" - כלומר איתור "עקב אכילס" כלשהי בחיידק, ופיתוחֶפֶאֵפיתוח "מ
חומר הפוגע באותו אתר בגוף החיידק; והאחרת - שיפור אנטיביוטיקה
קיימת על בסיס הבנת מנגנוני העמידות שפיתח החיידק. "הדרך
השנייה מהירה וזולה יותר," מסביר פרופסור באזוב. "כי היא מאפשרת
להתחיל את המחקר מנקודה הרבה יותר מתקדמת."
"הצלחת המחקרים שלנו היא לא רק הישג אישי וקבוצתי, אלא גם
ארוע משמעותי מבחינה רפואית. אני שמח שיש באפשרותי לתרום,
ככימאי, לקידום הרפואה ולריפויים של חולים."
יותר יעילות, פחות רעילות. פרופסור טימור באזוב