Page 11 - מגזין הטכניון | אביב 2006
Basic HTML Version
˙ „ Ï Â ‰ † Ì Â È
±±
"סטודנט ישראלי לא יכול להבין
כמה קשה ללמוד כשאתה לא שולט
בשפה, ואפילו מילים חיוניות
בתחום שלנו, כמו 'בטון', לא מוכרות
לך," אומרת טטיאנה בוקאי,
סטודנטית לתואר שני בפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים.
"הסמסטר הראשון היה נורא קשה.
בעיקר השפה. הקלטתי את
ההרצאות והקשבתי להן בבית,
ולאט לאט התרגלתי." המאמץ נשא
פרי, העברית שבפיה של טטיאנה
השתפרה במהירות, וכיום - אחרי
שנתיים וחצי בארץ - יש לה אוצר מילים מרשים.
‰ÚÂ˙‰†˙ÂÎÊ·
טטיאנה, ילידת ברזיל, הצטרפה בגיל עשר הצטרפה
לתנועת השומר הצעיר. "התנועה היתה מאוד
משמעותית בחיים שלנו. הייתי פעילה בשומר הצעיר
כחניכה וכמדריכה במשך שתים עשרה שנה, וכיום,
בגיל 82, אני יכולה לומר שבזכות התנועה אני כאן."
ב-8991 היא הגיעה לישראל, לשנה שכללה שהות
בקיבוץ גזית וסמינר הדרכה תנועתי. אחר כך היא
חזרה לברזיל, להשלים תואר ראשון באדריכלות.
ב-3002 ביקרה בארץ לרגל חתונה של חברה, "ואז
הרגשתי שאני בבית." כעבור חצי שנה כבר הגיעה
לישראל, לא לפני שהכינה את כל הדרוש ללימודים
בטכניון. "רודיקה, מבית הספר ללימודי מוסמכים,
נתנה לי את כל המידע שהיה דרוש לי. העזרה שלה
היתה עצומה."
אחרי חצי שנת אולפן בירושלים הגיעה בוקאי לחיפה,
ובאוקטובר 4002 החלה ללמוד לתואר שני בפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים. המנחה שלה הוא ד"ר
אייל קרני, ונושא התזה שלה הוא "מבני בד פריסים".
"הכוונה היא לגגות של אצטדיונים, בריכות וכיו"ב,
שאותם אפשר לקפל ולארוז לקראת שימוש חוזר.
בתזה שלי אני מראה שעדיף להשתמש ביריעות
האלה - המבנים הפריסים - ולא בחומר קשיח."
¯˘·†ÌÚ†ÌÈ„ÂÓÈÏ
טטיאנה עובדת במסעדה הברזילאית "פאפאגאיו",
ששמחה לקבל בחורה ברזילאית לצוות העובדים.
תוך זמן קצר היא הפכה לקונדיטורית של המסעדה,
מה שמאפשר לה יתר גמישות מבחינת השעות.
בסמסטר האחרון היא סיימה את חובות השמיעה
שלה, והיא מקווה שתוכל לקדם את התזה ביתר
מהירות. היא גם מקווה - ומאמינה - שאמה, רופאה
במקצועה, תבוא בעקבותיה לישראל.
‚‚†˙ÈÈÏÚ ¢˙ÂȈӉ†ÁÂÙÈË·†ÍÈ˘Ó‰Ï
¢
ד"ר יגאל ששון הינו חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל, החל מאוקטובר 3002. את לימודיו
לתואר ראשון השלים בפקולטה ב-2991. בשנה האחרונה של שירותו הצבאי )7991( חזר
לפקולטה ללימודי תואר שני, בהנחייתו של פרופסור שלמה שמאי. במהלך התואר עבר
למסלול ישיר לדוקטורט, אותו השלים בספטמבר 1002. לאחר מכן יצא לפוסט-דוקטורט
שבשוויץ, וחזר לטכניון כחבר סגל. תחומי העניין שלו קשורים בתורת
EPFL
באוניברסיטת
התקשורת והאינפורמציה, ובמיוחד בתחום קודי הגרף והאלגוריתמים האיטרטיביים.
"מעבר למוניטין שלו זוכה הטכניון כמוסד טכנולוגי ומדעי, חשוב לציין כי הטכניון ובית
הספר ללימודי מוסמכים מאפשרים למנחה ולסטודנט לעבוד על בסיס מקצועי מבלי
ששיקולים כלכליים )הקשורים בשכרו של הסטודנט במהלך ההשתלמות( יבואו לידי ביטוי
ביחסי העבודה שבין המנחה והמונחה. זהו המצב הרצוי, בניגוד לאוניברסיטאות רבות בעולם
שבהן המנחה משלם בפועל את שכרו של הסטודנט, ותלותו של הסטודנט בתקציבי המחקר
של המנחה הינה מוחלטת. התלות הזאת הופכת את הסטודנט למעשה לעובד שכיר של
המנחה, וכך נפגע החופש האקדמי שלו. לכן קיים יתרון ברור בגישה שבה נוקט הטכניון,
ואני מקווה שגישה זו תישמר גם בעתיד."
לאור נסיונו כסטודנט לתארים מתקדמים בפקולטה מציין ד"ר ששון לטובה את מגוון
התמריצים שניתנו לסטודנטים מצטיינים )במסגרת מתן מלגות נוספות ופרסים על הצטיינות
בלימודים ובמחקר(. "המלגות הניתנות על ידי ביה"ס ללימודי מוסמכים בטכניון גבוהות
בהשוואה לאלו הניתנות על ידי אוניברסיטאות אחרות בארץ," הוא אומר, ומביע את שביעות
רצונו גם מהעזרה הרבה שמושיט בית הספר לסטודנטים במתן מגורים בתוך הקמפוס
במחירים אטרקטיביים. לצורך השוואה מציין ד"ר ששון את האוניברסיטה השוויצרית שבה
השתלם כפוסט-דוקטורט, שאינה מציעה שום אפשרויות דיור לסטודנטים, למרות שמחירי
הדירות באיזור זה הינם גבוהים.
ד"ר ששון סבור שקיים יתרון ב"תקופת צינון" מסוימת בין לימודי התואר הראשון ללימודי
המוסמכים. "בתקופה כזו אפשר לצבור ניסיון מקצועי וטכני בתעשייה )או בצבא, כאשר
רווח זמן המעניק בשלות ובגרות מקצועית, ויכול להיות לעזר רב
ִ
מדובר בעתודאים(, וזהו מ
בשלבים הקשורים במחקר. הדבר רלוונטי במיוחד למשתלמים לתואר שלישי ולאלה העוברים
לדוקטורט במסלול הישיר, שלגביהם משך ההשתלמות הינו כארבע שנים לפחות."
משיחות שקיים בשנים האחרונות עם עמיתים באוניברסיטאות בחו"ל למד ד"ר ששון
שעבודות מאסטר שנכתבו בטכניון )בתחומי עיסוקו - תקשורת ואינפורמציה( משתוות
לעיתים בהיקפן וברמתן לעבודות דוקטורט שנכתבות באוניברסיטאות טובות בחו"ל. "מצד
אחד זוהי מחמאה לטכניון, ומצד שני צריך לשמר את המצוינות הזו," הוא אומר. לדעתו
כמעט כל סטודנט טוב, המעוניין למצות את עצמו בעבודת מאסטר, זקוק לחמישה סמסטרים
להשלמת מחקרו לתואר מגיסטר ולכתיבת מאמר וחיבור מדעי. "חשוב לזכור שבשנה
הראשונה נדרש הסטודנט ללמוד קורסים שחיוניותם הכרחית לצורך פיתוח יכולת עבודה
משותפת בין המנחה למונחה. בנוסף, במקרים רבים מתחיל מחקרו של הסטודנט רק
בסמסטר השלישי להשתלמותו, לאחר שהשלים לימודים של קורסים חיוניים בשני הסמסטרים
הראשונים להשתלמותו. בל נשכח שמלגאים עסוקים גם בהוראה בפקולטה )בעומס שהינו
שווה ערך לשני ימי עבודה בשבוע(. באופן כללי, משתלמים לתואר מגיסטר בעלי הישגים
נאותים, שהמנחה תומך בהמשך השתלמותם, מאושרים להשתמש בסמסטר החמישי לצורך
השלמת מחקרם, תוך תמיכה תקציבית של המנחה והפקולטה. דבר זה תורם לשמירה על
רמת עבודות המגיסטר הטובות, הראויות לפרסום בכתבי-עת מכובדים. יחד עם זאת, כדי
להמשיך לטפח את המצוינות בטכניון חשוב לעודד סטודנטים מצוינים לתואר שני להמשיך
ללימודי דוקטורט, ולאחרונה נראה שקיים גידול במספר הסטודנטים לתואר שני העוברים
ללימודי דוקטורט במסלול הישיר."
בנוסף מאמין ד"ר ששון כי ראוי שבית הספר יתמוך יותר בנסיעות של סטודנטים לכנסים
בעולם - "זאת חשיפה חיונית של הסטודנטים ושל עבודות המחקר שלהם בפני הקהילה
המדעית, ולכן מדובר באינטרס משותף של הסטודנט, המנחה והטכניון כולו."
