˙ Â ˘ „ Á
≥
¢˜ËÓ¯¢ ˙˘¯ ¯Â‚È˘·†‰Áψ‰
¢‚Ù†ÔÂÈÎˉ†È‚Ȉ
¢‰È·ÓÂϘ¢†˙ÂÁÙ˘Ó†ÌÚ
האסטרונאוטית איילין קולינס, מפקדת המעבורת "דיסקברי", היתה המרצה
המרכזית בארוע שנערך בחודש פברואר במלון דן פנורמה בתל אביב. בארוע נכחו
נציגי משפחות האסטרונאוטים מהמעבורת "קולומביה", ראשי הטכניון, בוגריו,
דורשי הטכניון בישראל, וראשי התעשייה האווירית.
רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט אל"מ אילן רמון ז"ל, אמרה כי היא נרגשת
נוכח גילויי ההנצחה של בעלה בישראל וברחבי העולם. דוברים נוספים בארוע
היו עודד טירה, נשיא "פניציה" ויו"ר מועדון המאה של בוגרי הטכניון; גברת מירה
פרידמן-חמו, נשיאת המועדון המסחרי והתעשייתי; האלוף )מיל'( דוד עברי, נשיא
בואינג ישראל; ואבי הר-אבן, לשעבר מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית.
בחודש אפריל שיגר הטכניון רקטת מחקר
ייחודית אשר תוכננה ונבנתה במשך חמש
שנים על ידי סטודנטים בטכניון. הפרויקט
בוצע בהנחיית חברי סגל ובשיתוף רפאל.
הרקטה, "רמטק" שמה, היא רקטת מגח, מסוג
שטרם נבחן בניסויי טיסה בארץ, ועדיין אינו
נמצא בשימוש ברחבי העולם. משקל הרקטה
כ-09 קילוגרם ואורכה 07.3 מטרים.
מנחי הפרויקט, פרופסור אלון גני מהפקולטה
להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון ויצחק
גרינברג מרפאל, מסבירים כי מדובר בפריצת
דרך טכנולוגית. "לא היה לנו שום נדבך מעשי
קודם, לא היה ניסוי טיסה שיכולנו להסתמך
עליו, ולמעשה התחלנו מאפס."
"רמטק" מונעת על ידי מנוע מגח סילון
)רמג'ט(, הפועל על דלק מוצק. מנועי מגח
מבוססים על דחיסה אווירודינמית של האוויר
הנובעת ממהירות התנועה ומבטלת את
הצורך במדחס. לפיכך מנועי מגח הם מנועים
פשוטים, נטולי חלקים נעים, המסוגלים
לפעול במהירויות גבוהות בהרבה ממנועי
סילון. "מנועי מגח יכולים לשמש
-
טורבו
בעיקר בטילים ארוכי טווח, ובעתיד - בכלי
טייס הנעים במהירות שגיא-קולית )היפר
סונית(, הגבוהות פי חמישה עד עשרה
ממהירות הקול", מסביר פרופסור גני. "יתרון
נוסף, מלבד המהירות הגבוהה, הוא צריכת
דלק נמוכה - רבע עד שליש מהצריכה של
מנוע רקטי. יתרון זה מגדיל כמובן את טווח
הטיסה של הכלי."
מאחר שדחיסת האוויר במנוע המגח מבוססת
על תנועה ולא על מדחס, כדי להכניס את
המנוע לפעולה יש להביאו למהירות גבוהה
מאוד - כפעמיים מהירות הקול. לפיכך שוגרה
ה"רמטק" על ידי מנוע רקטי, ורק בגובה של
כארבעה קילומטרים הסתיים שלב הפעולה
הרקטי והופעל מנוע המגח.
על הפרויקט עבדו כעשרים סטודנטים, לאורך
שלושה מחזורים, בתמיכה כספית של קרן
דבורה. רוב הסטודנטים שהשתתפו בפרויקט
כבר סיימו את לימודיהם, ובצוות המשגר היו
ארבעה סטודנטים, בהם סטודנטית אחת.
בתמונה )מימין לשמאל(: מירה פרידמן-חמו, אבי הר אבן, איילין קולינס
ותומס אנדריי, עודד טירה, משה קרת ורונה רמון )צילם: דוד גרבש(
ÛÂÒȇφ˙È˘„Á†˙ίÚÓ
·È‡‰†Áˢ·†Ú„ÈÓ
"אליס" - מערכת חדשנית לאיסוף מודיעיני, המוטלת ממטוס בשטח
האויב - הוצגה על ידי סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה
וחלל בכנס הישראלי לתעופה וחלל שהתקיים בתחילת מרץ.
מנחה הפרויקט, פרופסור בני לנדקוף, הסביר כי הרעיון הייחודי מבוסס
על הטלת המערכת ממטוס מנמיך טוס, הנע במהירות מירבית מעל
לשטח האויב. לאחר נחיתת המערכת נזקף מהמערכת תורן שעליו
מורכבים אמצעי מודיעין מגוונים כמו מצלמות יום ולילה, מיקרופונים
ומערכת תקשורת. התקשורת עם המערכת נעשית באמצעות לווין.
למערכת המוצעת שני יתרונות משמעותיים ביחס למודיעין מוטס
)מטוסי מודיעין או מזל"טים(: כושר הישרדות גבוה ועלות-משימה נמוכה.
היתרון הראשון בולט במיוחד באזורים המוגנים בטילי קרקע-אוויר,
המקשים על שהייה ממושכת של מטוס או מזל"ט.
מערכת "אליס" מותאמת למגוון גדול של מטוסים, שכן היא קלה, קטנה
בממדיה וניתנת לנשיאה במספר גדול של נקודות תלייה.
הפרויקט, שעליו עבדו שמונה סטודנטים במשך שני סמסטרים, הוצג
בפני מאות משתתפי הכנס, שביניהם מדענים מנאס"א, בכירי התעשייה
האווירית ותעשיית החלל הישראלית, נציגי רפאל ומדענים
, קורנל וקיימברידג'.
MIT
מהאוניברסיטאות
קטנה וניידת, קלה ושורדת. מערכת "אליס"
48...,4,5,6,7,8,9,10,11,12,13 2,1