¥
˙ Â ˘ „ Á
חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט והמרכז הרפואי רמב"ם פיתחו מערכת המאפשרת ביצוע
ניסויים "אנושיים" בחיות מעבדה. על הפיתוח, שנרשם כפטנט, דיווח לאחרונה כתב העת המדעי
.
Cancer Research
פרופסור קרל סקורצקי, מנהל מכון רפפורט בפקולטה לרפואה, שהגה את הרעיון, וד"ר מתי
צוקרמן, המובילה את הפרויקט במעבדה לרפואה מולקולרית, פיתחו את המערכת במטרה לפתור
בעיה יסודית הקיימת בתהליך בדיקתן של תרופות חדשות. "כל תרופה חדשה חייבת להיבדק על
בני אדם", מסבירה ד"ר צוקרמן. "אולם בגלל הסיכונים שישנם בתרופה שטרם נבדקה, נבדקת
התרופה קודם על חיות מעבדה )כגון עכברים(, ורק לאחר מכן - אם הצליח הניסוי בחיות - היא
תיבדק על בני אדם."
אחת הבעיות שהתגלו במהלך השנים היא שחלק מהתרופות שנוסו בהצלחה על עכברי מעבדה
נכשלו בניסויים הקליניים על בני אדם. ד"ר צוקרמן מסבירה כי "הדמיון המבני הקיים בין המערכות
‰„·ÚÓ†˙ÂÈÁ·†¢ÌÈÈ˘Â‡¢†ÌÈÈÂÒÈ
איגוד הקרדיולוגיה האמריקני העניק פרסים לשני מדענים צעירים
מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.
ÔÈÈË˘Ù‚†¯Â‡Èφ¯ÂÒÙ¯ÙφÒÙÈÈʆүÙ
פרופסור ליאור גפשטיין )הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, מכון רפפורט
והמחלקה לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם( זכה בפרס על שם זייפס
. פרופסור גפשטיין הוא הזוכה הראשון בפרס זה,
(Douglas P. Zipes
)
שמטרתו להוקיר את פועלו המדעי של חוקר צעיר שתרם תרומה
יוצאת דופן למחקר הקרדיו-וסקולרי תוך הצגת הישגים אקדמיים
מרשימים. הוא נבחר מקרב 53 מועמדים אשר הגיעו לשלב הסופי.
ד"ר דאגלס פטר זייפס, סגן נשיא הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה, הינו
)הפרעות בקצב
cardiac arrhythmias
חוקר בעל שם עולמי בתחום של
הלב( ואלקטרו-פיזיולוגיה. זייפס, שמאחוריו שלושים שנות מחקר
קרדיולוגי, מתמחה באלקטרו-פיזיולוגיה, תחום העוסק במנגנון
האלקטרוני המפעיל את הלב, והינו מומחה בעל שם עולמי בתחום של
הפרעות לב.
בנוסף לקבלת הפרס במעמד הטקס הרשמי של האגודה, נבחר ד"ר
השונות של העכבר והאדם אינו מתבטא בהכרח בדמיון וזהות ברמה התפקודית". זו הבעיה שאותה נועד לפתור הפיתוח החדש.
˙È˘Â‡‰†˙ÚÏ·ÂÓ‰
השיטה שפיתחו פרופסור סקורצקי וד"ר צוקרמן מבוססת על שימוש בתאי גזע עובריים, שהם התאים הבלתי ממוינים בעובר, שמהם מתפתחים
התאים הממוינים השונים - תאי עצם, תאי שריר וכיו"ב. כאשר תאי גזע עובריים אנושיים מוזרקים לעכבר הם מתמיינים ויוצרים טרטומה -
גוש המורכב מתערובת של רקמות )כגון סחוס, כלי דם, רקמת שומן או רקמת חיבור( ממקור אנושי. הטרטומה מהווה מעין "מובלעת" של
רקמה אנושית בגופו של העכבר.
דמה מאוד לניסוי המבוצע באדם ממש, למרות העובדה שהטרטומה נמצאת בגופו
ִ
מאחר שמדובר ברקמה אנושית, הרי שניסוי שיבוצע בה י
של עכבר. אם יתפתח בה גידול סרטני, הוא יתנהג בדומה לגידול סרטני בגופו של אדם. אפילו אספקת הדם לגידול תבוצע בתיווכם של כלי
דם ממקור אנושי. כך מתבצע הניסוי למעשה בעכבר, אבל תוצאותיו מהימנות יותר ודומות יותר לניסוי קליני באדם.
לפיתוח החדשני יתרונות נוספים: מכיוון שהטרטומה שנוצרת אצל העכבר מהווה תערובת של רקמות אנושיות רבות, ניתן לבחון את התפתחות
הגידול הסרטני במגוון רחב של סוגי רקמה. בנוסף, שיטה זו מאפשרת בדיקה של השפעת תרופות שונות על כל רקמה נגועה, כמו גם את
השפעתן על רקמות אנושיות בריאות.
‰¯˜Â‰†∫È˜È¯Ó‡‰†‰È‚ÂÏÂÈ„¯˜‰†„‚ȇ
‰‡Âٯφ‰ËϘٷ†ÌȯÈÚˆ†ÌÈÚ„Ó†È˘Ï
גפשטיין גם להעניק את ההרצאה ע"ש זייפס שעסקה בנושא: "השתלת
תאים כטיפול בהפרעות קצב".
¢ÔÈÈˈӆ¯ÈÚˆ†¯˜ÂÁ¢†≠†ÌÂÏ·†È˘†¯¢„
ד"ר שני בלום נבחר כ"חוקר צעיר מצטיין" בתחרות השנתית שעורך
האיגוד. זוהי זכייה ראשונה של חוקר ממוסד ישראלי בתחרות זו.
ד"ר בלום, שסיים את לימודי הרפואה בטכניון בשנת 9991, למד
במעבדתו של פרופסור שאפר )מכון מקס פלנק, גרמניה( מודל
מיקרו-כירורגי ייחודי בעכברי מעבדה. לאחר שנת סטאז' במרכז הרפואי
(
Phd
בילינסון חזר ד"ר בלום לפקולטה, והחל ללמוד לתואר שלישי )
בהנחייתו של פרופסור אנדרו לוי. כאן הוא הקים את אותו מודל, ובחן
באמצעותו את השפעתם של סוגי סוכרת שונים על התפתחות טרשת
עורקים וסיבוכים הקשורים ללב. הניסויים שביצע איששו את ממצאיו
של פרופסור לוי, לפיהם חולי סוכרת מסוג מסויים )2-2( חשופים הרבה
יותר לאותם סיבוכים. יתר על כן, בניסויים אלו הצליחו ד"ר בלום
ופרופסור לוי להקטין משמעותית את חומרתו של התקף הלב, באמצעות
תרופה ניסיונית הנכנסת כעת לניסויים קלינייים.
48...,5,6,7,8,9,10,11,12,13,14 2,3,1