Page 9 - מגזין הטכניון | קיץ 2012

הספציפיות האלה אני מגיע גם לשאלות
כיצד מתפתח המדע וכיצד ≠ הגדולות
בסופו Æמבוצעת הקפיצה מד גמה לד גמה
של הספר אני מקדיש פרק משמעותי
בתקווה שאצליח ¨לשאלות הבלתי פתורות
Æלעורר את קהיליית הפיזיקה הגרעינית
ø למה צריך לעורר אותה
כי התחום הזה חטף מוות קליני כבר לפני
בעקבות הקושי להתקדם ¨שנים רבות
גם Æבו ולפתור שאלות בסיסיות מאוד
המחלקה הטכניונית לפיזיקה גרעינית
אך כיום יש התעוררות ¨ נסגרה לפני שנים
בעיקר בזכות ≠ רצינית בעולם בתחום הזה
והייתי רוצה ≠ התפתחויות באסטרופיזיקה
לראות התעוררות כזאת גם כאן בטכניון
Æובישראל בכלל
øבאילו שאלות בסיסיות מדובר
כיום אנחנו יודעים איך נוצרו היסודות
יסודות שגרעיניהם קלים יותר ≠ הקלים
אבל לא מצליחים לפצח ≠ מגרעין הברזל
Æתעלומות שקשורות ביסודות הכבדים
ø מדוע קשה לחקור את היסודות הכבדים
מפני שהם נוצרים בתהליך שעובר דרך
היסודות הקלים Æ גרעינים שאינם יציבים
ברזל הוא החומר היציב ≠ יציבים יחסית
Æ ותוחלת החיים שלהם ארוכה≠ ביותר
למרבית היסודות הכבדים תוחלת חיים
יש למשל יסודות שתוחלת Æקצרה מאוד
שזה ¨ שניות±∞≠±∞החיים שלהם היא
אנחנו מכירים Æ בלשון המעטה¨ממש מעט
על כדור הארץ רק את היסודות הכבדים
בגלל תוחלת Æ והם אינם רבים¨שהם יציבים
החיים הקצרה של מרבית היסודות הכבדים
גרעינים כאלה ¢ לאסוף¢ אנחנו לא יכולים
עלינו לחקור אותם ªולחקור אותם בנחת
בתי ¢ לשם כך קמים כיוםÆברגע היווצרותם
≠ שמייצרים יסודות עתירי¨ מיוחדים¢ חרושת
השנה Æ כלומר חומרים כבדים¨נויטרונים
מה ¨מתקיימים ארבעה כנסים בנושא הזה
Æשמצביע על התעניינות גוברת בתחום
ø נויטרונים≠מה מיוחד בגרעינים עתירי
הם Æ של הגרעין ¢דבק¢נויטרונים הם ה
החלקיקים שמתגברים על כוח הדחייה בין
את הגרעין ולא ¢מחזיקים ¢ וכך¨הפרוטונים
מה שמוזר הוא Æמאפשרים לו להתפרק
שלכאורה אמור לחזק את ¨שריבוי נויטרונים
Æ לפעמים דווקא מחליש אותו¨הגרעין
¨ מסובך מאוד¨ כאמור¨התחום הזה
באופן ≠ לכן אנחנו יורדיםÆוהשאלות קשות
איך ¢ מהעץ של השאלה הגדולה≠ זמני
ומסתפקים בחקר ¢נוצרו החומרים האלה
Æההרכב שלהם ומשמעותו
אמרת שחוקי הפיזיקה אינם משתנים
אבל הכותרת ¨מזמן לזמן וממקום למקום
האם הפיזיקה היא אותה ¢ היא¥ של פרק
¢øפיזיקה בכל מקום
לפחות ¨ עקביות חוקי הטבע היאÆנכון
¨ הנחת יסוד של החשיבה המדעית¨לכאורה
אנשי תורת Æאבל יש החולקים עליה
סבורים שקבועי הטבע ¨ לדוגמה¨המיתרים
אינם קבועים בזמן ® ולכן גם חוקי הפיזיקה©
הם גורסים שאין יקום אחד Æולא במרחב
ובכל אחד מהם פועלים ¨ יקומים±∞μ∞∞אלא
החוקים האלה ¨ לטענתםÆחוקים שונים
לכן נשאלות שאלות Æמשתנים גם בזמן
האם הפיזיקה של כדור הארץ היא ∫כמו
האם חוקי הטבע ø הפיזיקה של הכוכבים
שאנחנו מכירים כיום הם חוקי הטבע
ø ששלטו ביקום לפני חמישה מיליארד שנה
האם החוקים שלפיהם אנחנו מודדים את
שכיחות האלמנטים בכוכב המרוחק מיליוני
øשנות אור הם אכן החוקים הפועלים שם
øומה התשובה
אבל ¨בקשר ליקומים אחרים אני לא יודע
¨ נכון למיליארדי השנים האחרונות¨ ביקום הזה
Æברור לי שחוקי הטבע אחידים ובלתי משתנים
אור שיצא ¨ למשל ¨כיום אנחנו יכולים למדוד
Æמאטום מימן לפני חמישה מיליארד שנים
הקרינה הזאת מסגירה את מבנה האטום
נכון Æ והוא זהה למבנה אטום המימן כיום≠
¨ לעבר המפץ הגדול ¨שככל שהולכים אחורה
לכן אנחנו לא יכולים Æהעניינים פחות ברורים
מה התרחש בשלוש ¨ נכון לעכשיו¨לדעת
מאות אלף השנים הראשונות לקיומו של
אבל וידאנו Æ ואילו חוקים שלטו בו¨היקום
שבשלוש מאות אלף השנים שלאחר המפץ
Æ הפיזיקה היא בוודאות אותה פיזיקה¨הגדול
אנשי תורת המיתרים מוסיפים יקומים
ובכך בעצם מרחיבים את ¨ומערכות חוקים
Æהגדרת המדע
הם מתייחסים Æ והם מרחיבים יותר מדי¨כן
¢¨תיאוריה של הכל¢ לתורת המיתרים כאל
כל עוד ¨י היא תיאוריה של כלוםַ ואילו בעינ
¢Æהיא לא הוכחה בניסיון ולא בתצפית
ø למהÆקצת מעליב
מהסיבה הפשוטה שהתיאוריה הזאת לא
אפשרות ≠ עומדת בקריטריון המדעי הבסיסי
תיאוריית המיתרים מעניינת ויש Æההפרכה
אבל היא אינה מציבה לפי שעה ¨בה קסם
ולכן אינה ¨טענות מדעיות שאפשר להפריך
Æתיאוריה מדעית של ממש
Æנחזור לספר שלך ולכותרת המשנה שלו
מה באמת אנחנו יודעים על התפתחות
ø היסודות
ממה שמעסיק אותי ¨אולי נתחיל מהסוף
מה שאנחנו עדיין לא ∫בפרק האחרון בספר
¨ נויטרונים≠ גרעינים עתירי ¨ כאמורÆיודעים
הם עדיין בגדר ¨שהם כבדים מגרעין הברזל
בחלקיקים האלה פועלת פיזיקה Æ תעלומה
¨שאמנם אינה מנוגדת לחוקי הטבע שלנו
Æאבל היא שונה מהפיזיקה הגרעינית הרגילה
הרבה ממה שאנו יודעים בפיזיקה גרעינית
לשמחתי יש כיום Æלא נכון בגרעינים האלה
¨ לצערי Æפעילות רבה בחקר התחום הזה
אני מקווה Æהפעילות בארץ אינה מספקת
שהספר שלי יחולל שינוי כלשהו במצב הזה
Æבארץ ובעולם
ענן מולקולרי שממנו נוצרים כוכבים חדשים
π ספרים