Page 18 - מגזין הטכניון | קיץ 2012

±∏
מאיר≠פרופסור אלישע בר
לוכד בעדשת מצלמתו רגעים
אנושיים במסדרונות בית החולים
הוא שמה של תערוכת צילומים ¢אבחנה דקה
שנפתחת החודש באכסדרת הפקולטה ¨ייחודית
צילומים ≤¥ בתערוכה מוצגיםÆש רפפורט¢לרפואה ע
מרצה בפקולטה ומנהל ¨מאיר ≠של פרופסור אלישע בר
פרופסור Æ ציון≠מחלקת רדיולוגיה במרכז הרפואי בני
למד צילום במרכז לצילום אמנותי ¨±π¥∂ יליד¨מאיר ≠בר
ובמסגרת הקורס ¨ בהדרכתו של גוסטבו הוכמן¨בחיפה
עבודתי כרדיולוג ¢ Æהחל לתעד את הוויית בית החולים
הנחוץ כדי שאבצע איבחון ¨מחייבת ריחוק מסוים
הוא ≠ הצילום האמנותי הפוך לגמריÆמדויק וטיפול נכון
לשני ¨ עם זאתÆ את המבט¨מאפשר לי ללכוד את הרגש
¨ שניהם מצריכים ערנות∫העיסוקים יש מכנה משותף
¢Æהתבוננות וחדירה לפרטים
התערוכה מתקיימת בפקולטה לרפואה לאחר שהוצגה
Æ גיא עולמי∫ אוצרÆבבית סוקולוב בתל אביב
מאת נאוה סמל
להבין בפשטות שחיינו לשווא ולשווא ¨ תן לנו בריאות¢
אבל הצילומים ¨ אומר חנוך לוין הפסימי¢¨גם נמות
בדיוק כשם ¨מאיר מקרינים דווקא אופטימיות≠של בר
מהדהדת ≠ ¢יִ רַּב¢ ≠ שבכינוי החיבה שלו בפי חבריו
אי אפשר להפריד בין ברי הרופא וברי Æ¢בריא ¢ המילה
בכולם פועמת נשמה Æ ועכשיו גם ברי הצלם¨האדם
ברי מאמין שלחיים יש Æשכולה שמחת חיים והתלהבות
לויני הקודר ≠עוד המון מה להציע ושאת הסוף החנוך
העשייה לעולם לא ¨ אצל בריÆאפשר וניתן לעכב
¨ וגם כשהגוף תקוע בתוך מסגרת דמויית מצבה¨תמה
Æהעיניים עודן נשואות אל המקום שבו רוחשים חיים
מתוך קטלוג התערוכה
תמונהסיפורה של
מאיר≠מאת אלישע בר
פרטי Æ מסרבת להניח לו¨ צרובה בזכרונו¨לכל רופא תמונה משלו
היא זו שבוחרת Æ אך הבחירה כבר אינה שלו¨המפגש כבר היטשטשו
במועד ¨ מבליחה כמטאור בשעות בלתי צפויותÆ מתי להתייצב והיכן
זו לא סיטואציה Æ ותמיד בהקשרים מפתיעים¨ הכי פחות מתאים
¨ מבט של הרף עיןÆ ובוודאי שלא נבחרה במודע¨דרמטית במיוחד
Æ אולי חיבוק אחרון¨ אבא¨ אמא¨ אחות¨ דמעה של אח ¨זעקה חרישית
משייטת במסלולי ¨כך היא מבצבצת לה מתוך התאים האפורים
אולי ¨ ואותו הרגעÆ אני לא מניחה לך∫ מתייצבת ואומרת¨הסינפסות
ריחות ¨ צבעים¨ נפרט למולקולות של פרטי פרטים¨אלפית שנייה
זה עשוי Æ בצליל חרישי או בקרשנדו מבעית¨HD ברזולוציית¨וקולות
∞±∫±± או בשעה ¨לקרות בשעת חצות הליל במחלקת הטיפול הנמרץ
בטיול ¨ לעזאזל¨ או¨ בבוקר במרפאה הכפרית בשעת מדידת לחץ דם
Æ רופא חולים ¨ לך תדעÆרומנטי על שפת הים עם השקיעה
אצבעות יד Æ אין טבעת נישואיןÆ הציפורניים מטופחותÆהידיים מדברות
בה ¨ נוגעות לא נוגעות באצבעות כף יד ימין¨שמאל מקופלות ורפויות
פיסת המתכת הבהירה משמאל מבהירה Æהאצבעות פשוטות למחצה
צינור העירוי המקובע בפלסטר אל המרפק Æשמדובר בסורק רפואי
Æמשלים את הסיפור ומעביר אותנו באחת לעולם הבריאות והחולי
הנבדק מפקיד את גורלו בידי Æשיח≠בין כפות הידיים מתנהל דו
האם הלילה שלפני Æ ובעוד דקות ספורות ייחרץ גזר הדין¨הרופאים
מיהי ø לילה של שינה טרופה¨ההתייצבות לבדיקה היה ליל שימורים
האישה שסידרה לו ¨ האישה הישובה בחדר ההמתנה ומבטה זגוגי
מעבר לזכוכית העופרת øאת צווארון החולצה לפני הכניסה לבדיקה
חתך ¨אפור≠לבן ≠ פיקסל חובר אל פיקסל בשחורÆניצב צג המחשב
זוג עיניים Æ ויחדיו הם משלימים את הפסיפס¨ רוחבי רודף את קודמו
Æ ומהר≠ צריך אבחנהÆ עיניים חוקרות¨מתבונן בתמונה בעיניים טרוטות
בחוץ מחכים עוד עשרה Æ אין דלקת¨ יש דלקת¨ אין דימום¨יש דימום
Æ השעון לא מפסיק לתקתקÆ אנשים לתורם
אולי כדאי Æ מוקד היפודנסי בבלוטת הלבלב¨ יש ממצא¨ כן אדוני
האבחנה עדיין אינה ¨ איך אסביר לךÆ שתצרף לשיחה את אשתך
Æ אולי שום דבר¨ אולי גידול סרטני¨ אולי זה תהליך דלקתיÆ ברורה
רק המיקרוסקופ Æ ניאלץ לאשפז אותך ולערוך ביופסיהøשום דבר
Æ שום דבר¨ סרטן¨ דלקת∫ יכול להכריע בין האפשרויות
בדיקות Æ≥ Æ בדיקה גופניתÆ≤ Æ אנמנזהƱ ∫בבית הספר לרפואה למדנו
בבית Æ יש מסלול קבוע לבירור התסמיניםÆ פרוגנוזהÆ¥ Æמעבדה ורנטגן
איך להעביר את ¨ איך לומר¨ מה לומר ∫הספר לרפואה לא למדנו
מה ¨ איך להרגיע את בן הזוג¨ מה לעשות עם המבט המתחנןÆהמסר
מה לעשות ¨ מה אמור להיות טון הדיבור¨ רמת ההזדהות שיש להקרין
להיכן נעלמה האמפתיה אחרי ¨ ואיפה בכלל האנרגיותÆעם המבט
øלילה ללא שינה ושמונה עשר אשפוזים דחופים
Æ אתמול בלילה הנבדק לא עצם עיןÆהידיים מדברות
Æ אדוני הרופא¨ עוד ליל שימורים מצפה לך הלילהÆהידיים מדברות
מגע עדשת
חיים רוחשיםהמקום שבו
¢
תערוכות