Page 10 - מגזין הטכניון | סתיו 2010

ÁÂ˙ÈÙ ¯˜ÁÓ 10
פל ישתה של נמלת האש:
אשמת האדם
אחד התמריצים להתפשטותה של נמלת האש
( הואWasmannia auropunctataהקטנה )
השקייתם של שדות וגינות - כך עולה ממחקר
שערך הסטודנט )לתואר שני( רועי פדרמן,
בהנחיית פרופסור יוחאי כרמל מהפקולטה
להנדסה אזרחית וסביבתית. פדרמן בנה מודל
ממוחשב הממפה את איזורי ההתפשטות
הפוטנציאלית של הנמלה בארץ, וגילה
באמצעותו כי ההשקיה יוצרת סביבה דומה
לאיזור הגידול הטבעי שלה, וכך מאפשרת את
התפשטותה ואת התבססותה.
נמלת האש הקטנה, שמוצאה בדרום אמריקה
ובמרכז אמריקה, הגיעה לישראל ככל הנראה
בתוך בולי עץ שיובאו לארץ, ונפוצה כאשר
בולי העץ הללו נקצצו ונמכרו למשתלות כמצע
לגינות. הנמלים הראשונות התגלו בעמק הירדן
בשנת 5002, ומאז הן אותרו גם בגליל, בשרון
ובגוש דן. לאחרונה התגלו נמלים מזן זה גם
באזור זכרון יעקב.
נמלת האש הקטנה נמצאת ברשימת 001
הפולשים המזיקים בעולם, וקשה מאוד
להדבירה. עקיצתה כואבת במיוחד והיא
הרסנית מאוד למשתלות. השנה פרסם מנכ“ל
המשרד להגנת הסביבה, ד“ר יוסי ענבר, אזהרה
בנושא בקרב כל מנהלי המשתלות בארץ.
פדרמן בדק במחקרו את יעילות שיטות הניטור
וההדברה הקיימות, והוא ממליץ להתמקד
בחיפוש ישיר של קינים ובשימוש בפתיונות
הקרובים זה לזה - כפי שנעשה באיי גלפגוס.
י י ב ו א ע ץ ו השק י ה ש ל ג י נ ו ת ו ש ד ו ת -
כ ך התפשט ב י ש ר א ל אח ד ה מ י נ י ם
ה פ ו ל ש י ם ה מ ז י ק י ם ב י ו ת ר ב ע ו ל ם
” ע ל ת ה “ ל י ש ר א ל ב ת ו ך ב ו ל י ע ץ . נ מ ל ת ה א ש ה ק ט נ ה
ק ר ו ם ה פ ח מ ן
ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב י ן ה ט כ נ י ו ן ל א ו נ י ב ר ס י ט ת ר י י ס , י ו ס ט ו ן , מ א פ ש ר ל ר א ש ו נ ה
ל י י צ ר ש כ ב ו ת פ ח מ ן ב ע ו ב י ש ל א ט ו ם ב ו ד ד
חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת רייס ביוסטון, טקסס, פיתחו שיטה חדשנית להפקת גרפין -
שכבות פחמן בעובי אטום אחד - בכמויות גדולות יחסית. הפיתוח, שנחשף בכתב העת המדעי
, עשוי להוביל להפחתת עלויות הייצור של חומרים מרוכבים, המשמשיםNature Nanotechnology
בתעשיות הרכב והחלל ובתחומים נוספים.
”כאשר שכבות גרפין מוצמדות זו על גבי זו, הן יוצרות גרפיט, שהיא ה‘עופרת‘ בעפרונות,“ מסביר
פרופסור ישעיהו טלמון, ראש מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון וחבר סגל בפקולטה
להנדסה כימית. ”הדבר ידוע כבר מאות בשנים, אולם רק בשנת 4002 הצליחו חוקרים לזהות שכבות
גרפין בודדות. מאז עוסקים מדענים רבים בחקר הגרפין, משום היותו חומר חזק במיוחד וגם בעל
מוליכות גבוהה.“
פרופסור מתאו פסקואלי מאוניברסיטת רייס, השותף במחקר, אומר כי השיטות הקיימות לייצור
גרפין אינן מאפשרות ייצור גרפין טהור )ללא זיהומים( בכמות גדולה. ”השיטה שלנו מספקת חומר
טהור במיוחד. אנו משתמשים בשיטות שבהן יוצרו בעבר חומרים בכמות גדולה בתעשייה הכימית.
צוות המחקר שלנו מצא שניתן למוסס גרפין בחומצה כלורוסולפונית, שהיא ממיס תעשייתי ידוע.
הופתענו לגלות ששכבות גרפין בודדות נפרדו מעצמן מגרפיט בתוך החומצה. הצלחנו להמיס
עד שני מיליגרם של גרפין בליטר חומצה - ריכוזים גדולים פי עשרה ממה שניתן לקבל בשיטות
המקובלות.“
קבוצת המחקר ניצלה שיטות חדשניות של מיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורה נמוכה,
המאפשרת דימות ישיר של שכבת הגרפין בחומצה הכלורוסולפונית. ”זהו הישג ניכר בהתחשב
באופי החומצה החזקה ובקשיים בהכנת הדגמים למיקרוסקופ האלקטרונים ובדימות עצמו,“ מציין
פרופסור יכין כהן, דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון וחבר בצוות המחקר.
”אם ניתן להכין גבישים נוזליים, יש אפשרות לטוות מהם סיבים,“ אומר חוקר נוסף בצוות, פרופסור
ג‘יימס טור מאוניברסיטת רייס. ”בגבישים נוזליים השכבות הבודדות מסתדרות כך שניתן להזריק
את החומר דרך חרירים המתאימים לטוויית סיבים.“
מחלת כ ל י ו ת כ ר ו נ י ת : ג י ל ו י י ם חדש י ם
ן המגביר אתֶ חוקרים מהפקולטה לרפואה ע“ש רפפורט ומהמרכז הרפואי רמב“ם בחיפה גילו ג
הסיכון למחלת כליות בקרב אנשים ממוצא מערב אפריקני. זיהוי הגן יאפשר לפתח אסטרטגיות
למניעה או האטה של הכשל הכלייתי.
המחקר, שנערך בראשות פרופסור קרל סקורצקי - חבר סגל בפקולטה לרפואה ע“ש רפפורט
בטכניון, מנהל פיתוח הרפואה והמחקר ונפרולוג בבית החולים רמב“ם - פורסם בכתב העת המדעי
. Human Genetics
”מחלת כליות כרונית משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם,“ מסביר פרופסור
סקורצקי. ”מחלה זו כרוכה בתסמינים רבים ובעיות בריאותיות ועלולה להוביל בסופו של דבר לכשל
כלייתי, המצריך דיאליזה או השתלה - שאינם זמינים בכל מקום. טיפולים חיוניים אלו הם יקרים,
ואינם יכולים למנוע כליל פגיעה בתוחלת החיים ובאיכותם.“
המחקר בחן בין השאר מדוע אזרחים אמריקאים ממוצא אפריקני סובלים מסיכון גדול פי ארבעה
)יחסית לאוכלוסייה הכללית בארה“ב( ללקות במחלת כליות, ומדוע חולים ממוצא היספני סובלים
, מעורבHDL , מרכיב בחלקיק נושא השומנים בדםAPOLן 1ֶ מסיכון גדול פי שניים. הממצאים: ג
בסיכון המוגבר למחלת כליות באותה אוכלוסייה.
של 559 אפרו-אמריקנים והיספנו-אמריקנים DNA המידע שנאסף, יחד עם תוצאות שהושגו בניתוח
ו-676 אנשים מ-21 קהילות באפריקה, הוביל את החוקרים לזיהוי שינויים גנטיים ספציפיים
כגורמים )ולא רק כסמנים גנטיים( לאותו סיכון מוגבר למחלת כליה בקרב APOL)מוטציות( בגן 1
של מוטציות אלה, והדבר מסביר Ô¯„Ú‰ יוצאי מערב אפריקה. בקרב אתיופים, לעומת זאת, התגלה
את נדירותן של מחלות כליה באוכלוסייה זו )נתון שדווח בעבר על ידי אותם חוקרים(.
משנות ככל הנראה את צורתם ואת תפקודם של חלבונים APOLהמוטציות האמורות ב-1
המקודדים על ידי הגן, וכך פותחים חלון לפיתוח טיפולים ודרכי מניעה, בתקווה שבכך יצומצם
הצורך בדיאליזה ובהשתלה ותגדל תוחלת החיים של חולי כליות. בנוסף, ממצאים אלה פותחים
למחלות כליה בכלל, ובפרט לגילוי מוטציות נדירות APOL שדה מחקר חדש - חקר משפחת הגנים
, שעשויות גם הן לגרום מחלות כליה בקבוצות אוכלוסייה רבות. APOL יותר בגנים ממשפחת