Page 12 - מגזין הטכניון | סתיו 2010

˙ÂÈÈˈ‰ 12
אלפי סטודנטים מתחילים בימים אלה שנת לימודים
נוספת בטכניון, אבל רק אחת מהן היא נערה בת 61.
דור ארד, הלומדת בפקולטה למדעי המחשב, היא
הסטודנטית הצעירה ביותר בטכניון. הילדה המחוננת
שהוקפצה כיתה מצאה את מקומה הטבעי כסטודנטית
מן המניין בטכניון - ”מוסד שמתחשב ביכולות
האינטלקטואליות שלי ומאפשר לי להתפתח בקצב
שמתאים לי, בכיוונים שמעניינים אותי.“
ø˙»„Ïȉ ˙‡ ‰ˆÈÓÁÓ ‡Ï ˙‡
הלימודים כאן הם הילדות שלי, והיא הרבה יותר טובה
מזו שהיתה לי בתיכון. אני פשוט מתאימה לכאן יותר.
ארד אובחנה כמחוננת בגיל צעיר, ובכיתה ד‘ עברה
מ“הריאלי“ ל“דוד ילין“ והחלה ללמוד בכיתת מחוננים.
בכיתה ז‘ היא חזרה לבית הספר ”הריאלי“, ובסוף
השנה הוקפצה כיתה - הישר לכיתה ט‘. בהשלמת
החומר במתמטיקה סייע לה ד“ר שוקי ארושס. ד“ר
ארושס, שהוביל יחד עם פרופסור אבי ברמן )כיום דיקן
המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון( את
פרויקט המחוננים בבית הספר הריאלי, עובד כבר שנים
רבות עם ילדים ונערים מחוננים. במקביל הוא מרצה
בפקולטה למתמטיקה בטכניון, ומלמד במרכז הקדם-
אקדמי בטכניון, המסייע בין השאר ליוצאי פריפריה
ונערים מאוכלוסיות מוחלשות לרכוש את הידע ההכרחי
לקראת לימודים בטכניון. לדבריו, ”דור היא מקרה יוצא
דופן אפילו בקרב ציבור המחוננים. מדובר באינטליגנציה
נדירה, משהו שקורה פעם בהרבה שנים. היא מין גאוס
כזה. מרשים לא פחות הוא טווח הכישורים שלה - היא
לא רק גאון בתחום הריאלי אלא גם בשחמט, ציור, נגינה
בפסנתר ועוד.“
øÏΉ· ‰·ÂË ËÂ˘Ù ˙‡ ʇ
כמעט. בספורט פחות.
בשלב הראשון )תחילת כיתה ט‘( הצטרפה דור לתוכנית
של שילוב תלמידי תיכון בלימודים בטכניון, ובהמשך
)סוף כיתה י‘( עזבה כליל את הלימודים בתיכון לטובת
לימודים מלאים בטכניון. גם את הצעד הזה היא עשתה
בעידודו של ד“ר ארושס. פורמלית היא מתחילה כעת
סמסטר שלישי, אבל מבחינת הספק לימודי זהו כבר
סמסטר שישי. העומס לא מפריע לה להמשיך לרשום
ציונים מרשימים, רבים מהם ”מאיות“.
‰Èˆ‚ÈÏËȇ‰˘ øÈ„Ó ¯‰Ó ‰ˆ¯ ˙‡˘ ‰˘È‚¯Ó ‡Ï ˙‡
øÛ¯ÂËÓ ı¯ÈÓ ÍÈÈÏÚ ‰ÙÂÎ ÍÏ˘ ‰‚ȯÁ‰
בכלל לא. לימודים אקדמיים זה פשוט מה שנכון לי.
דווקא לבית הספר קשה להתמודד עם חריגים, ולכן לא
היה לי קל. הרגשתי שלא מתחשבים בי מספיק באופן
אישי. כאן בטכניון זה אחרת לגמרי.
‡·ˆ ȇˆÂÈ Ìȇ„Â˙Ú ≠ ¢ÌÈ˜Ê‰¢ ÌÚ ˙¯„˙ÒÓ ˙‡ ÍȇÂ
øԇΠÌÈ„ÓÂÏ˘ ≠
מצוין. יש לי המון חברים, ובעצם רוב החברים שלי הם
כיום מכאן.
לפני כשנה וחצי הגישה דור מועמדות לתוכנית המצוינים
הטכניונית, וכצפוי התקבלה - לא על סמך ציוני בגרות
ופסיכומטרי אלא על סמך יכולותיה, הרצאה שנדרשה
לשאת באוזניהם של כמה מרצים בטכניון, אופיה
ודברים שעשתה בעבר, ביניהם השתתפות בתוכנית
הטלוויזיה ”נקמת המחוננים“. כאן היא נהנית מהתנאים
שמציעה תוכנית המצוינים, ביניהם דיור במעונות, מלגת
לימודים מלאה ומלגת קיום, ואפשרות לבנות לעצמה
מסלול לימוד ייחודי, מחוץ לתוכניות הסטנדרטיות
הקיימות כאן. ”אפשר לראות איך הטכניון יודע להתאים
את המסגרת והחוקים כדי להתחשב במצטיינים,“ היא
אומרת, וכבר חושבת על תארים מתקדמים - ”אולי
בתחומי הרובוטיקה או הבינה המלאכותית.“
˙ÂÙȇ˘Ï ¨ÌÈÈ˙·È·Ò ÌȈÁÏÏ ˙ÚÎ ˙‡ ˙‡Ê Ïη ÈχÂ
øÌȯ‰‰
ההורים? הם בכלל לא לוחצים, ולא לחצו בשום שלב. הם
רק עזרו, תמכו, עודדו. המוטיבציה היא שלי ורק שלי.
עובדה: גם אחי הבכור מחונן, ולמרות זאת הוא בחר כיוון
אחר לגמרי. ובעניין החברתי זה בדיוק להיפך - הציפיות
החברתיות מנערה ממוצעת הן שתאהב טלוויזיה, שתלך
למסיבות, שתעריץ כוכבים, שתקנה בגדים אופנתיים.
אם חושבים על זה טוב, אני דווקא הולכת נגד הזרם.
נ ג ד ה ז ר ם . ד ו ר א ר ד
ד ו ר א ר ד , 6 1, מ ס י י מ ת ש נ ה ר א ש ו נ ה ב ת ו כ נ י ת ה מ צ ו י נ י ם ה ט כ נ י ו נ י ת ו ל א ,
ה י א ב כ ל ל ל א מ ר ג י ש ה ש ה י א מ ח מ י צ ה א ת ה י ל ד ת
”הטכניון נותן לי
את החופש שחיפשתי“