Page 22 - מגזין הטכניון | סתיו 2010

Áˢ· Ìȯ‚· 22
קודם כל, השם: זיר לוז. זיר הוא מונח בוטני -
זהו ה“גבעול“ שמחבר את האבקן לפרח. אבל
מדוע להעניק שם כזה לתינוק? ”ההורים שלי
רצו שם מקורי,“ מסביר זיר לוז, חבר קיבוץ עין
חרוד מאוחד. ”אז הם פנו לשמואל סבוראי,
המומחה לטבע, והוא הציע להם את השם הזה.“
זיר לוז נולד בשם זיר וולוז‘ינסקי. כשהתבגר,
שינה את שם המשפחה ל“לוז“ - שם שאומץ
על ידי הוריו ודודיו. ”אחד הבנים שלי חזר
בתשובה והוא התפלא איך השלכתי שם חשוב
כל כך, שמה של ’אם הישיבות‘ וולוז‘ין, שבה
למדו ביאליק וברדיצ‘בסקי, הרב קוק והרב
סולובייצ‘יק.“
˙¯ÎÏ Ï‚¯·
זיר נולד בשנת 8291 בעין חרוד, כשהקיבוץ
ובית חולים ”העמק“ עוד נמצאו ליד מעיין חרוד.
אמו עלתה מאוסטריה, שם )בוינה( ניהלה אמה
את בית החלוץ. אביו, שפקד את בית החלוץ,
התאהב בבת, ולאחר שעלו לארץ והתיישבו
בקיבוץ עין חרוד, הם נישאו. ”בקיבוצים לא היה
נהוג להתחתן באותם ימים - היו פשוט ’נכנסים
לאוהל‘. אבל הדוד של אמא )פרופסור יוסף
מאייר, שעל שמו נקרא בית החולים ”מאיר“(
לחץ חזק, והורי הלכו ברגל לכנרת, שם היה רב
שהשיא אותם.“
זיר הוא בנם הבכור )”לאחים שלי כבר נתנו
שמות נורמליים“(. עד גיל שש הוא גדל בלינה
משותפת, ואז עבר לחדר ההורים - 61 מ“ר - שבו
גרה גם סבתו. ”היתה לי ילדות מאושרת למרות
שהייתי תלמיד קשה מאוד. הדרך מה‘חדר‘
לבית הספר ארכה הרבה זמן במקרה שלי -
עברתי בלול, ובעוד מקומות, ולא הקפדתי על
נוכחות בכיתה. לא שהיה לי משהו מיוחד נגד
הלימודים, אבל אהבתי יותר לשוטט.
”חברת הילדים היתה סביבה מוצלחת. אחרי
הלימודים היינו נפגשים איפה שהוא בחוץ - כי
החדרים היו ממש קטנים - ומדברים. במרוצת
השנים השתנתה המציאות: פתאום היה חשמל,
פתאום הוסיפו חדר ילדים לבית ההורים.“
בסוף כיתה ה‘ הוחלט שכתריסר מילדי הכיתה,
וביניהם זיר, יישארו כיתה. ”לא ממש הסבירו
לנו למה, פשוט הודיעו לנו. אחר כך, בכיתה
ט‘, שוב הורידו אותי כיתה, למרות שבתחום
הריאלי הקדמתי בשנתיים-שלוש את שאר
התלמידים.“
כמו שאר התלמידים, גם זיר חיכה בכליון עיניים
שהטמפרטורה בכיתה תעלה ל-73 מעלות - כי
אז היו הלימודים נפסקים והילדים הורשו לצאת
לשחק כדורגל. לבית הספר המשותף )עין חרוד
ותל יוסף( הצטרפו ילדים מקיבוצים אחרים,
ביניהם קיבוצים רחוקים כגון גבעת ברנר. ”עין
חרוד היתה מרכז התנועה הקיבוצית. אצלנו חיו
שלמה לביא )אבי רעיון הקיבוץ הגדול והפתוח(,
סבוראי, אהרון ציזלינג ויצחק טבנקין, שמות
שהיו מוכרים לכולם.
זיר הרגיש שבשיעורי המתמטיקה והפיזיקה
הוא משתעמם, ובאחרים - לא מתעניין. לכן הוא
לא הצטער במיוחד כשנזרק מבית הספר בסוף
כיתה י“א - שוב, ללא הסבר. זרקו אותי מבית
הספר. כשאמרו לאמו ש“אין טעם להחזיק אותו
כאן כדי שיחמם את הכיסא,“ היא השיבה: ”אני
לא מבינה איך החזקתם אותו עד עכשיו.“
‰Ó‚¯Ó ÈÒÈÒ¯ È˘
זיר עזב את התיכון ונהיה חשמלאי. המורה
למדעים הזמין אותו לביתו )חדר בודד בצריף(
והעביר לזיר וחברו גדעון ארז שיעורים פרטיים
במתמטיקה ופיזיקה, ברמה גבוהה מאוד.
כשהיה זיר בן עשרים פרצה מלחמת השחרור,
והוא לחם בה כאיש ”הגנה“. את הנשק לקח,
כחבריו, ממחסן הנשק של הקיבוץ. ”כל שנות
הנעורים ירינו בנשק, אז היינו מיומנים.
עכשיו, כשהקימו את ’גולני‘ כיחידה שמורכבת
מגדודים אזוריים, צורפנו לגדוד 31, שלחם
באזור - בכיבוש בית שאן, כוכב הירדן והכפרים
הערביים שעל הגלבוע, ששלטו על הכביש
והטרידו את הנוסעים היהודיים, ובהתקפה על
ג‘נין. אני הייתי רגם )מפעיל מרגמה(.“
באחד הקרבות ספג זיר שני רסיסי מרגמה
- אחד בראש ואחד ברגל, ומס‘ 2 שלו )עוזר
הרגם( נהרג. ”זה היה עולה חדש שירד מהאונייה
זמן קצר לפני כן, ואפילו לא דיבר עברית. זו
היתה חוויה קשה מאוד.“ אחרי קרבות בנצרת
וציפורי ירדה היחידה דרומה, וזיר החלים
והצטרף לחבריו עם מטול נ“ט מסוג ”פיאט“.
הם השתתפו בכמה מהקרבות הקשים ביותר
במלחמת השחרור, ביניהם הקרב על משלט 68‘,
שניתק את רפיח מעזה.
‚ÂÏÈÙ‰ ÈÚ„Ó
בתום המלחמה שוחרר זיר וחזר הביתה. ב-3591
פרץ הפילוג בתנועה הקיבוצית. ”הפילוג, ואת
זה לא כולם יודעים, התחיל דווקא בבית הספר.
שם התנהלו ויכוחים עזים בין המורים, והדבר
השפיע מאוד על הילדים.“ בשלב מסוים -
הרבה לפני פיצול הקיבוץ - הוחלט על פיצול
בית הספר. משה טבנקין, סופר ומשורר בנו של
יצחק טבנקין, פנה אל זיר החשמלאי וביקש
סורר ומורה
ל א ד פ ק ח ש ב ו ן
”עין חרוד נחשבה לחזית התרבות הקיבוצית. הגיעו אלינו כל התיאטראות, נגנים מפורסמים מהעולם,
וגם אנשי מדע מהאקדמיה שבאו להרצות באוזני ה‘חלוצים‘. כשהייתי בכיתה ד‘ הופיע אצלנו
המתמטיקאי פרופסור אברהם הלוי פרנקל )מאבות תורת הקבוצות ולימים חתן פרס ישראל(. נושא
ההרצאה היה ה“אין-סופים“ ועוד משהו שאיני זוכר. מכיוון שהנושא משך אותי הלכתי לשמוע את
ההרצאה יחד עם המבוגרים ובסוף ההרצאה התחלתי לשאול ולברר סוגיות. הפרופסור המכובד
התפעל והתחיל בינינו דו-שיח, כשכל המבוגרים מקיפים אותנו. לבסוף שאל הפרופסור אם אני יודע
שפות זרות, כדי שהוא יוכל לשלוח לי חומר בנושא. ואז קם מורה ’טוב לב‘ והצהיר, ’העברית זרה לו‘.
כעבור שבוע קיבלתי בדואר את הספר ’מבוא למתמטיקה מאת אברהם הלוי פרנקל‘.“
ה ו א י ר ד כ י תה פעמ י י ם , עף מב י ת הספר בס ו ף י “א , לא השל י ם בח י נת ב ג ר ו ת
ו א י ן ל ו תע ו דת ה ו ראה ; אבל ז י ר ל ו ז , 2 8, השל י ם שנ י תאר י ם בטכ נ י ו ן ו כ י ו ם
ה ו א ס ו ג ר 7 5 שנ י ם במקצ ו ע שה ו א של י ח ו ת - ה ו ראה , אלא מה
ב ת ח נ ת ה ש י ד ו ר