Page 32 - מגזין הטכניון | סתיו 2010

ÏÏÁ 32
אומרים עליו, בצדק, שהוא מרובע. וגם קצת
מעופף. משקלו: 84 קילוגרם. בגיל 21 הוא
מחזיק לפחות בשיא עולמי אחד: הוא הלווין
האוניברסיטאי היחיד שתפקד שנים רבות כל
כך בחלל. הוא גם הלווין שהאריך חיים יותר מכל
שאר הלווינים ששוגרו יחד איתו ב-01 ביולי
8991 מאתר השיגור בברית המועצות לשעבר -
כל השאר סיימו את חייהם עד ראשית 2002.
טכסאט 2 שוגר בשנת 8991. באמצע חייו, לפני
כשש שנים, אחרי שסיים את כל משימותיו
הרשמיות, החל הלווין לספק שירות לחובבי רדיו
ברחבי העולם, בשיתוף פעולה עם אגודת חובבי
הרדיו בישראל. חובבים רבים שלחו מכתבי תודה
למכון אשר לחקר החלל בטכניון, ובירכו את
”הציפור החדשה“.
זו, כאמור, היתה המשימה האחרונה של גורווין
טכסאט 2. עד אז בוצעו באמצעותו שישה ניסויים
מדעיים ועבודות סטודנטים. בין המשימות
שביצע הלווין: בדיקה שוטפת של מצב שכבת
האוזון, תפקוד של מעגלים חשמליים בחלל,
מיפוי של קרינה שמקורה בחלקיקים כבדים,
ובדיקת התנהגותם של מוליכי-על השוהים בחלל
תקופה ממושכת.
ÈÒ¯‰ ¯˘˜‰
לווין הטכניון נולד, רעיונית, בשיחה בין פרופסור
חיים אשד, ראש תוכנית החלל הישראלית
במשרד הביטחון, לפרופסור גיורא שביב
מהפקולטה לפיסיקה. נשיא הטכניון דאז, מקס
רייס, תמך ברעיון שהציעו השניים: לבנות ולשגר
לווין בפרויקט שבו ישתתפו סטודנטים בטכניון.
הנשיא הבא, פרופסור זאב תדמור, התלהב גם
הוא וגייס תורמים.
”כמו בכל פרוייקט ענק היו גם כאן מתנגדים,
אבל היום כולם מודים שהלויין קידם את
הטכניון,“ אומר פרופסור שביב. ”הרעיון שלנו
היה לתכנן את הלווין בטכניון אבל להעביר את
בנייתו לגורמים תעשייתיים; ואכן, קיבלנו הצעה
קוריאנית לקנות את הלווין ולשגר אותו בשיתוף
מלא עם התעשייה האווירית, אבל גורמים שונים
טירפדו את הרעיון.“
בשנת 9891, למרות כל הקשיים, נפתח קורס
ראשון העוסק בלווין. בקורס השתתפו שישה
סטודנטים. בתחילת 1991 החלה בנייתו של
הלווין. בשנים הבאות הצטרפו לפרויקט שני
”שבתוניסטים“ מרפאל, פנסיונר אחד, שני
בוגרים שהשתתפו בפרויקט כסטודנטים.
בעקבות פתיחת שערי ברית המועצות ביקר
השר לקליטת עליה יאיר צבן במשרדו של
פרופסור שביב, ושיתוף הפעולה ביניהם הביא
לקליטתם של כעשרים מדענים עולים. מדענים
אלה - רובם נקלטו בפרויקט עוד לפני שהספיקו
ללמוד עברית - היוו כוח מרכזי בהמשך פיתוחו
של הלווין.
אבל בכך לא הסתיים ”הקשר הרוסי“ של לווין
הטכניון. בשנת 4991 נסעו נציגי הטכניון לצרפת
כדי להשתתף בכנס בנושא לווינים קטנים. הגנרל
הרוסי סולומונוב פגש אותם והסביר להם כי הוא
וחבריו השתלטו על ארסנל של טילים בליסטיים
שהיה שייך לברית המועצות לפני קריסתה. עתה,
הסביר סולומונוב, בכוונתנו לנצל את המאגר הזה
למכירת שיגורים. נציגי הטכניון הזמינו את הגנרל
לישראל כדי לחתום על חוזה שיגור, והוסיפו כי
הם מצפים ל“מחיר פרסומת“. סולומונוב אכן
הגיע לישראל, וכל הפרטים סוכמו. טכסאט
1 שוגר בשנת 5991 מאתר השיגור פלצסק,
כ-009 קילומטרים צפונית למוסקבה. למרות
האופטימיות שהפגינו הרוסים, ודיווח בטלוויזיה
הרוסית ש“הכל בסדר“, התברר שבטיל השיגור
ארעה תקלה, והוא צלל - יחד עם טכסאט 1
ושאר הלווינים שיועדו לשיגור עמו - למצולות
הים. גם הגנרל סולומונוב ואנשיו נעלמו - אולי
מגודל המבוכה.
È˘ ·Â·ÈÒ
הכישלון לא ריפה את ידיהם של אנשי טכסאט.
סנט הטכניון בירך אותם על הפרויקט, והם שינסו
מותניים לקראת בנייתו של הלווין השני. הודות
לנחישותם, כמו גם תמיכתם הכספית של איש
העסקים האמריקאי ג‘וזף גורווין, שעל שמו נקרא
(; הלן אשר,Gurwin-II-TechSatהלווין השני )
שהמכון לחקר החלל נקרא על שם בעלה; משרד
וגורמים נוספים IBM הקליטה הישראלי; חברת
בתעשייה – בזכות כל אלה הושלמה בנייתו של
הלווין.
מסגרת התקציב, שאמנם תפחה מ-003 אלף
דולר )הערכה ראשונית( לכ-8 מיליון דולר, עדיין
הציבה מגבלות רבות על הפרויקט. ”פרויקטים
תעשייתיים מאופיינים בשמרנות - הרבה
כסף, מעט סיכונים,“ אומר פרופסור שביב.
”אנחנו הבנו שלאקדמיה ישנה הפריווילגיה של
החדשנות, האפשרות לפתח דברים חדשים תוך
לקיחת סיכון. לדוגמה, כנגד הקרינה הקוסמית
האגרסיבית נהוג בתעשיית החלל לצפות את
הלווינים בשכבות חומר חזקות ויקרות )גם
בטכניון נחקר נושא זה, בהקשר של שימוש
בציפוי יהלום(. מגבלות התקציב חייבו אותנו
למצוא דרכים מתוחכמות וזולות יותר להתמודד
עם בעיית הקרינה. וכך, במקום מחשב אחד יקר
המותאם לסביבת החלל קנינו עשרה מחשבים
ופיתחנו - חיסכון של אלפי אחוזים - רגילים
בטכניון תוכנה שיודעת להשתמש בכל רגע נתון
בזכרונות של המחשבים התקינים. בנוסף יצרנו
אפשרות להעלות עדכונים לתוכנה בזמן שהותו
של הלווין בחלל. תוחלת החיים המפתיעה של
הלווין הוכיחה שהדרך שלנו היתה נכונה.“
התעשייה, למרבה ההפתעה, שיתפה פעולה עם
היוזמה עתירת החדשנות. מרסל קליין ז“ל, מדען
ראשי ברפאל ובוגר הפקולטה לאווירונוטיקה
)”ומהנדס בחסד עליון,“ מוסיף פרופסור שביב(,
”נדלק“ על הלווין וסחף אחריו עובדים, חוקרים
וסטודנטים. פרופסור יעל נמירובסקי מהפקולטה
.X להנדסת חשמל פיתחה גלאים לקרינת
פרופסור אמיל פולטורק מהפקולטה לפיזיקה
בנה את הניסוי הראשון בעולם בעל-מוליכות
בטמפרטורות גבוהות בתנאי חלל. ”זו היתה
דוגמה נפלאה לשיתוף פעולה עם התעשייה,“
ס י כ ו ם ע י ד ן
נתונים עיקריים
05 ס“מ X 50 X ממדים: 05
משקל: 84 ק“ג
עלות: 8 מיליון דולר
גובה שיוט: 028 ק“מ )בירידה מתמדת(
הקפת כדור הארץ: 61 פעמים ביום
2 1 ש נ ה א ח ר י ש י ג ו ר ו - ש י א ע ו ל מ י ל ל ו ו י נ י ם מ ס ו ג ו - ה פ ס י ק ל ו ו י ן ה ט כ נ י ו ן א ת פ ע י ל ו ת ו
ט כ ס א ט 2 ) ה ג ו ף ה ק ט ן ב מ ר כ ז ה ת מ ו נ ה (
ת צ ל ו ם ש ל א ז ו ר נ ו ש ב ו צ ע ע ל י ד י ט כ ס א ט 2