29
˙ÙÂÓÏ ÌÈÈÁ¯Ê‡
יובל ברק נולד במושב קדימה. סבו, אליהו
צאיג, עלה מחלב שבסוריה, היה לוחם בפלמ“ח
ועסק בבנאות. ”תמיד שמעתי בבית רק על
בנייה ומה עוד אפשר לעשות בשביל המדינה,“
הוא אומר. ”גדלתי על ברכי הציונות.“
יובל היה ”ילד טבע“ והלימודים לא היו בראש
מעייניו. כשהיה בכיתה י‘ אמר מנהל בית
הספר לאביו: ”מהילד הזה לא ייצא כלום. שילך
ללמוד מקצוע, וגם שם לא בטוח שיצליח.“
אמו של יובל נפטרה בגיל צעיר. אביו, שגידל
לבד אותו ואת אחיו הצעיר, קרא לו ואמר:
”אל תדאג, תרים ראש“. את המסר הזה חקק
יובל בזכרונו. כאשר היה בלבנון, בעת שירותו
הצבאי בסיירת צנחנים, נפטר אביו. יובל
עבר לשרת ביחידה ללוחמה בטרור. בתקופה
הקשה שאחרי מות אביו עבד יובל קשה
במשק החקלאי של המשפחה, כדי להחזיר
חובות.
È˜Â˘Â ‡¯ÂÈ‚ ˙ÂÎÊ·
ואז באה התפנית. חבר סיפר לו על לימודיו
במכינה בטכניון. יובל ביקש להצטרף אליו
ליום אחד. הוא בא לטכניון, הוקסם ממראה
עיניו, ביקש לגשת לבחינה במכינה ולא ידע
להשיב על השאלות. כאשר כבר אמר בלבו ”זה
לא בשבילי“ לקח אותו אחד המורים הצידה.
היה זה גיורא חרובי ז“ל. יובל חב לגיורא ז“ל, וכן
גם לשוקי ארושס שייבדל לחיים ארוכים, את
השינוי הדרמטי שחל בחייו. ”גיורא שאל אותי
למה אני במצב כזה. סיפרתי לו את סיפור חיי.
גיורא ושוקי לקחו אותי תחת כנפיהם, ישבו
איתי שעות, גם בבתיהם, וסיימתי את המכינה
בהצטיינות. הכול הודות להם. עד היום אני
עולה לקברו של גיורא.“
יובל החל ללמוד בטכניון בפקולטה להנדסה
אזרחית. הוא ורעייתו הצעירה גרו אז בדירת
חדר אחד בחיפה, ובשעות שלא למד יובל עבד
באיסוף אשפה ובעבודות ניקיון. בתו הראשונה
נולדה בעת מבחני הסמסטר הראשון. יובל
פגש בחברי סגל הפקולטה, שהאירו לו פנים
וערכו לו היכרות מקצועית עם הפקולטה.
”הודות להם הבנתי מה זו הפקולטה הזו,“
מספר יובל, ”ובזכותם התאהבתי בה.“
יובל הספיק הכול - הוא גם גידל ילדה, גם
עבד בעבודות מזדמנות, גם היה יו“ר ועד
הסטודנטים במשך כל שנות לימודיו וגם שירת
06-05 יום בשנה כקצין במילואים. וכמו לא די
בכך, בשנת 1002 הוא נפצע קשה בפעילות
מבצעית בעת שירות מילואים, שכב חודש
וחצי בבית חולים והיום הוא נכה צה“ל, אם
כי הוא משתדל להסתיר את נכותו ולתפקד
כרגיל, בלי הנחות ובלי הקלות. בתקופת
האישפוז חבריו עזרו לו מאוד, סרקו בשבילו
את המחברות והביאו לו את חומר ההרצאות.
הוא ניגש לבחינות ועבר אותן בהצלחה.
יובל סיים את המסלול הנדסת מבנים, המורכב
ביותר בפקולטה, והוא מכהן כיום בתפקיד
בכיר בחברת תשתיות, המתכננת את הרכבת
הקלה בתל אביב וזה עתה סיימה לבנות אגף
נוסף בנמל חיפה.
ÈËȇ‰Ï ˙ÁÏ˘Ó·
תוך כדי עבודתו השלים יובל את לימודיו
לתואר שני בפקולטה לרפואה של
אוניברסיטת תל אביב, בתחום של ניהול
מצבי חירום. הוא לא תיאר לעצמו שלא
ירחק היום והוא ישתמש גם בכישורים אלה.
לאחר רעידת האדמה הקשה בהאיטי הוא
שימש כמהנדס צוות החילוץ וההצלה של
המשלחת הישראלית, והציל חיים כמהנדס
החילוץ של יחידת החילוץ הארצית של צה“ל.
במסגרת פעילותו הוא פיתח שיטה חדשנית
להצלת לכודים, שבה השתמש כבר בפעילותו
המבצעית הקודמת - חילוץ והצלה לאחר
הפיצוץ החבלני של מלון טאבה ליד אילת.
בשיטה זאת הוא ”חודר“ אל המבנה, עד שהוא
מגיע ללכודים. זוהי טכניקה של ”מינהור“, שבה
מזהים את הלכודים בגל ההריסות, ומתווים
נתיב קצר ביותר בחללים שנותרו על מנת
להגיע אל הלכודים בדרך שלא תערער את
המבנה ההרוס. היום כבר משתמשים בשיטה
זו בכמה מקומות בעולם. כדי לפתח ידע
תורתי בסיסי בנושא זה הוחל במחקר ראשוני
בקבוצת מחקר הפועלת במכון הלאומי לחקר
הבניה בטכניון, בראשותו של פרופסור דוד
ינקלבסקי. משלחת החילוץ שיצאה להאיטי
השתמשה בשיטה זו, ובעזרתה הצילה לכודים
חיים. יובל נוטל חלק פעיל במחקר זה.
” מ ה י ל ד ה ז ה ל א י י צ א כ ל ו ם . “ י ו ב ל ב ר ק
ה ו א ע ב ד ב נ י ק י ו ן ו בא י ס ו ף
אשפה ו ל א ח ל ם ל ל מ ו ד
ב ט כ נ י ו ן , אב ל המ כ י נ ה
הק ד ם - אק ד מ י ת ס ל ל ה
את ד ר כ ו ל פק ו ל טה
ל ה נ דסה א ז ר ח י ת
ו סב י בת י ת . י ו ב ל ב ר ק ,
” י ל ד ט ב ע “ , ה ו א כ י ו ם אח ד
המ ו מח י ם המ ו ב י ל י ם בא ר ץ
בתח ו ם הח י ל ו ץ ו הה צ ל ה
המחלץ