Page 34 - מגזין הטכניון | סתיו 2010

ÏÏÁ 34
ÏÈ·Â‰Ï ÍÈ˘Ó‰Ï
מושבות על הירח, קווי טיסה
בינלאומיים העוברים בחלל, כריית
מחצבים בכוכבי לכת אחרים, חופשות
ישראלים בחלל, אסטרונאוטים
במשימות מחקר - פרופסור אשד מדבר
על הדברים האלה לא כעל מדע בדיוני
אלא כעל מציאות עתידית שאינה
רחוקה כפי שאנחנו עשויים לחשוב. ”גם
הרעיון שישראל תהיה גורם משמעותי
בתחום החלל העלה הרבה חיוכים בזמנו.
כיום זו עובדה. האתגר שלנו הוא לשמר
את העוצמה הישראלית בחלל, ולשם
כך לא מספיקים האינטרסים הכלכליים
של השוק החופשי. דרושה התערבות
ממשלתית ונחוץ תיקצוב ארוך טווח,
שיאפשר לנו להמשיך להתפתח בתחום
זה בקצב תחרותי ולא להזדנב מאחור.“
·È·‡ Ï˙Ï ÔÂÈÎˉ ÔÈ·
פרופסור אשד גדל בדרום תל אביב,
ובנערותו לא התעניין בלימודים אלא
בכדורגל. בסופו של דבר הצליח להשלים
בגרויות ולהתקבל לטכניון, אבל הוא
זוכר את עצמו כסטודנט פרוע. ”זה היה
בשנות השישים, והיינו יוצאים בפיג‘מות
ועושים חגיגות לילה עם בירות
. ynetורעשנים,“ אמר בראיון ל-
פרופסור אשד פיתח קריירה צבאית
מרשימה, ולצדה קריירה אקדמית
בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב. בשנות
השמונים, כשהיה בערך בן ארבעים,
עלתה על הפרק האפשרות שיהיה
האסטרונאוט הישראלי הראשון - רעיון
שנגנז על ידי האמריקאים מסיבות
פוליטיות.
חיוניותה של תוכנית חלל ישראלית
התגבשה במוחו של פרופסור אשד כבר
בשנת 8791 - לפני יותר משלושים שנה
- כאשר שירת במערך המודיעין
בתפקיד ראש מחקר ופיתוח. הרקע
הבטחוני המצומצם היה נחיצותו של
מידע על תנועת הכוחות המצריים בסיני
והכוחות הסורים בצפון. פניותיה של
ישראל לארה“ב בבקשה למידע כזה נענו
בשלילה, וגורמים ישראלים רבים הבינו
שאין מנוס מפיתוחו של לווין ישראלי.
אבל התוכנית של פרופסור אשד היתה
מקיפה ויומרנית הרבה יותר. ”פניתי
לשניים מהאנשים המרכזיים בתחום,
פרופסור יובל נאמן ז“ל מאוניברסיטת
ת“א, ופרופסור יוסף )יוז‘י( זינגר ז“ל
מהטכניון, וכעבור שלוש שנים הגשנו
לראש הממשלה ושר הביטחון מנחם
בגין תוכנית מפורטת בנושא עתידה של
ישראל בתחום החלל.“
התוכנית אושרה, ופרופסור אשד הוצב
בראשה. יחד עם פרופסור נאמן, ”הזרוע
המדעית“ של תוכנית החלל, הוא הקים
את סוכנות החלל הישראלית, ועם
פרופסור זינגר, ”הזרוע הטכנולוגית“
- את המכון לחקר החלל בטכניון. אשד עצמו
החל להרצות בטכניון ואף שימש סגן נשיא
המכון, והטכניון הוסיף את המילה ”חלל“ לשמה
של הפקולטה לאווירונוטיקה. הלווין הישראלי
הראשון, אופק 1, שוגר ב-8891, וכעבור 01 שנים
שוגר טכסאט 2 - לווין הטכניון. פרופסור אשד
מבקש לציין גם את שמו של עזר ויצמן ז“ל, ש“נתן
לי את הלגיטימציה להיכשל“ וכך איפשר את
ייסודה של תוכנית החלל.
˙Èχ¯˘È ‰ÙˆÂÁ
”צריך להבין את החוצפה הגדולה שבהקמת
התוכנית,“ מסביר פרופסור אשד. ”מלבד שתי
המעצמות הגדולות דאז לא היתה תוכנית כזו
לשום מדינה )מלבד צרפת, במידה מוגבלת(.
כיום, שלושה עשורים לאחר הולדת התוכנית,
ישראל היא מעצמת חלל. לא כולם יודעים את
( דירגהFutron זה, אבל חברת המחקר פוטרון )
אותנו במקום השמיני בעולם בתחום החלל, ויש
גופים שמדרגים אותנו אפילו יותר גבוה. בנושאים
מסוימים יש הסכמה שישראל ניצבת במקום
הראשון. לטכניון, חשוב להדגיש,
מקום מרכזי בהצלחה הזאת -
הן בהיבט של בניין תשתית והן,
כמובן, במחקר ופיתוח ובהכשרת
עיקר כוח העבודה בתחום.“
NASA ˙·Ȅ‡· ¨ÔÚ¯Â‚Ó ‰Ù˜
הרלוונטיות של החלל בחיינו הולכת
וגדלה במהירות, אנו נהנים לא רק
משירותי לווין ישירים - כגון שידורי
GPS טלוויזיה באמצעות לווין וניווט באמצעות
- אלא גם מתוצרי הלוואי של תעשיית החלל:
טכנולוגיית ייבוש בהקפאה, שמאפשרת את ייצרו
של קפה מגורען; תוספי מזון לתינוקות; פאנלים
סולאריים; בולמי זעזועים לנעלי ספורט. קסדות
אופניים, מזרנים אורטופדיים ושלל פיתוחים
רובוטיים גם הם בין אותם ”תוצרי לוואי“ שחדרו
מתעשיית החלל לחיי היומיום.
כמו במקרה של ”טכסאט“, גם בתפיסתו הכוללת
מאמין פרופסור אשד שהיתרון הישראלי נעוץ
במיזעור - ובפיתוח של ’להקי-לווינים‘ המגבים
( הואTheMarkerזה את זה. בראיון לאורה קורן )
אמר השנה ש“המשבר הכלכלי העולמי תפס את
תעשיית החלל עם המכנסיים למטה. הכל בה
גדול ויקר. בעידן החדש החלל צריך להיות נגיש,
ואת זה אפשר להשיג באמצעות לווינים קטנים
במחיר אטרקטיבי... הקדמנו את כל העולם בתחום
הלווינות הזעירה ובנינו יכולות מדהימות בטכניון
ובאוניברסיטת תל אביב, שיאפשרו בסופו של
דבר ליצור לווין שכל המידע האלקטרוני שלו
יהיה על שבב אחד.“ התעשייה האווירית והאגודה
הישראלית לננו-לווינים כבר הצליחו לפתח לווין
שמשקלו אינו עולה על קילוגרם אחד.
עמוס 3 בחלל.
חופשות על הירח, מושבות בחלל -
לא רעיונות הזויים אלא עתיד קרוב.
ל ר א ו ת ק צ י ן א י ר נ י ש ו ת ה ק פ ה
שיקולים בטחוניים ותועלת כלכלית. אילוסטרציה
האמריקאית, שישראל Darpa של F6 של מערכת
צפויה להשתתף בפיתוחה