Page 8 - מגזין הטכניון | סתיו 2010

סלבטורה צ‘ימינו, שחיין קטוע-רגל מאיטליה, צלח בחודש מאי
את הכנרת במשחה שנערך בחסות הטכניון. אורך המסלול, מכפר
נחום לעין גב - כ-21 קילומטרים. המסר של צ‘ימינו הוא: ”הנכים
אינם נטל על החברה וגם הם יכולים להביא תועלת ולעמוד
באתגרים קשים.“ באחת הסירות שליוו אותו הפליגה גם אורנה
שמעוני, אשר הקימה בקיבוץ אשדות יעקב את בית אייל, בית
שיקומי לזכר בנה אשר נפל בלבנון.
”ביקרתי בטכניון, במעבדתו של פרופסור משה שהם, וראיתי את
הפיתוחים המרשימים שנעשים שם,“ סיפר השחיין האיטלקי.
”המחקר והפיתוח לרווחת הנכים חשוב מאוד, ולכן אני שמח
שהטכניון הסכים לתת את חסותו למשחה הגדול.“
סלבטורה צ‘ימינו החל לשחות רק לפני ארבע שנים, בעקבות
קטיעת רגלו עקב מחלה ממארת. ”סבלתי מכאבים עזים,“ הוא
מספר. ”הרופאים נואשו מלעזור לי, עד שרופא אחד המליץ בפני
על השחייה. לא הייתי שחיין עד אז. בקושי ידעתי לצוף. התחלתי
לשחות, הכאבים חלפו ואיכות חיי השתנתה לבלי הכר. המשחה
הראשון שלי היה מקאפרי לסורנטו )כ-42 קילומטרים(, ב-51
ביולי 6002. מאז חציתי בשחייה את התעלה בין אנגליה לצרפת
)כארבעים קילומטרים( ואת מיצר גיברלטר )כ-71 קילומטרים(.
עשיתי את המסלול בין קאפרי ונאפולי )כ-83 קילומטרים(, בין
קופנהאגן למלמו )כ-63 קילומטרים( ובין קרואטיה לטרייסט )כ-
63 קילומטרים(.“
כיום הוא שוחה עשרה קילומטרים מדי יום. ”יש 006 מיליון נכים
בעולם, 002 מיליון באירופה, ושישה אחוז מהם ילדים,“ הוא אומר.
”כשאני רואה ילדים קטועי גפים זה קורע את לבי. אני לא רוצה
שהם יסבלו כמוני.
”אסור שהנכים יהיו נטל על החברה. אם המסר הזה ייצא מישראל
יהיה לו יותר משקל. יש היום יותר מוצרים חדשים שנועדו להקל
על הנכים, אבל לא יודעים עליהם.“
בעין גב, בתום המשחה, קיבל את פניו של צ‘ימינו הנער יואל
ויטרבו, בן 61, הסובל משיתוק מוחי מלידה. אביו, אלכס, הוא
מראשי עמותת ”צעד קדימה“, המטפלת בנפגעי שיתוק מוחי
ומאגדת כבר כ-004 צעירות וצעירים.
האתגר הבא שהציב צ‘ימינו לעצמו: הקפת מנהטן.
בחסות הטכנ י ו ן :
שחי י ן איטלקי קטוע-רגל
צלח את הכנרת
סלבטורה צ‘ימינו מזנק למשחה.
מימין: אורנה שמעוני.
משמאל: נורה אלקבס,
ידידת הטכניון ברומא
ÌÈÈÓ‡ÏÈ· ÌÈÒÁÈ 8
מ כ נ י קת ק ו ו א נ ט י ם ,
השמ נ ת - י תר
ו תה ל י כ י ם ס ר ט נ י י ם
2010 פרס האר ו ו י לשנת
פרופסור מיכאל קארין ופרופסור אלכסנדר פוליאקוב הם הזוכים
בפרס הארווי לשנת 0102. פרס הארווי ניתן על ידי הטכניון מאז שנת
2791, וכבר ”ניבא“ במקרים רבים את זכייתם של חוקרים ואישים
אחרים בפרס נובל - 31 מחתני הפרס, ביניהם פרופסור עדה יונת
ממכון ויצמן, זכו לימים בפרס נובל.
פרס הארווי ממומן על ידי קרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז“ל
מלוס אנג‘לס, ומטרתו - הכרה באישים שתרמו תרומה משמעותית
לקידום האנושות בתחומים הבאים: מדע וטכנולוגיה, בריאות האדם
וקידום השלום במזה“ת.
ÌȯȇÓÓ ÌÈÏ„Ȃ· ÏÂÙÈË
פרופסור קארין, מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן דייגו, יקבל
את הפרס בתחום בריאות האדם על תגליותיו בעניין הקשר ההדוק
שבין השמנת יתר, תהליכים דלקתיים וסרטן. תגליותיו הובילו לזיהוי
חלבוני מטרה תאיים חדשים המשמשים לאחרונה לפיתוח של
תרופות חדשות למניעה ולטיפול בגידולים ממאירים שונים.
ÌÈȯËÓχ‰ ÌȘȘÏÁ‰ ˙·‰
פרופסור פוליאקוב, מאוניברסיטת פרינסטון, יקבל את הפרס
בתחום מדע וטכנולוגיה. בנימוקי הפרס נאמר כי הוא ”הגה תורות
מהפכניות שעיצבו את הידע הנוכחי בנוגע לחלקיקים האלמנטריים
בטבע. בנוסף הוא תרם משמעותית לפיסיקה של המצב המעובה,
למכניקה סטטיסטית ולמתמטיקה.... בנוסף תרם פוליאקוב
ליסודות תורת המיתרים, איחוד מכניקת הקוונטים וכבידה,
ורעיון הדואליות בין מיתרים ותורות כיול“.
פ ר ו פ ס ו ר א ל כ ס נ ד ר פ ו ל י א ק ו ב .
ת ר ו מ ה ל ת ו ר ת ה מ י ת ר י ם
פ ר ו פ ס ו ר מ י כ א ל ק א ר י ן .
ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם ג י ד ו ל י ם מ מ א י ר י ם