Page 46 - מגזין הטכניון | סתיו 2010
Basic HTML Version
ÔÂÈÎˉ ȯ‚· Ô‚¯‡
46
הסדרה, בחסות נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא,
תיפתח בחודש נובמבר בטכניון בחיפה ובמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב
בשנה שחלפה השקנו לראשונה את סדרת
". בעקבות המשובים
Hi-Technion09
ההרצאות "
הנלהבים, ומספר המשתתפים המרשים, נולדה
הסדרה החדשה. מיטב חוקרי הטכניון, מפקולטות
שונות, יציגו בפנינו - קהל שוחרי חידושי המחקר
במדע וטכנולוגיה - סוגיות נבחרות ומחקרים
פורצי דרך ממעבדות הטכניון.
סדרת ההרצאות מנוהלת על ידי אגודת דורשי
הטכניון בישראל וארגון בוגרי הטכניון. המרצים
מתנדבים, תורמים מזמנם והתמחותם להרחבת
אופקינו - עוד נדבך בקירוב הטכניון את בוגריו.
‰È˘Â ‰ÓÈ˘
את הסדרה בטכניון ובמוזיאון א“י יפתח
, חוקר שינה
‡È·Ï ı¯Ù ¯ÂÒÙ¯٠ÔÂÈÎˉ ‡È˘
מהפקולטה לרפואה. הרצאתו של פרופסור לביא
תעסוק בנושא: "לנשום בכדי לישון - סיפורה של
תסמונת דום נשימה בשינה."
הפסקות נשימה תכופות בזמן השינה הן
מהפרעות השינה הנפוצות ביותר. אחד מכול
עשרה גברים ואחת מכול עשרים וחמש נשים
סובלים מתסמונת דום נשימה בשינה, שמוגדרת
כצירוף של הפסקות נשימה תכופות בשינה
וישנוניות יומית עזה, ו/או עייפות יומית בלתי
מוסברת, במיוחד בשעות הבוקר. לתסמונת דום
נשימה בשינה השפעה רבה על תפקוד כלי הדם
והלב; היא מהווה גורם סיכון חשוב בהתפתחותן
של טרשת עורקים, מחלות לב, שבץ מוחי וסכרת.
ההרצאה תעסוק בהיסטוריה של התסמונת וכיצד
התגלתה על ידי הקהילה הרפואית, בסיבות
להיותה גורם סיכון למחלות לב, ובממצאים
המפתיעים של מעבדת המחקר בשינה בטכניון.
Ô·ÏÁ Ï˘ Â˙ÂÓ
מהפקולטה
˜˘¯‰ ̉¯·‡ ¯˜ÁÓ≠¯ÂÒÙ¯Ù
לרפואה, חתן פרס נובל, יספר "מדוע וכיצד
מתפרקים החלבונים בתאים?" פרופסור הרשקו
נעתר לבקשתנו לשאת שתי הרצאות, ומהרצאתיו
יוכלו ליהנות ’הצפוניים‘ )במרכז המבקרים ע“ש
קולר בטכניון( וחברינו במרכז )במוזיאון ארץ
ישראל בת"א(.
החלבונים בתאים הם "המכונות" אשר מבצעות
את כל התהליכים הפיזיקאליים והכימיים ביצור
החי. בתאים שלנו ישנם אלפי חלבונים שונים,
.
DNA
הנוצרים לפי המידע הגנטי הנמצא ב-
לפני כ-04 שנה החלה התעניינות רבה בשאלה
כיצד פרוטאינים נוצרים לפי המידע הגנטי, אך
מעט חוקרים עסקו בחקר התהליך ההפוך: פירוק
החלבונים בתאים. באותה עת הבין פרופסור
הרשקו שזוהי בעיה חשובה עבור הביו-רפואה.
בסיועה של קבוצת המחקר שלו בטכניון, אשר
,
¯·ÂÁ߈ Ô¯‰‡
כללה את הסטודנט שלו )דאז(
גילה פרופסור הרשקו שחלבונים "מסווגים"
לפירוק על ידי קישור לאוביקוויטין - חלבון
מגשר לזיהוי חלבונים פגומים. לחלבון זה ישנו
תפקיד חשוב ובסיסי בבריאות ומחלות.
התגליות הללו סיפקו בסיס לגילוי תרופות
חדשות למחלת הסרטן, וזיכו את הפרופסורים
הרשקו וצ‘חנובר בפרס נובל.
‰¯È‰Ó ‰˜È„·
מהפקולטה למדעי
Ô¢˘ Ô· Èχ ¯ÂÒÙ¯Ù
המחשב ירצה על ’מרצים עצלים והוכחות
הולוגרפיות‘. האם ניתן לבדוק מבחנים באופן
אמין, ולאתר את השגיאות, מבלי לקרוא את
כל התשובות מתחילתן ועד סופן? האם יש דרך
לוודא שתוצאה של חישוב מסובך היא נכונה,
מבלי לחזור על כל החישוב? באופן מפתיע
ביותר התשובה לשתי השאלות היא כן. קיים
פורמט מיוחד להוכחה הקרוי הוכחה הולוגרפיות
(, וניתן
probabilistically checkable proofs
)
להמיר כל הוכחה "רגילה" להוכחה הולוגרפית
באמצעות תוכנית מחשב יעילה. יתרונה של
הוכחה הולוגרפית על פני הוכחה "רגילה", כנרמז
בשמה, היא שנכונותה או אי-נכונותה של ההוכחה
ההולוגרפית משתקפת כמעט מכל אות בהוכחה.
כתוצאה מכך בדיקת הוכחות הולוגרפיות דורשת
קריאה של לכל היותר 02 אותיות מתוך ההוכחה,
אפילו אם אורכה הוא אלף עמודים ויותר.
בהרצאה זו יוסברו השימושים האפשריים
להוכחות הולוגרפיות בעולם החישוב המבוזר
שבו אנו חיים, ותינתן סקירה של הכלים בהם
משתמשים לצורך בנייה וניתוח של הוכחות
מופלאות אלו.
ÔÂÒÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ‰ÎÈÓ˙
מהפקולטה לרפואה יסביר
Ôȯ˜ Ô˙ ¯ÂÒÙ¯Ù
בהרצאתו "כיצד מבדילה מערכת החיסון בין
עצמי לזר? ממחקר בסיסי ליישומים קליניים
במחלות אוטו-אימוניות וסרטן".
תפקידה הבסיסי של מערכת החיסון היא
לתקוף פולשים זרים ולחסל תאים עצמיים
שעברו התמרה סרטנית. לצערנו, לפעילותה של
מערכת החיסון יש מחיר, וחלקו נובע מטעויות
של מערכת החיסון בזיהוי עצמי וזר המסתיים
בתקיפת העצמי. פרופסור קרין וצוותו גילו כי
במחלות אלו מנסה מערכת החיסון "לתקן את
שגיאותיה" על ידי יצירת נוגדנים עצמוניים
"טובים" המנטרלים מרכיבים פרו-דלקתיים וכך
מרסנים את התפתחותן של המחלות האוטו-
אימוניות.
קבוצתו של פרופסור קרין גילתה כי גם במחלות
אלו מערכת החיסון משתמשת באותו מנגנון
של יצירת נוגדנים עצמיים מנטרלי מרכיבים
פרו-דלקתיים לשם ריסון מחלות אלו. תגליות
אלו הובילו לפיתוח טכנולוגיות לאבחון מוקדם
וטיפול במחלות אוטו-אימוניות ובחלות
סרטניות. ההרצאה תדון בנושא זה ובהשלכותיו
לעתיד הרפואה.
¯Â·˘‰ ·Ï‰
מהפקולטה לרפואה
ÔÈÈË˘Ù‚ ¯Â‡ÈÏ ¯ÂÒÙ¯Ù
ירצה על "תאי גזע עובריים - האם ניתן לתקן
לב שבור?"
ללב הבוגר יכולת שחזור מוגבלת ולכן כל נזק
שנגרם ללב )כפי שנגרם באטם שריר הלב( הינו
בלתי הפיך ועלול להוביל להתפתחות של אי
ספיקת לב. פתרון עתידי אפשרי לטיפול באי
ספיקת לב הינו השתלת תאי לב חדשים בלב
הכושל על מנת לשפר את תפקודו. בהרצאה זו
יציג פרופסור גפשטיין את עבודתו המחקרית,
המתמקדת בשימוש אפשרי בטכנולוגיות של
תאי גזע עובריים והנדסת רקמות על מנת לשפר
את התפקוד של הלב הכושל.
¯Â‡Ï ‡ˆÂÈ
, מהפקולטה לפיזיקה,
·‚˘ ÈËÂÓ ¯˜ÁÓ≠¯ÂÒÙ¯Ù
יציג ’מיקום אור על ידי אי סדר‘.
האם חשבתם פעם מדוע אור לא עובר דרך סוכר
למרות שסוכר כמעט ולא בולע אור בתחום
הנראה לעין )אור ירוק, למשל(? האם ניתן לעצור
את התפשטות האור על ידי פיזורים אקראיים?
