בשטח
בוגרים
41
,
QM/MM
בתרשים: מודל
המגשר בין הפיזיקה לביולוגיה
ובין הפיזיקה הקלאסית למכניקה
הקוואנטית.
אזור-התגובה הפעיל באנזים
מסומן בצהוב וזוכה ל"פרשנות
קוואנטית", ואילו שאר המערכת
מתוארת במונחי הפיזיקה הקלאסית
המחקר שלי, ולידיעה שאם אתה שואל
את השאלות הנכונות, תצליח לבנות מודל
יעיל שיהיה רלוונטי למערכות ביולוגיות
ממשיות.
ושם נולד המאמר ההיסטורי.
ב-6791 פרסמתי עם מייק את המאמר
שזיכה אותנו בפרס נובל. זה היה המודל
ף לתגובות
ֵ
ק
ּ
ָ
ת
ַ
הממוחשב הראשון ה
אנזימטיות. המודל הזה, בניגוד לקודמיו,
חל על כל סוגי המולקולות, אפילו הגדולות
ביותר. הוא רלוונטי למולקולות בעולם החי
ולתהליכים תעשייתיים, לתרופות ולתאים
סולאריים ולמנועי רכב.
הרבה אנשים תוהים אם נכון להגדיר
Made in
את התגלית הגדולה שלך כ"
". זה חשוב?
Israel
קיבלתי את הפרס על עבודה שנעשתה
בעיקרה בישראל ובאנגליה, ולא פחות
חשוב - העניין שלי בתחום הזה התעורר
בטכניון.
השאלה הזו נקשרת בישראל לדיון
הגדול יותר על בריחת מוחות.
בריחת מוחות היא נושא חשוב, אבל
במקרה שלי, החיים בחו"ל נובעים מסיבה
פשוטה מאוד - לא קיבלתי קביעות במכון
ויצמן, למרות שתיק-המועמד שלי כלל
את המאמר שזיכה אותי כעת בפרס נובל!
אני מתאר לעצמי שאני הנובליסט הראשון
שהמאמר שזיכה אותו בנובל לא עזר לו
לקבל קביעות. מכל מקום, הרבה החלטות
גורליות בחיים שלי התקבלו בנסיבות
פשוטות, כמעט מקריות. גם את הקיבוץ
עזבתי מסיבות די פשוטות: על כל שנה
של לימודים אקדמיים נדרשתי להתחייב
לשנתיים של מגורים בקיבוץ, וזה פשוט
לא התאים לי.
גדלת באווירה אנטי-הישגית. איך אתה
מסביר את ההצלחה שלך?
החינוך הקיבוצי, והקיבוץ בכללו, הם דווקא
מערכות הישגיות מאוד. אני עצמי הייתי
תחרותי מאז ומעולם, וזה בא לידי ביטוי
גם במשחקים, בעיקר בכדורגל וב"מלחמה
על הדגל", וכמובן בלימודים. בסוף י"א
עברתי מבית הספר של שדה נחום לתיכון
בעין חרוד, ל'כיתה מקובצת' שנועדה למי
שרצה ללמוד יותר ברצינות. נכון שלא
עשינו שם תעודת בגרות, אבל השלמתי
את זה בשנת השירות האחרונה בצבא.
ומה דעתך על מה שקרה לתנועה
הקיבוצית מאז?
מה שקורה לכל תנועה אידיאולוגית.
אומרים שכיום, בניגוד לעבר,
לא יתכן מחקר מדעי איכותי בלי
מימון משמעותי. מה דעתך?
נכון שיש מחקרים שמצריכים תקציב
משמעותי, והכסף אכן חשוב למי
שנמצא בשלבים של בניית קבוצת
מחקר. עם זאת, יש דברים לא פחות
חשובים.
והם?
עקשנות, מקוריות, אומץ ונכונות
ללכת לכיוונים חריגים.
תודה לד"ר משה נחמני
ולאבי בליזובסקי, עורך אתר "הידען",
על עזרתם בהכנת הכתבה
