ה
ראיון עם חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור אריה ורשל, שבחר
בתחום הכימיה כמעט במקרה והתאהב בחקר האנזימים
בתקופת לימודיו בטכניון
בשורה על זכייתו בפרס נובל תפסה
את פרופסור אריה ורשל כשהוא שקוע
בשינה עמוקה. "בשתיים בלילה נהוג לישון
כאן," אמר למראיין שהתקשר אליו מאוחר
יותר. כשנשאל מה יעשה עם כספי הזכייה
השיב כי "זה לא כל כך הרבה" וכי עליו
לבדוק אם הסכום פטור ממס.
חשדת שמדובר במתיחה?
כמובן, אבל לנציג שבישר לי על הזכייה היה
באמת מבטא שוודי חזק, אז השתכנעתי שזה
אמיתי.
איפה מתחילה הדרך לפרס נובל?
חייבת להיות כאן השפעה מוקדמת מאוד
- של גננות ושל הורים. במקרים נדירים זה
מתחיל בגיל מבוגר, אבל בדרך כלל זה חייב
לבוא מגיל צעיר מאוד. וכמובן, חייב להיות
איזה שהוא דחף מולד לפתור בעיות.
איך אתה מסביר את רצף הנובליסטים
הישראלים, או ילידי ישראל, בעשור
האחרון?
"אין לי תשובה מדעית, אבל זה בהחלט
מעניין - העובדה שאנחנו מדברים על אנשים
שלמדו באוניברסיטה בשנות השישים. אני
מתאר לעצמי שאם נחקור את זה היטב נגיע
למסקנות מעניינות."
האם אתה מסכים להערכות שהידרדרות
מערכת החינוך הישראלית תדלדל את
הזרם הזה?
ממש לא. הצלחה מדעית תלויה בהישגים
שלך באקדמיה, לא בתיכון.
קיבלת את הפרס על מחקר מאמצע
שנות השבעים - כמעט ארבעים שנה.
נכון. העניין שלי באנזימים ובביולוגיה
החל אפילו לפני זה, בטכניון, אבל השנים
בקיימברידג',
MRC
5-4791, במעבדת
העניקו לי פרספקטיבה חדשה לגמרי. פתאום
מצאתי את עצמי בין אנשים שהביולוגיה
הפונקציונלית מעסיקה אותם יום יום, בכל דיון
ובכל הפסקת תה.
מהי ביולוגיה פונקציונלית?
זהו התחום שבו נחקר הקשר בין מבנה
החלבון לבין פעילותו ותפקודיו.
38
בשטח
בוגרים
ומקריות
על תבונה
"עברנו לארה"ב מסיבה פשוטה מאוד." עם תמר והבת יעל
