28
האימוץ של יוֹשי הוא ההחלטה הטובה
ביותר שקיבלתי בטכניון. כשאני מעוצבן
או לחוץ היא מניחה עלי את הראש, וזה
מרגיע. היא ממש עוזרת לי לעבור את תקופת
הלימודים."במילים אלה מתאר הסטודנט תום
שפי את הקשר שלו ליוֹשי, גורת הלברדור
שאימץ במסגרת פרויקט של עמותת 'עיניים
מנחות לעיוור'.
שפי, סטודנט (שנה שלישית) בפקולטה
לביולוגיה, הוא אחד מעשרים סטודנטים
בטכניון שאימצו גורי-לברדור שיהפכו לכלבי
נחייה. בשנה האחרונה תפס הפרויקט תאוצה,
וכרגע הביקוש לכלבים עולה על ההיצע.
אחריות כבדה
"בטכניון ישנו הריכוז הגדול ביותר של
גורי-נחייה בצפון הארץ," אומרת אלה מטק
מעמותת 'עיניים מנחות לעיוור'. "הסטודנטים
מקבלים גורים בגיל 8 שבועות ומגדלים
אותם במשך שנה וחצי. הם מסתובבים איתם
במשך כל היום וחושפים אותם לחיי היומיום
שלהם, כולל נסיעות בתחבורה ציבורית,
שהות במקום העבודה, הליכה בקמפוס
ולימודים בכיתה ובספרייה. גורים יכולים
להפוך לכלבי נחייה רק לאחר תקופת אילוף
ארוכה, בגיל שנתיים לפחות, והסטודנטים
האלה בעצם 'תורמים' לנו את התקופה הזאת
- בהתנדבות מלאה. אנחנו מספקים להם רק
הדרכה ומזון עבור הכלבים."
"לאמץ כלב זו אחריות כבדה, ולכן בדרך
כלל אני עובדת עם משפחות. חששתי לתת
את האחריות לחבר'ה צעירים, אבל החשש
התבדה ואני מתפעלת מהסטודנטים כל פעם
מחדש."
"אמא שלי לא כל כך אהבה את הרעיון
של כלב בבית, ולכן ניצלתי את ההזדמנות
כשעברתי לגור עם שותפים," מספר אשחר
טל, סטודנט שנה רביעית בפקולטה להנדסה
אזרחית וסביבתית, שאימץ גור בשם טאז.
סידור אידיאלי
"מבחינתי האימוץ לשנה וחצי הוא סידור
אידיאלי, כי אתה יודע שכשתסיים את התואר
הכלב ימלא ייעוד חשוב. המרצים בטכניון
מקבלים באופן מאוד חיובי את הנוכחות של
טאז בכיתה. כשהוא ישן הם שואלים למה
הכלב ישן באמצע ההרצאה הכי חשובה
בסמסטר."
"
יש חיה
כזאת
סטודנטים
בהתנדבות מלאה:
מאמצים גורי-לברדור כחלק
מהכשרת הגורים ככלבי נחייה
סטודנטים
"המרצים שואלים למה הכלב ישן בהרצאה הכי חשובה." מימין לשמאל: אמנון אריאל, ארז רגב (שוכב), זכריה דנציגר, תום שפי, אשחר טל,
קטיה בוקין, נועם נאמן, יונתן עשש, אביגיל סטיימן, צפריר עוזר. הכלבים בחזית: מרפי, מילי, מרשל, טאז, טוף, יושי, לני, כלרה וכתם
