19
י חוץ ופרויקטים אסטרטגיים
ליצירת שיתופי פעולה במחקר ובהוראה,
לדוגמה על ידי חילופי סטודנטים. הקמת
שלוחות של הטכניון בחו"ל לא היתה
משימה מוצהרת שלנו, אבל לשמחתי
קיבלנו פניות מקורנל ומשנטאו. לשתי
האוניברסיטאות האלה יש לא רק
מוטיבציה אלא גם אמצעים, והתמיכה
שהן מקבלות - קורנל מעיריית ניו יורק,
ושנטאו מממשלות המחוז והעיר ומקרן לי
קא-שינג - מאפשרת להן לקדם מיזמי
ענק.
יתרון נוסף מבחינת הטכניון הוא
האפשרות להביא לכאן דוקטורנטים
ופוסט-דוקטורנטים מעולים, הרואים את
עתידם בארה"ב ובסין, ואילולא שיתופי
הפעולה האמורים לא היו מגיעים לטכניון.
בתקשורת נשמעו טענות על עידוד של
"בריחת מוחות".
האמת הפוכה - זו משיכת מוחות.
לפני שמשמיעים אמירות פופוליסטיות
חייבים להבין את הקונטקסט; לטכניון,
כמו לאוניברסיטאות אחרות בישראל,
קשה מאוד לגייס דוקטורנטים ופוסט-
דוקטורנטים מחו"ל מפני שאופק-
התעסוקה כאן בעייתי, בעיקר בגלל חוקי
ההגירה שלנו. התוצאה היא שיש לנו מעט
מאוד דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים על
כל חבר סגל, והמצב הזה בעייתי מאוד,
משום שחוקרים צעירים אלה הם הכוחות
המניעים את המחקר. עכשיו, באמצעות
המוסדות החדשים בשנטאו ובניו יורק,
אנחנו פותחים דלת לדוקטורנטים ופוסט-
דוקטורנטים הרוצים להשתלם בטכניון
ולאו דווקא להשתקע בישראל. לכן
שיתופי הפעולה האלה הם בעצם דרך
מצוינת לפרוץ את המחסום הזה ולמשוך
לכאן מוחות.
שיחזרו אחר כך לחו"ל עם הידע
שרכשו כאן?
מי שמדבר על "דליפת ידע" לא מבין את
הדינמיקה של המחקר האקדמי, בעיקר
במדעי הטבע. הסטודנטים לתארים
מתקדמים, והפוסט-דוקטורנטים, הם
כאמור האנשים שמניעים את המחקר,
ם הדורשים הרבה
ִ
בעיקר בתחומים ניסויי
'ידיים'. האמירות שלפיהן אנחנו "נותנים
להם ידע" והם עשויים "לברוח איתו"
לחו"ל מעידות על תפיסה מעוותת של
העולם המחקרי. חברי סגל, מעולים ככל
שיהיו, אינם יכולים לקיים מחקר משמעותי
לבדם. ברור שנצטרך לשמור על הקניין
הרוחני, וברור שנצטרך להיזהר במחקרים
הקשורים בביטחון, אך בתמונה הכללית,
כששוקלים עלות מול רווח או סיכון מול
תועלת, אין ספק שהתועלת לטכניון
ולמדינה הרבה יותר גדולה מהסיכון.
מעבר לאינטרס הטכניוני הצר יש כאן
השפעה של שני המיזמים על התעשייה
הישראלית, שכן הפארקים התעשייתיים
שבסמוך לשניהם יהוו ראשי גשר לחברות
ישראליות המעוניינות בגישה לשווקים
בארה"ב ובסין.
מהם הנושאים העיקריים שקידמת
בכהונתך כמשנה הבכיר?
. בהמשך למסורת ארוכה של
אנרגיה
היענות לצרכים לאומיים נרתם הטכניון
לאתגר של חינוך מהנדסים בתחום
האנרגיה, בהתמחות של גז טבעי ובנפט.
תוך זמן קצר הקמנו תכנית מגיסטר
והבאנו מומחים מרחבי העולם. המחזור
הראשון הסתיים, שלושה מבוגריו
ממשיכים לדוקטורט בארה"ב, ואנו כבר
מתכננים מחזור שלישי.
. בהתאם לבקשת ות"ת
שילוב חרדים
יזמתי תוכנית שכוללת קדם-מכינה
המכשירה צעירים לקראת לימודי
הנדסה או לימודי הנדסאים - בהתאם
ליכולותיהם. זהו שיתוף פעולה עם בית
הספר להנדסאים שליד הטכניון.
. פרופסור יוסף ג'בארין,
בני מיעוטים
חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי
ערים, מונה לעוזר המשנה הבכיר לענייני
בני מיעוטים בטכניון. משימותיו: קידום
הסטודנטים בני המיעוטים הלומדים
בטכניון, והגדלת מספרם של אלה
הממשיכים לתארים גבוהים. מינוי זה
ממסד את הניסיון החלוצי של הטכניון
בקידום בני מיעוטים בהשכלה גבוהה -
פרויקט שהובילה שרה קציר מהיחידה
לקידום סטודנטים.
. בשנים האחרונות
אוניברסיטת חיפה
התהדק הקשר עם אוניברסיטת חיפה.
מהלך זה העלה משמעותית את רמת
המקצועות בלימודי ההעשרה הנלמדים
במסגרת המחלקה ללימודים הומניסטיים
ואמנויות בטכניון, שבראשה עומד איש
האוניברסיטה, פרופסור אפרים לב.
. בתחום זה הושגה בשנים
קידום ההוראה
האלה התקדמות משמעותית במיוחד.
פרופסור דני לוין מהפקולטה להנדסה
כימית מונה לעוזר המשנה הבכיר בנושא
קידום הלמידה וההוראה, וקידם כאן את
המודעות לנושא זה. ברור לנו שחברי
הסגל חייבים להשתפר בתחום ההוראה,
שאסור לנו לוותר להם למרות העומס
שמוטל עליהם כחוקרים.
בשנת 0102 נוסד פרס ינאי על בסיס
תרומתו של בוגר הטכניון מר משה
ינאי, במטרה לעודד ולהוקיר חברי סגל
המהווים מופת בתרומתם להוראה. זהו
פרס משמעותי - 000,001 שקלים לכל
זוכה - ומהשנה הוא מוענק לא רק לחברי
סגל אלא גם לפקולטה.
. הוועדה לבחינת מבנה
ועדת העומס
הלימודים ועומס הלימודים נועדה
לשנות את מהלך התואר באופן שיקל
על הסטודנט, וזאת בלי לפגוע בתכנים
וברמת הלימוד. כל הדיקנים בטכניון
מחויבים לתהליך הזה, וברור לי שמינויו
של ראש הוועדה פרופסור יכין כהן
לדיקן לימודי הסמכה יעזור מאוד ביישום
המלצות הוועדה.
. בשנים האלה המשכתי
מדיניות קבלה
בפעילותי בנושא מדיניות הקבלה
לאוניברסיטאות בכלל ולטכניון בפרט, בין
השאר בהקשר של בדיקת כושר הניבוי
של הבחינה הפסיכומטרית, ושל הסכם
שמשקלל גם את ציוני הבגרות. קידמנו
את המגמה לצמצום בחינות הבגרות
החיצוניות ולהדגשת המקצועות הבסיסיים:
אנגלית, מתמטיקה, שפת אם, מדעים,
תנ"ך, ספרות והיסטוריה. זאת מגמה
חשובה מאוד, ולשמחתי זה הקו של שר
החינוך הנוכחי.
עם זאת, ככלל, השילוב בין בגרות
ופסיכומטרי הוא, תיאורטית, שילוב בין
ידע ויכולת, ואלה שני מרכיבים שאנחנו
מחפשים בהשכלה גבוהה. כדי ללמוד
בטכניון לא מספיק שתדע לצבור ידע;
אתה חייב להיות יצירתי ולדעת לעשות
סינתזה ואינטגרציה של הידע.
בכירה
הנהלה
