מכניקה
ביו-
9
רובוטים ומחשבים לעולם לא יחליפו את הרופא האנושי," אומר
איתן דבי, דוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. "בני
אדם זקוקים לאינטראקציה ולמגע אנושי, ולכן לעולם לא יוכלו לתת
אמון מוחלט ברובוטים."
,
Yale
איתן דבי, בוגר המסלול לביו-טכנולוגיה באוניברסיטת
יודע על מה הוא מדבר. הוא גדל בארה"ב והגיע לישראל לפני
חמש שנים כדי ללמוד בתוכנית האמריקאית ללימודי רפואה
באוניברסיטת תל אביב. כעבור שנתיים לקח פסק זמן מלימודי
הרפואה לטובת דוקטורט במעבדת הביו-רובוטיקה והביו-מכניקה
של פרופסור אלון וולף בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. "הרקע
הרפואי שלי קריטי למחקר ההנדסי," הוא מסביר. "אני רוצה להביא
הנדסה לעולם הרפואי, וזו המגמה שתלך ותתחזק בעתיד - שילוב
בין הנדסה לרפואה."
בעבודת הדוקטורט שלו הוא מתמקד בשיקום חולים לאחר ניתוח
ברך. "ניתוח הוא החדירה הגדולה ביותר לגוף אדם, ולעולם לא
נוכל להפקיד אותו בידיהם של רובוטים בלבד. אנחנו המהנדסים
נותנים לרופא כלים טכנולוגיים, אבל הכלים האלה לא יכולים
להחליף אותו. תמיד יהיה צורך בגורם אנושי שיהיה אחראי על
התהליך. חשוב מאוד שהשינוי הטכנולוגי בעולם הרפואה יתרחש
לאט, כי מדובר בדיני נפשות, הרי מי שעומד למשפט במקרה של
מחדל הוא המנתח, לא המיכשור."
"ברך מרצדס"
המטופלים שעמם הוא עובד הם אנשים הסובלים משחיקת הברך
כתוצאה מאוסטאופורוזיס (דלדול עצם), ומגיעים אליו לפני ניתוח
ברך או אחריו.
"שחיקת ברך היא בעיה רפואית שכיחה, הגורמת לחולים סבל רב
ותשישות, והפתרון הנפוץ לה הוא ניתוח להחלפת הברך. ברוב
המקרים הניתוח אכן מפחית את הכאב, אך רבים מהמנותחים לא
מצליחים לחזור לרמת תפקוד רגילה. אפשר לומר
שהניתוח מעניק לאנשים האלה 'ברך מרצדס', אבל
הם לא 'נוהגים' בה נכון ולכן פוגמים בהצלחה ארוכת-
הטווח של הניתוח."
איתן מטפל במעבדה שלו בטכניון בחמישים מטופלים
מבוגרים שעברו ניתוח להחלפת הברך, או נמצאים
בשלב שלפני הניתוח, וסובלים משחיקת סחוס
ומאימוץ-יתר של מפרק הברך. "קשה להם ללכת, הם
לא עובדים, ומצבם הבריאותי גורם להם למצבי רוח
ולדיכאון. הם מגיעים אלי מכל הארץ, בהפניית בתי
החולים, לפני הניתוח וגם אחריו. המטופלים האלה
סובלים כאבים ולכן מסגלים לעצמם צורת הליכה
העלולה לפגוע בשריריהם ולהזיק לברך החלופית.
כדי לשפר את צורת ההליכה שלהם אני מציע להם
תוכנית טיפול ביו-מכנית.
"אנחנו מתאימים למטופל נעליים מיוחדות, שהוא
לוקח אותן הביתה ונועל בין 03 דקות לשעה מדי יום.
אלה נעליים שלסולייתן הוצמד חצי כדור גומי, ולכן
הן גורמות למשתמש אי יציבות. כדי להתייצב נדרש
המטופל להפעיל את שריריו, וכך הוא מחזק שרירים
המסייעים לו להתרגל לברך החלופית. השיפור
בהליכה מפחית את הכאב, וגם עשוי לחסוך ניתוח
חוזר או ניתוח של הברך השנייה."
לאחר סיום הדוקטורט מתכוון איתן להמשיך ולשתף
פעולה עם פרופסור אלון וולף והמעבדה שלו. "זו
מעבדה מדהימה," הוא מסכם, "ואני שמח להיות חלק
ממנה." בעתיד הוא רוצה להיות אורתופד, לשלב בין
שני העולמות - הנדסה ורפואה - ולהביא מיכשור
טכנולוגי יעיל יותר למיטת החולה.
"
"חשוב מאוד שהשינוי הטכנולוגי בעולם הרפואה יתרחש לאט, כי מדובר בדיני נפשות." איתן דבי
רובוטיקה
בערבון מוגבל
Yale
, בוגר אוניברסיטת
איתן דבי
ודוקטורנט בפקולטה להנדסת
מכונות, מאמין שהטכנולוגיה
חיונית לרפואה, אך לעולם
לא תחליף את הרופא האנושי
