ל
פרופסור פאול פייגין, שהוביל את שיתופי הפעולה עם קורנל
בניו יורק ועם אוניברסיטת שנטאו בסין, נכנס לתפקיד טכניוני חדש:
סגן נשיא הטכניון לפרויקטים אסטרטגיים
אחרונה סיים פרופסור פאול פייגין
את תפקידו כמשנה בכיר לנשיא
הטכניון, ונכנס לתפקיד חדש: "סגן הנשיא
לפרויקטים אסטרטגיים". במסגרת תפקיד
זה הוא יתמקד בעיקר בשני שיתופי
JTCII
הפעולה הגדולים של הטכניון בחו"ל:
(מכון ג'ייקובס-טכניון-קורנל לחדשנות
בעיר שנטאו בסין.
TGIT
בניו יורק) ומיזם
"חתימתם של שני ההסכמים האלה
היא הישג אדיר," הוא אומר, "אבל בשני
המיזמים אנחנו בתחילת הדרך, ויש עוד
המון עבודה."
ספר קצת על "מאחורי הקלעים" של
שני הפרויקטים האלה.
ה"ברית" עם קורנל החלה בשיחת ועידה
עם אנשי עיריית ניו יורק. באותה שיחה
התבקשנו להסביר בפירוט איך היה הטכניון
ניגש להקמת סניף בניו יורק. כעבור שנה
בלבד, ב-91 בדצמבר 1102, הכריז ראש
העיר ניו יורק מייקל בלומברג על נצחונה
של "ברית טכניון-קורנל".
בתחרות השתתפו 71 קבוצות של
אוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים,
ואנחנו ניצחנו בזכות הצעה מרחיקת לכת,
שחרגה מהדפוסים הרגילים של לימודים
אקדמיים. בין השאר הדגשנו את השילוב
בין לימודים ותעשייה ואת ההתנסות של
הסטודנטים בתעשיות הרלוונטיות ביותר
לעיר. כמו-כן התחייבנו להתחיל את
הפעילות האקדמית כבר בשנת 3102,
ועמדנו בכך. תוכנית המגיסטר במדעים
יישומיים - תוכנית משותפת לנו ולקורנל -
תיפתח באביב הקרוב.
?
TGIT
וה"ברית" עם שנטאו להקמת
כשביקרנו בסין לפני כשנה חשבנו על
שיתוף פעולה מינימליסטי מאוד - לקיים
18
קש
טכניון מזרח ומערב:
פאול פייגין נולד במלבורן, אוסטרליה, ואת הדוקטורט
) סיים בשנת 5791.
Australian National University
(ב-
"לישראל הגעתי בזכות אשתי נעמי, שהייתה פעילה בתנועת
הבונים. ב-1791 היא בילתה בשנת הכשרה בכפר הנשיא,
והתאהבה במקום ובארץ. כל כך התאהבה, עד שהתנתה את
הנישואים שלנו בעליה לישראל. הסכמתי, אבל הצגתי תנאי משלי:
לא קיבוץ. ב-5791 ביקרנו כאן בכמה אוניברסיטאות, וכעבור שנה
הצטרפתי לטכניון והתיישבנו בחיפה. הייתי חבר הסגל הצעיר
ביותר בטכניון - בן 42."
פרופסור פייגין הצטרף לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול,
ובמהלך השנים נכנס לתחומים יישומיים יותר ויותר, כגון
סטטיסטיקה תעשייתית. לקראת סוף כהונתו כדיקן פיתח קורס
בכריית נתונים, והעביר אותו בין השנים 7-2002.
מיזם נוסף, שאותו הכניס לטכניון יחד עם פרופסור איילה כהן,
הוא המעבדה לסטטיסטיקה, בה עסקו בין היתר בביו-סטטיסטיקה
- תכנון ניסויים קליניים ופרה-קליניים וניתוח הממצאים. את הידע
,
TechnoSTAT
שצבר בתחום הזה רתם להקמתה של חברת
שהחלה את דרכה בטכניון (בחסות מוסד הטכניון). הוא מייעץ
לחברות תרופות ולחברות למכשור רפואי בנושאים הקשורים
לניסויים וגם בפיתוח אלגוריתמים. כמו כן עסק יחד עם פרופסור
עודד שמואלי, המכהן היום כמשנה לנשיא למחקר, בניבוי צריכת
החשמל עבור חברת החשמל על פי תרחישי מזג אוויר שונים.
הוא גם פיתח מודל שהעריך את השפעת הפעלת שעון הקיץ על
צריכת החשמל.
במהלך השנים קיים פרופסור פייגין קשרים עם מוסדות שונים
בעולם, ובהם אוניברסיטת קליפורניה-ברקלי, סטנפורד, ארגון
במלבורן וקורנל - האוניברסיטה שעמה זכה הטכניון
CSIRO
במכרז להקמת המכון לחדשנות בניו יורק. הוא היה נשיא האגודה
הישראלית לסטטיסטיקה ודיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול,
חבר מועצת המנהלים של מוסד הטכניון וחבר הוועד המנהל.
כמה תכניות לימוד משותפות - אבל
הם רצו שנלך בגדול. הם קיבלו החלטה
אסטרטגית להביא תרבות חדשה
לאקדמיה הסינית, ולשמחתנו הם בחרו
בטכניון כשותף לבניית המודל החדש הזה
בסין. הפגישות איתם לא היו מו"מ עסקי;
הם רצו את הערך המוסף שלנו כמוסד
אקדמי, מדעי וטכנולוגי מוביל. לא צריך
להסיק שלא היו (ולא יהיו) קשיים בדרך
הארוכה למימוש. היו מחלוקות שהיה צריך
לגשר עליהן, אבל בסופו של דבר זה היה
תהליך לא ארוך, שבסופו נחתמו מזכר
ההבנות עם אוניברסיטת שנטאו והסכם
התרומה עם קרן לי קא-שינג.
מהו האינטרס הטכניוני בשיתופי
הפעולה האלה?
הטכניון בחר באסטרטגיית פעולה
גלובלית, וחיפש פרטנרים מתאימים
לא לקיבוץ
כן לישראל,
בכירה
הנהלה
