21
בכירה
הנהלה
מכל אזורי הארץ ומכל המגזרים, נוסדו
תוכניות מיוחדות המאפשרות לסטודנטים
ללמוד בשנתיים הראשונות מחוץ לחיפה
ולסיים את השנתיים האחרונות בקמפוס
בחיפה. במסגרת זו הוקמו שלוחה
בירושלים ותוכנית לסטודנטים מהמגזר
החרדי בבני ברק. "בתחום שלנו יש צורך
ביותר מהנדסים ברמה גבוהה, ומועמדים
מהמגזר החרדי עונים על צורך זה ועל
הצורך בשירות לאומי," אומר ארנון.
בשנה האחרונה נקרא ארנון למשימה
שהוא מגדיר "צו שמונה", והסכים לכהן
כמשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון במשך
שנה אחת. הוא ניווט את נושאת המטוסים
הגדולה הזו בתקופה רגישה, תוך שהוא
מתווה כמה כיווני פעולה ומגדיר צרכים
ותכנון לטווח ארוך.
במסגרת זאת נערך סקר רב היקף
לשידרוג מבנים ומעבדות (מחצית
מהמבנים בטכניון הם בני יותר מארבעים
שנה); הוחל בגיבוש תוכנית אב לקמפוס
הטכניון בנוה שאנן; פורסם מכרז
להקמת מעונות בהיקף של 054 יחידות
לסטודנטים, משתלמים וסגל אקדמי
חדש, וכ-000,1 יחידות נמצאות בשלבי
תכנון. חלק גדול מתרומת הענק של לי
קא-שינג לטכניון נועד למטרה זו.
בית הספר הבינלאומי הוא ה"בייבי" של
פרופסור בנטור, שיזם את הקמתו בשנת
7002 והוציא אותו אל הפועל על בסיס
החזון שגיבש.
האמנת שיגיעו סטודנטים מכל קצוות
תבל?
חשבנו שיש בסיס להצלחה, אבל להגיד
לך שלא היו לי כאבי בטן בשנה-שנתיים
הראשונות? היו. הצבנו לפנינו שתי מטרות
עיקריות: למשוך מועמדים מצטיינים שיהיו
לא פחות טובים מהסטודנטים הטכניוניים,
ולהביא סטודנטים מכל רחבי תבל, תוך
איזון בין מדינות מתפתחות למפותחות.
לידי היה צוות יוצא מן הכלל, ובתוכו
אריאל גבע, האחראי על הגיוס והניהול;
פרופסור אמנון כ"ץ, האחראי האקדמי
(שניהם היו אתי מראשית הדרך);
ופרופסור ענת רפאלי, הסגנית שלי.
התפיסה המנחה את בית הספר
הבינלאומי היא שעל הטכניון להיות
גלובלי. אם אנחנו רוצים להתחרות על
הטובים ביותר בעולם, ולא רק בארץ, אם
אנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו ייחשפו
לתרבויות אחרות, אם אנחנו רוצים
שגם הסטודנטים שלנו יקבלו הכשרה
המאפשרת להם לתפקד בעולם שבו
השפה הבינלאומית היא אנגלית (ובכך
להעניק להם יתרון ואטרקטיביות בהמשך
דרכם) - עלינו להיות גלובליים.
בית הספר הבינלאומי, כמו ארנון עצמו,
פעל בשקט ובצנעה. בתהליך של למידה
ובדיקה עצמית יצר בית הספר מוניטין
ואז התרחב. מ-91 סטודנטים להנדסה
אזרחית וסביבתית בשנת 9002 הוא גדל
לכ-005 סטודנטים, והרחיב את מגוון
התוכניות והתחומים. המחזור הראשון
סיים באוגוסט ארבע שנות לימוד, ומרבית
בוגריו ממשיכים ללימודים מתקדמים -
ארבעה מהם בטכניון וארבעה במיטב
MIT
האוניברסיטאות בחו"ל, דוגמת
בארה"ב ואימפריאל קולג' באנגליה.
בוגרים אלה, וכן הסטודנטים הנמצאים
בשלבי הלימוד, מפגינים רמה גבוהה של
הצלחה, וכשליש מהם נכללים ברשימות
של מצטייני נשיא ומצטייני דיקן. היום
ארנון כבר יכול להבטיח: "נגיע ל-005,1
סטודנטים שרמתם אינה נופלת מזו של
הסטודנטים הישראלים הלומדים בטכניון;
שלוש או ארבע תוכניות מלאות לתואר
ראשון; וחמש-שש תוכניות לתואר שני.
בכל התוכניות ישתתפו גם סטודנטים
ישראלים."
במהלך כל התקופה הארוכה הזו לא
הפסיק פרופסור בנטור את פעילותו
המחקרית. הוא כתב שמונה ספרים,
המשיך להנחות סטודנטים למאסטר
ולדוקטורט, פרסם מאמרים רבים והיה
חבר ויו"ר בוועדות מקצועיות בינלאומיות.
(ארגון
RILEM
הוא שימש כנשיא
בינלאומי למעבדות מחקר ובדיקה של
חומרים ומבנים) וכחבר ויו"ר ועדות
תקינה בישראל, וכיהן גם בכמה ועדות
טכניוניות.
ומה הלאה?
במקביל לחשיבה הגלובלית אין הטכניון
שוכח את שורשיו החיפאים. אמשיך
להוביל את פרויקט הטכניון בהדר,
שעיקרו חידוש הנוכחות של הטכניון
בקמפוס ההיסטורי בשכונה, תוך יצירת
ערך מוסף לטכניון עצמו, למדעטק
ולעיר חיפה. פרויקט זה יכלול הקמת
פעילויות של הפקולטה לארכיטקטורה
ובינוי ערים, ובהן ארכיון לאומי למורשת
הארכיטקטורה; סטודיו להתחדשות
עירונית של הפקולטה, שישולב עם
קליניקה שבה יתנו הסטודנטים סיוע
לתושבי האזור (דוגמת קליניקות-סיוע של
סטודנטים למשפטים); והקמת מעונות
סטודנטים. הגן המפורסם בחזית הבניין
ישוקם, וכל האזור יקום לחיים חדשים.
אמשיך גם בפעילותי המחקרית ובקשר
עם התעשייה, אטפח את מפעל המלגות
בפקולטה שלי ואחזור גם למחקרי
המדיניות בתחום התשתיות הלאומיות
(בנייה, תחבורה, סביבה) במוסד נאמן.
אין לי שום כוונה לנוח, אבל סוף-סוף
אהיה אחראי רק על עצמי.
עולם דובר אנגלית, חשיפה לתרבויות אחרות, וגיוס הסטודנטים הטובים ביותר." בוגרי המחזור הראשון
ְ
"הכשרה ל
של בית הספר הבינלאומי, ה"בייבי" של פרופסור בנטור
